לא יכולים שלא להסתכל? זה יעלה לכם ביוקר

23.10.23

השפעת צפייה בסרטוני זוועות על הבריאות הנפשית שלנו. מה אפשר לעשות כדי למנוע ולטפל?

ימים קשים מאוד עוברים עלינו כעם. ימים רבים אנו נמצאים במצב נפשי בלתי אפשרי, נעים תוך דקות ספורות בין עצב תהומי, בלבול, גאווה וחרדה. ערוצי החדשות פתוחים מול עינינו ובמקביל אנו גוללים ללא הרף בשטף ההודעות מהרשתות החברתיות, אם בטלפון ואם על מסך המחשב, תרים כל הזמן אחר כל פירור מידע שיעשה קצת סדר בבלגן, קצת הגיון בכאוס, קצת מרגוע לנפש.

מצב שבו אנו נמצאים בחוסר ודאות קיצוני הוא אחד המצבים הנפשיים הקשים ביותר מבחינה פסיכולוגית. לצערנו הרב, אנו כבר מכירים את המצב הזה. היינו בו לא מזמן, לפני שלוש שנים, כשמגפה עולמית התפשטה והשתלטה על חיינו. גם אז, להבדיל אלף אלפי הבדלות, חיפשנו כל בדל מידע על מנת להשקיט את הסערה המתחוללת בנפשנו.

מחקר משנת 2022, שנערך בתקופת מגפת הקורונה, הראה כי אנשים הולכים לישון עם הטלפון וקמים ומחפשים אותו על מנת להתעדכן בחדשות דבר ראשון על הבוקר. המחקר מראה שמדובר ב-FOMO חדשותי, Fear of Missing Out, שפירושו הפחד להחמיץ את הכותרות האחרונות ואת הידיעות על אירועים שהתרחשו.

מאז פרוץ המלחמה אנו נמצאים במצב של חוסר ודאות קיצוני, שאותו אנו מנסים להרגיע באמצעות צפייה בחדשות, התעדכנות במדיה החברתית, פעולות הסברה ועוד. אולם רובנו לא מודעים לעובדה שההתעדכנות התמידית הזו ממכרת.

בניסיון להכניס מעט ודאות לחיינו, אנו מחפשים באופן אקטיבי כל שביב מידע שיעניק לנו שליטה על המציאות, שליטה על הכאוס. בשל כך, רבים מאיתנו נחשפו בשבועיים האחרונים לסרטונים המזעזעים שתיעדו את מעשי הנבלה של החמאס. רבים מאיתנו צפו בהם, אם מתוך סקרנות, אם מתוך רצון כן לעזור בהסברה הלאומית, אם מתוך רצון לזהות חברים ובני משפחה המופיעים בסרטונים.

נודה באמת: הסרטונים מסקרנים. זעזוע וסקרנות הן תופעות מוכרות בפסיכולוגיה והן טבעיות לחלוטין. יש אפילו ספר צילומים של הצלם כריסטוף בנגרט שנקרא "פורנו מלחמה". זה אינו פורנו, אלא תמונות וסרטונים גרפיים של אירועי מלחמה, בדומה לסרטוני הסנאף (סרטים לבנים) שמתארים רצח או פגיעה עצמית. פורנו מלחמה עלול להיות ממכר כמעט כמו פורנו רגיל ומסקרן לא פחות.

למה לא לצפות בסרטונים?

המוח שלנו בנוי כך שמתוך הסקרנות וההתמכרות הוא אומר לעצמו שהוא מסוגל להתמודד עם התמונות והמראות. משפטים כמו "אני חייבת לראות את זה כדי שאבין כמה הם אכזריים" או "אני חייב לראות כדי לדעת מה להעביר הלאה", הם משפטים שהמוח עשוי להשתמש בהם על מנת לספק את רצונו בפיסות מידע שיעניקו לו תחושת שליטה במציאות הכאוטית. הצפייה בסרטונים מסקרנת. היא גורמת לנו לחשוב שיש איזושהי שליטה במציאות, כי כמעט תמיד עדיפה ודאות על חוסר ודאות. אך במקרה זה, מדובר באשליית שליטה בלבד. 

בנוסף לכך, העובדה היא שהמוח לא מסוגל באמת להתמודד המראות שבסרטונים האלה. הסרטונים הללו עלולים לגרום לתופעה הנקראת "הפרעת דחק פוסט טראומטית משנית" (Secondary PTSD). אל תתנו לשם להטעות אתכם: המילה "משני" מכוונת לכך שמקור הטראומה הוא משני, כלומר הטראומה היא לא ממקור ראשון. אפשר לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית אך ורק מצפייה מרובה בסרטונים.

מה הסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית משנית?

  • סיוטים ונדודי שינה
  • עוררות מוגברת, חרדה מוגברת או שניהם
  • שינויים בתפיסה או בזיכרון
  • דיכאון, כעס, או חוסר יכולת לחוש רגש
  • אובדן אמון ותחושת ביטחון

לא כל מי שחווה את הסימפטומים האלו סובל מפוסט טראומה. אלה סימפטומים נפוצים גם בשעת לחץ, אך אם הם מופיעים לאורך זמן, אפשר להיוועץ באיש מקצוע.

הסרטונים מאוד חשובים להסברה, לא?

ראשית, אפשר לעשות הסברה מעולה גם בלי התמונות הללו. שנית, על כל תמונה מזעזעת שנעלה, הצד השני יעלה תמונה כזו משלו. שלישית, בעולם של פייק ניוז ובינה מלאכותית, קשה מאוד להוכיח אותנטיות של תמונות, ומי שלא רוצה להשתכנע, לא ישתכנע מתמונה זו או אחרת. מבחינה פסיכולוגית, קשה עד בלתי אפשרי לשנות דעה של אדם, הנוגעת לעצם אישיותו, אמונותיו ועמדותיו. אם עדיין מבקשים להשתמש בתמונות במסגרת הסברתית, אפשר ורצוי לטשטש אותן.

אפשר לעשות הסברה בלי הסרטונים?

אפשר לעשות הסברה מעולה בעזרת מילים, לוגיקה וגם תמונות ללא פורנו מלחמה. לפעמים מילים חזקות יספיקו בהחלט, וגם יגיעו לקהל שלא יראה את הסרטון.

מה עושה מי שנחשף לסרטונים?

ההמלצה הגורפת היא להימנע כמה שיותר מצפייה בסרטונים. אם כבר נחשפתם או שאתם כבר חווים סימפטום זה או אחר, נסו לעסוק בפעילות אסקפיסטית, פעילות של בריחה מהמציאות, שכוללת מרכיב ויזואלי. למשל, ראו סרט או סדרה, או שחקו במשחק מחשב כל דבר שכולל מסך, אמצעי ויזואלי. ספורט, מוזיקה או קריאת ספר מעולים כדי להתנתק לרגע מהמצב, אך הם פחות יעילים במקרה הזה. בפעילות שכוללת מסך, אנו מנסים להחליף את המראות הקשים במראות אחרים וכך לערבב בין החוויות ולהקשות על המוח לפתח טראומה חזותית.

במהלך השינה, המוח מעבד את אירועי היום שעבר, ולכן כשאנו מוסיפים עוד ועוד גירויים חזותיים אחרים, אנו מוסיפים מידע שהוא לא מאיים. לכן, אם ראיתם סרטון מזעזע, שבו לראות פרק בסדרה, לשחק במחשב או לראות סרט.

איך מתנתקים מצריכה מופרזת של חדשות?

להתמכרות יש בסיס גנטי. זה אומר שבני אדם שונים זה מזה בנטייה שלהם לפתח התמכרות. יש אנשים שיותר מועדים להתמכרות ויש כאלה שפחות. אם אתם מכורים למשהו או שהייתם מכורים בעבר  – סיגריות, סמים קלים, אלכוהול, אינטרנט וכו' הסיכוי שתתמכרו לצריכה של חדשות או לצפייה בסרטונים הוא גבוה יותר.

אנו נוטים לצרוך יותר חדשות בתקופות לחץ, כי אנו מחפשים דרכים להפחית את הלחץ ככל האפשר – אולם, בסופו של יום, ההחלטות אינן בידיים שלנו וטוב נעשה אם נתנתק מהחדשות לזמן-מה. נסו לעסוק בפעילויות יומיומיות, לטייל בחוץ (בהתאם להנחיות פיקוד העורף), לשחק במשחקי קופסה, לעסוק בספורט, כולל הליכה, לקרוא ספר או לראות סרט או סדרה טובה.

לילדים ולמבוגרים חשוב מאוד להמשיך לקיים שגרה.

החוסן הלאומי מתחיל בחוסן הנפשי של כל אחד ואחת מאיתנו.

יחד ננצח.

נכתב ע"י ד׳׳ר עופר מונר, פסיכולוג קוגנטיבי.

מקורות:

  1. How National Tragedies Create Secondary PTSD – Newport Academy
  2. Koban, K., Neureiter, A., Stevic, A., & Matthes, J. (2022). The COVID-19 infodemic at your fingertips. Reciprocal relationships between COVID-19 information FOMO, bedtime smartphone news engagement, and daytime tiredness over time. Computers in Human Behavior130, 107175.‏ (קובץ PDF)
  3. Sujarwoto, Saputri, R. A. M., & Yumarni, T. (2023). Social media addiction and mental health among university students during the COVID-19 pandemic in Indonesia. International journal of mental health and addiction21(1), 96-110.‏ (קובץ PDF)
  4. Agrawal, A., Verweij, K. J. H., Gillespie, N. A., Heath, A. C., Lessov-Schlaggar, C. N., Martin, N. G., … & Lynskey, M. T. (2012). The genetics of addiction—a translational perspective. Translational psychiatry2(7), e140-e140.‏ (קובץ PDF)
  5. Pictures on cigarette warning labels can help smokers kick the habit despite lack of effect on risk beliefs – Gillings School of Global Public Health

לשמיעה נוספת:

ד׳׳ר עופר מונר מדבר על על הנזקים מסרטוני הזוועה של החמאס אצל דליק ווליניץ – 22/10/2023

 

לצפייה בסרטונים מזוויעים עלולה להיות מחיר כבד על הבריאות הנפשית שלנו

האתר מנוהל ומתוחזק ע"י עמותת מדעת

פיתוח: דניאלה קרני-הראל

עיצוב ומיתוג: כרמי אהוביה


תרומה לעמותת מדעת

אנו עושים כל מאמץ כדי להנגיש מידע מבוסס-ראיות ומהימן בנושאי בריאות. אנו משקיעים זמן ומשאבים רבים על מנת שהמידע המובא באתר יהיה העדכני והמדוייק ביותר, מגובה במקורות מדעיים ותואם את הידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים. יחד עם זאת, אין במידע שבאתר כדי להוות המלצה רפואית. אנו מעודדים את מי שחפץ בהמלצות ועצות פרטניות בנושאים רפואיים לפנות באופן אישי לרופא/ה מורשה/ית או לבעל/ת רשיון באחד ממקצועות הבריאות הרלוונטיים.

מוזמנים לקרוא עוד על תהליך יצירת התוכן שלנו

הפרטיות שלכם חשובה לנו
האתר של מדעת עושה שימוש בעוגיות על מנת ליצור חוויה נעימה לכל המבקרים, אתם מוזמנים לקרוא על זה עוד ב דף תנאי המשתמש שלנו

Midaat © 2024 | מדעת - למען בריאות מושכלת