נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

מדעת עושה סדר – מחוסנים אינם גורמים לתופעות לוואי אצל מי שנמצא בסמוך אליהם

6.6.21

שמענו ש…המחוסנים יכולים לגרום לתופעות לוואי אצל מי שנמצא בסמוך אליהם

בקצרה: שקרי ולא מבוסס
בהרחבה: השמועה מבוססת על תכנית קונספירציות ידועה, שיבוש ציטוטים ממסמך רשמי של פייזר ואין שום הסבר ביולוגי. המצאה מוחלטת.

בזמן האחרון נשמעת במקומות שונים טענה שלפיה המחוסנים נגד נגיף קורונה מפזרים חלבוני ספייק וגורמים תופעות לוואי קשות למי שסביבם. גם הגוף המכנה את עצמו "ועדת החקירה האזרחית" החל להכניס טענה זו לדיווחים מבוססי האנקדוטות שחבריו מרכזים לאלפי עוקביהם, תוך כדי התעלמות מכל עיקרון מדעי. מה שמשונה עוד יותר בעניין הזה הוא שמקדמי הטענה ממעיטים בסכנותיה של המחלה והופכים דווקא את החיסון למידבק. 

אנשים אלה הפכו את המציאות על ראשה: האמת היא שנגיף קורונה מידבק מאוד בין אנשים, משתכפל במהירות אצל כל נדבק ויוצר מאות מיליארדי עותקים של חלבוני ספייק המופצים לכל עבר יחד עם הנגיף. החיסון, לעומת זאת, מונע את ההשתכפלות של הנגיף אך אינו משתכפל בעצמו, אלא גורם לייצור כמות זעומה של חלבוני ספייק שאין לה יכולת לצאת מגופם של המחוסנים. 

אחד הרעיונות שנובעים מהתיאוריה של הדבקה מאנשים שחוסנו הוא שנשים הרות הפילו את העובר בגלל חשיפה לחומרים שנפלטו מגופם. יש בעיה טכנית עם הטיעון הזה: הפלות, דימומים ושינויים במצב הבריאותי מתרחשים באוכלוסייה כל הזמן. לדוגמה, הנתונים מראים שכ-15% מכלל ההריונות בשבועות 20-4 מסתיימים בהפלה. 

בזמן מבצע חיסון, שבמהלכו מתחסנים מיליוני אנשים, אפשר לצפות למספר לא מבוטל של צירופי מקרים שבהם מצבים בריאותיים שכיחים יחסית, למשל הפלה, מתרחשים סמוך להתחסנות. אם מרחיבים את המדגם של מי שהתפתח אצלה מצב בריאותי כך שיכלול גם את "מי ששהה בקרבת מחוסנים בימים האחרונים", הסיכוי למצוא הצטלבויות אקראיות הופך להיות כמעט ודאי. 

השיטה המדעית מבוססת על איסוף מידע שיטתי, בחינת תופעות שהתגלו ובדיקה חוזרת של המידע שהצטבר כדי לוודא שהוא נכון. אי אפשר להבין דבר מאיסוף מגמתי של אנקדוטות וללא ביצוע השוואה לשכיחויות הבסיס של מצבים בריאותיים רלוונטיים. זו הסיבה לכך שעורכים ניסויים מבוקרים שבהם משתתפים עשרות אלפי אנשים ומקפידים על מחקרי מעקב אחר מחוסנים. לכן גם מתבצעת באופן שיטתי כריית מידע של מערכות איסוף הנתונים הפועלת באמצעות תוכנות מתוחכמות ולמידת מכונה כדי לסרוק את הכמויות העצומות של הנתונים הנאספים בניסיון לאתר מִתאמים. 

ההקפדה המיוחדת הזה על איסוף וניתוח הנתונים מאפשרת גם גילוי של בעיות נדירות, שמופיעות בעלונים לצרכן ולרופא של חיסונים רבים. למשל, בחיסון הקורונה של חברת פייזר קיים סיכון לתגובה אלרגית חריפה אלא שהוא עומד על מקרה אחד מתוך כ-100 אלף מחוסנים, ובחיסון של חברת Johnson & Johnson דווח על חשד לבעיית קרישת דם ששכיחותה המשוערת היא אחד לכמה מאות אלפים.

נפל בתרגום

מה שנתן תנופה לתיאוריה היה קטע ששודר בתכניתו של אלכס ג'ונס "Info Wars". זוהי תכנית המתמחה בתיאוריות קונספירציה ובמכירת מוצרים מפוקפקים הקשורים אליהן, ובמהלך אחד השידורים ג'ונס הציג "חשיפה בלעדית" (או שלא…) היישר מפרוטוקול ניסוי החיסון של פייזר.

כל המומחים בעולם (ורבים שאינם מומחים) היו מרותקים לדיווחים על התקדמות הניסוי בחיסון של פייזר, שהיה לא רק החיסון הראשון נגד נגיף קורונה הראשון שאושר על ידי ה-FDA, אלא גם החיסון הראשון אי פעם שאושר בטכנולוגיה פורצת הדרך mRNA. אפשר להבין מדוע כל תג ותו מפרוטוקול הניסוי הזה נותחו לעייפה בכל פורום רלוונטי אפשרי. למרות זאת, המסמך שהוצג בתכנית מכונה "מסמך לא רשמי", כאילו חולץ מכספות פייזר במבצע מתוחכם על ידי התחקירנים של ג'ונס בדרכם אל החשיפה הנועזת.

צילום מסך מתוך "Info Wars" של אלכס ג'ונס

מהי אותה החשיפה? סעיף 8.3.5.1, העוסק ב"Exposure During Pregnancy” ("EDP" בקיצור), ובעברית "חשיפה בזמן היריון". סעיף זה מסביר ש-EDP מתרחש כש"אשה הרה נחשפת להתערבות הניסויית עקב חשיפה סביבתית". מאחר שמדובר בניסוי הבודק את יעילותו של החיסון, ההתערבות הניסויית היא מתן החיסון

התחקירן של ג'ונס מסביר בתכנית שההתערבות הניסויית היא המחוסנים דווקא, וטוען שהחשיפה של אשה בהיריון אינה לחיסון עצמו אלא לאנשים שכבר התחסנו. הוא מסיק שהמחוסנים מפיצים משהו מסוכן שאסור להיחשף אליו, ובקפיצה לוגית מגיע להסביר שהחומר המסוכן הוא חלבון הספייק הנוראי שה-mRNA גורם להם לייצר. שרשרת של רעיונות מופרכים שכולה מבוססת על שיבוש, מתוך בורות או זדון, של סעיף סטנדרטי בפרוטוקול הניסוי.

מתוך פרוטוקול פייזר לניסוי שלב 3 של חיסון לקורונה – Exposure During Pregnancy

מהי "חשיפה בזמן הריון"

בניסוי לבדיקת יעילותו של טיפול בקרינה, "חשיפה להתערבות הניסויית" פירושה חשיפה לטיפול הקרינתי, ובמקרה של ניסוי לבדיקת יעילותה של תרופה המשמעות של "חשיפה להתערבות הניסויית" פירושה קבלת התרופה. כשעורכים ניסוי לבדיקת יעילותו של חיסון נגד נגיף קורונה, "חשיפה להתערבות הניסויית" היא קבלת החיסון לקורונה. זה הכול. המחוסנים אינם "ההתערבות הניסויית" אלא האנשים שמקבלים את ההתערבות הניסויית. 

סעיף החשיפה במהלך הריון (EDP), המככב אצל ג'ונס, הוא סעיף סטנדרטי לחלוטין המופיע בכל פרוטוקול ניסוי בתרופות או חיסונים ומתייחס לאשה הרה שמקבלת בטעות את ההתערבות הניסויית – הטיפול, התרופה או החיסון. דוגמה לכך נמצאת בפרוטוקול הניסוי משנת 2017 של חברת פייזר לבדיקת טליגלוצראז אלפא, המשמשת לטיפול בסרטן.

דוגמה מפרוטוקול הניסוי של חברת פייזר לבדיקת טליגלוצראז אלפא

עוד דוגמה אפשר למצוא בפרוטוקול הניסוי של חברת פייזר משנת 2018 לבדיקת אברוציטיניב, תרופה למצבים אוטו-אימוניים מסוימים:

דוגמה מפרוטוקול הניסוי של חברת פייזר לבדיקת אברוציטיניב.

 "חשיפה במהלך היריון" רלוונטית בשני מקרים: 

  1. חשיפה לא מכוונת של אשה שידוע שהיא בהיריון להתערבות הניסויית. למשל, אם אשה הרה בלעה בטעות תרופה ניסויית בגלל בלבול בינה לבין תרופה אחרת.
    במקרה של ניסוי בחיסון לקורונה האפשרות הזו אינה סבירה. החיסון אינו תרסיס ששואפים בטעות כשעוברים סמוך למי שמקבלו, או גלולה שאפשר להתבלבל בינה לבין תרופה אחרת. קשה גם לדמיין קבלת זריקת חיסון לקורונה בלי כוונה, אלא רק אם מדובר בעובדת בריאות הרה העוסקת בחיסון אנשים לקורונה ונדקרת ממחט של מזרק בהיסח הדעת. אפשרות כזו מצוינת בהמשך הפרק על "חשיפה להתערבות הניסויית", בסעיף 8.3.5.3.
חלק מהמשך הפרק על "חשיפה להתערבות הניסויית"
  1. אשה קיבלה את ההתערבות הניסויית מתוך הנחה שהיא אינה בהיריון, אך מאוחר יותר גילתה שכן היתה.
    אפשרות זו לא רק רלוונטית אלא גם קרתה. בניסוי של פייזר הרו באופן בלתי צפוי 23 משתתפות. 11 היו בקבוצת הפלצבו ולא קיבלו תרופה אמיתית, ו-12 הנשים שנחשפו להתערבות הניסויית, כלומר חוסנו, המשיכו בניסוי ולא נצפו אצלן בעיות מיוחדות. שתיים מהנשים הפילו, שתיהן בקבוצת הפלצבו.

"חשיפה שניונית"

טענה שהתלוותה ל"חשיפה" הזו ברשתות החברתיות היתה שנוסף על ראשי התיבות AE, שפירושם "Adverse Event" (תופעת לוואי, בעברית), מופיעים במסמך גם ראשי התיבות SAE, שמשמעותן לטענת הכותבים "Secondary Adverse Event", או "תופעת לוואי שניונית". עבורם זו היתה הוכחה לכך שלחיסון יש תופעות לוואי נוספות, ממש כמו שגורם עישון שניוני (עישון פסיבי) למי שנמצא ליד מעשנים.

האמת שונה לחלוטין: "AE" הם אכן ראשי התיבות של המילים Adverse Event, אבל האות S לא מייצגת את המילה "Secondary" (שניוני) כי אם את המילה "Serious" (חמוּר). כלומר SAE היא תופעת לוואי חמורה. המושג הזה בסיסי כל כך בחקר תרופות עד שיש דף ויקיפדיה המוקדש לו ונפתח במשפט: 

"A serious adverse event (SAE) is defined as […]".

זה אפילו שמו של הפרק הרלוונטי בפרוטוקול, פרק 8.3: "Adverse Events and Serious Adverse Events".

בית הספר שאסר על מורים להתחסן

כדור השלג הקונספירטיבי הזה התחיל להתגלגל במהירות, וברשתות החברתיות זכו לתהודה פוסטים שסיפרו על כך שבארה"ב "יש כבר בתי ספר שלא מעסיקים מחוסנים". בחינה שלהם מראה שכל הקישורים מובילים לבית ספר אחד, "The Centner Academy", שמנהליו פרסמו הודעה על כך שלא יסכימו להעסיק מורים מחוסנים.

מדובר בבית ספר יסודי קטן שהוקם ברובע העשיר Design District במיאמי על ידי זוג ספקני חיסונים ותיק בשם ליילה ודיוויד צנטנר. זהו בית ספר פרטי (שכר הלימוד השנתי עומד על 30 אלף דולר) שמצהיר על מדיניות של "חירות בריאותית", שם קוד ידוע לספקנות חיסונים. בית הספר מציע "ערכת הדרכה" המפרטת את הדרכים להשגת פטור מהחיסונים הנדרשים על ידי המדינה כתנאי לרישום למוסדות לימוד, ואף הזמין את אחד ממתנגדי החיסונים המובילים בארה"ב, רוברט פ. קנדי, לשאת דברים באסיפת ההורים.

בית הספר הציג לכל אורך השנה האחרונה התנגדות עקבית להנחיות ה-CDC בעניין עטיית מסכות וריחוק חברתי, וכעת ממשיך את הקו גם המייל שנשלח לכל הצוות החינוכי והודעה מקבילה לסוכנות הידיעות AP, שבהם הוכרז על מדיניות אי העסקת מחוסנים ועל הנחיה למורים מחוסנים לא להתקרב לתלמידים. הסיבה שפורטה היא אותן תיאוריות חסרות בסיס על בעיות פוריות והפלות אצל מי שנחשפו למחוסנים.

תפיסות לא מבוססות ומנוגדות לקונצנזוס המדעי השפיעו על מדיניות בית הספר גם בעבר, למשל כשנאסר על ילדים להתקרב לחלונות בכיתות מחשש לקרינת 5G, ובהמשך עם כיסוי כל החלונות ב"ציפוי מיוחד נגד קרינת 5G". 

לדברי עורכי דין המצויים בתחום, על פי חוקי פלורידה מותר למעסיק פרטי להנחות את עובדיו כרצונו וכן לשכור או לפטר עובדים כראות עיניו, עם או בלי סיבות, גחמניות ככל שיהיו. נראה שבארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (למי שיש לו כסף) זכותם של בני הזוג צנטנר לקפח את פרנסתם של עובדיהם על בסיס תיאוריות קונספירציה.

השפעה ממחוסנים היא פנטזיה 

הסברה שמחוסנים מפיצים ספייק ובכך מזיקים למי שסביבם מנוגדת לביולוגיה ולהיגיון. עשרות מחקרים הראו שחלבוני הספייק המיוצרים בעקבות החיסון מפעילים את המערכת החיסונית ומובילים לתגובה חיסונית יעילה ועקבית שמהותה זיהוי של הנגיף בפעם הבאה שהוא ייכנס לגוף. מה שלא קיים בדבריהם של מאמיני התיאוריה הזו הוא העובדה שהחלבונים המיוצרים על ידי החיסון לא שורדים אפילו בתווך הבין תאי בשריר שאליו הוזרק החיסון, אזור רווי בנוגדנים ובתאים של המערכת החיסונית. הסבירות לכך שאפילו בודדים מהם יגיעו למחזור הדם או לדרכי הנשימה של המחוסן אפסית, ומכך ברור שאין להם כל דרך לצאת מגופו.

מלכתחילה לא ברורה גם הטענה שחלבוני הספייק מזיקים במיוחד. זה לא הגיוני אפילו אם ייתקל אדם בדרך כלשהי בחלבונים חופשיים כאלה. הספייק אינו נגיף, אין בו כל חומר גנטי והוא אינו יודע להשתכפל. תפקידו בנגיף הקורונה הוא להיצמד לקולטנים מסוג ACE2 שמצויים על התאים אליהם חודר הנגיף. הנזק שיכול להיווצר בעקבות כניסת חלבונים כאלו לגוף (כלומר אלו מהם שיצליחו לחמוק מתאי המערכת החיסונית) הוא בכך שהם יתחברו לקולטני ACE2 על מספר תאים קטן יחסית וישביתו זמנית את הפונקציה הזו בהם. 

אלא שאפילו התסריט הדמיוני הזה לא יגרום נזק של ממש, מפני שהתא יודע למחזר את הקולטנים שהפסיקו לפעול. מסיבה זו אנשים המשתמשים בתרופות לדיכוי ACE2, המשמשות לבקרת לחץ דם באמצעות התחברות לקולטן והשבתתו, חייבים להקפיד לקחת את התרופה על בסיס יומי.

ייתכן שתיאוריית חיסון הקורונה המידבק הצליחה להתפשט בגלל חיסונים מהסוג המכיל נגיף מוחלש, כמו חיסון הפוליו שניתן בטיפות. חיסונים כאלה עלולים במקרים נדירים לגרום הדבקה של קרובים בעלי מערכת חיסון מוחלשת, אך מכיוון שהחיסון לקורונה מבוסס ה-mRNA אינו יכול להשתכפל כלל החשש לא רלוונטי לגביו.

השפעה דומה יכולה להיות גם להנחיה לשמור על עטיית מסכות, שכן אנשים מתקשים להבין מדוע יש צורך באמצעי זהירות נוספים אם החיסון יעיל. יכול להיות שלא ממש פשוט להבין שיקולים כמו העובדה שיעילות החיסון אינה 100%, שלא כולם מחוסנים ולא כולם יכולים להתחסן, ושמחוסנים עדיין יכולים להדביק אחרים גם אם הם מוגנים בסבירות גבוהה מפני תחלואה קשה. אמנם הסבירות שמחוסן יהיה נשא של קורונה נמוכה משמעותית מהסבירות של אדם שאינו מחוסן, אך היא אינה אפס. לכן עטיית המסכות מיועדת להגן על הפגיעים מפני מי שנושאים את הנגיף, לא מפני מי שחוסנו.

סדר עולמי חדש

כפי שכתבנו, הרעיון שהחיסון יכול להפוך את המחוסנים לאנשים שמפזרים סביבם חומרים מסוכנים כבש את הקהל הרחב כשהוצג בתכניתו הפופולרית של אלכס ג'ונס, “Info Wars”. 

הפופולריות של ג'ונס נסקה לאחר שקידם תיאוריה שלפיה הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק נעשה על ידי ה-CIA, בשירותם של גורמים המעוניינים בסדר עולמי חדש. מאז הוא הספיק לקדם כל תיאוריית קשר קיימת (וכמה שלא), החל בנשק מזג אוויר שהממשלה יוצרת באמצעותו סופות טורנדו, דרך רשת פדופיליה שהילארי קלינטון מפעילה מפיצרייה ("פיצה-גייט") ועד חייזרים בשלל וריאציות.

ג'ונס הוא אדם תיאטרלי מאוד, ובתכניתו הוא מקפיד לפתח התקפי זעם שבהם הוא שואג, דופק על השולחן ומקמט, קורע וזורק את המסמכים שלפניו לכל עבר. טראנס כזה יכול להתחיל בזעקות שבר על הממשל ש"משתמש בפצצות הומואיות מתוצרת הפנטגון כדי להפוך את כולנו להומוסקסואלים", ממשיך בטענה ש"כל הצפרדעים באמריקה כבר הומוסקסואליות בגלל החומרים שהממשל שם במים", ומסתיים כשג'ונס מקפץ ברחבי האולפן לבוש בחליפת גוף של צפרדע וחצאית טוטו ורודה בעודו מזמר: "הביטו בי! אני צפרדע הומואית!". נשמע כמו הגזמה? מדובר בתיאור מדויק דווקא.

הפופולריות הגדולה של “Info Wars” נובעת מכך שג'ונס מציע אותה חינם לחברת האם Genesis Communications Network המפעילה ערוצי רדיו וכבלים רבים. המודל העסקי של התכנית פשוט ומשתלם: הפצת תיאוריית קונספירציה כלשהי, למשל על הפלואוריד הרעיל שהממשל המרושע שם במים או על אפוקליפסה כלשהי הממשמשת ובאה, ואז מכירת מוצרים שיגנו על הצופה המבועת: משחת שיניים ללא פלואוריד (עכשיו ב $11.95), Life Survival Shield X-2 (ב $29.95 בלבד) וכיו"ב.

"הליברלים הארורים מנסים להפוך את כולנו לנשיים על ידי ריסוסים באוויר וחומרים במים! אתם חייבים תכשיר סופר-גבריות שיסתור את האפקט, עכשיו ב $52.45 בלבד". אלכס ג'ונס בפעולה.

בשנת 2018 יוטיוב, פייסבוק, ספוטיפיי וכל הפלטפורמות של אפל סגרו לצמיתות את הערוצים של ג'ונס. הקו האדום נחצה עבורן לאחר שהפיץ קונספירציות על כך שמעשי טבח בבתי ספר הם רק הצגות שמארגן הממשל ושכל אותם ילדים הרוגים הם שחקנים, ושהובילו להטרדות ואף לאיומים על ההורים השכולים. אך הוא בהחלט לא נעלם – התכניות שלו מצליחות יותר מתמיד. התיאוריות שלו מופצות בין מיליוני העוקבים אחריו ומאומצות בהתלהבות על ידי מי שמאמינים במזימות הסתרה פושעות מצד הממשל וגופי הבריאות.

תקופת הקורונה היתה עבור ג'ונס כר פורה במיוחד לתיאוריית קונספירציה וקווי מוצרים משני הסוגים, הן נגד הקורונה והן נגד החיסון. הוא אף קיבל צו הפסקה מנהלי (Cease and Desist) מהתובע הכללי של מדינת ניו יורק, המורה לו לחדול מידית לייצר ולמכור את קו המוצרים שהשיק כ"אמצעי המניעה האולטימטיביים נגד קורונה", שכלל בין השאר משחות שיניים ו"מחזקי DNA" שבהם חומרים במינונים שיכולים להזיק לבריאות. כך הגענו ללהיט האחרון שלו, החיסון המידבק. אין ספק שהגוף המכנה את עצמו "ועדת החקירה האזרחית" נתלה הפעם באילנות גבוהים במיוחד.