רותם על חברתה הגר שנפטרה בגיל 26 מסיבוך של שפעת

בעת ביקור בארץ שערכה הגר (26) מלימודיה בטיוואן, החלה לחלות ואושפזה. בתחילה סברו שלקתה במחלקה אקזוטית כלשהי שהביאה עימה מן המזרח הרחוק, אולם בסופו של דבר התברר שהיה זה סיבוך של שפעת שהביא למחלתה. תוך פחות מיממה לאחר אשפוזה, לאחר שני נסיונות החייאה, הגר נפטרה.

הגר הייתה יותר מחברה טובה עבורי, היא הייתה תאומת נפש. לא עבר יום מבלי שדיברנו, חולקות כל פרט בחיינו זו עם זו, סודות שלא סיפרנו לאחרים, אהבות משותפות למוזיקה, סדרות וספרים, בדיחות פרטיות, בשורות טובות ורעות, הכל.

היא הייתה מבריקה, מהאנשים ה"מרגיזים" הללו שטובים בכל דבר בו הם נוגעים ומגיעים להשגים מרשימים בעשירית המאמץ שנדרש לאנשים אחרים. היא הסתתרה מאחורי חומות, עוקצנית וקרה כלפי חוץ. אבל ברי המזל שזכו להציץ אל מעבר לאותן החומות, גילו בחורה מצחיקה עד דמעות עם לב גדול ואוהב. ואני הייתי אחת מאותם ברי המזל, זכות שאברך עליה כל ימי חיי.

בין שאר כשרונותיה, היה להגר חוש מיוחד לשפות שהוביל אותה ללימודי סינית ויחסים בינלאומיים. לאחר שסיימה את התואר, הוענקה לה מלגה ללימודי סינית בטיוואן. היא נסעה ולמדה וחוותה ונהנתה וכשהגעגועים גברו, הגיעה לארץ לביקור קצר. זה היה בחודש פברואר 2008. במהלך הביקור התפתחה אצלה מחלה, שנדמתה בתחילה כצינון חורף רגיל ואז הלכה והחמירה. במרפאת היישוב הוחלט לשלוח אותה למיון ובמיון, לאחר היסוסים, הוחלט לאשפזה. היא אושפזה בשעות אחר הצהריים. תוך זמן קצר התדרדר מצבה באופן קיצוני, לבה שבק פעם אחת והושב לפעילות ובפעם השנייה – שבק לצמיתות. היא נפטרה לפנות בוקר, בת 26 במותה. בחורה צעירה ובריאה ללא שום מחלות רקע.

הנסיבות יוצאות הדופן הללו עוררו בתחילה חשד כי מדובר באיזה נגיף אקזוטי שהביאה עמה הגר מהמזרח. אך בדיקות שנערכו הצביעו בסופו של דבר על גורם פשוט וידוע – אינפלואנזה A, שפעת. ולא שפעת חזירים או שפעת עופות האלימות, אלא שפעת רגילה לחלוטין. הוירוס תקף אותה באגרסיביות והגיע אל שריר הלב, שם גרם לדלקת והוביל לקריסת מערכות, שממנה הגר כבר לא הצליחה לחזור. אותו לב גדול שלה חדל מלפעום. היא לא זכתה לפתח את הקריירה המזהירה שציפתה לה ולא זכתה למצוא אהבה ולהקים משפחה והעולם כולו הפסיד את כל שהיה לה לתרום לו.

חברותנו נמשכה חמש שנים, היא איננה כבר כמעט כפול מכך, אבל החור העצום שנפער בי עם לכתה עדיין קיים ותמיד יהיה שם. וכך גם אצל אמה, אחיותיה, משפחתה המורחבת, חברותיה וחבריה. וכל הכאב הזה יכול היה להמנע בעזרת חיסון. חיסון שאין בו שום סכנה, שיכול להציל חיים ולהגן עליכם, על האנשים שאתם אוהבים ועל כולנו. שפעת הורגת. החיסון מציל. אל תהיו שאננים, אל תחשבו שלכם זה לא יכול לקרות כי אתם צעירים ובריאים. סיבוך שכזה הוא אמנם נדיר אך קיים, ובקרב אוכלסיות בסיכון הוא איום של ממש. אתם יכולים לעזור למנוע את התרחשותו. התחסנו כנגד שפעת פעם בשנה, זה דורש מכם מעט ונותן המון.