נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

שינויים במחזור החודשי לאחר חיסון נגד נגיף קורונה של חברת פייזר

18.2.2021

בימים האחרונים נשים רבות משתפות ברשתות החברתיות סיפורים על כך שלאחר קבלת החיסון נגד נגיף הקורונה הן חוו שינויים בתבנית הדימום הווסתי שלהן. הדיווחים מגוונים וכוללים את הקדמת מועד הווסת, דחייתו, הכתמות בין וסתיות, התארכות הדימום הווסתי ודימום מוגבר. בטקסט הזה נדבר על היתכנות התופעה כתופעת לוואי לחיסונים ועל חשיבות הדיווח על כל תופעה חריגה שלאחר חיסון.

אם אכן מדובר בתופעת לוואי, מה יכול לגרום לכך?

כמו כל תופעה חריגה שמופיעה לאחר מתן החיסון, גם תופעה זו מדווחת למשרד הבריאות כדי שהקשר שלה למתן החיסון ייבדק. אם יתברר שאכן חלים שינויים תזמון הופעת הווסת או בכמות הדימום הווסתי לאחר החיסון יכולים להיות לכך כמה הסברים שאינם קשורים לחיסון עצמו. 

ראשית, המחזור החודשי נמצא תחת בקרה הורמונלית של בלוטת יותרת המוח, שפעילותה משתנה או מופסקת זמנית בתגובה לאירועי דחק (סטרס) גופני או רגשי. ההשערה היא שאירועים כאלה משנים את הדפוס הקבוע של הפרשת ההורמון קורטיזול ובכך משפיעים על תפקוד כלל המערכות ההורמונליות בגוף. 

ידוע כי עצם פעולתם של חיסונים מסוימים עלולה לעורר מצב של סטרס פיזיולוגי ולהעלות במעט את רמות הקורטיזול, ולכן לא מן הנמנע שבחלק מן הנשים תהיה לכך השפעה על דימומים

במחקר שהשווה בין נתוני המחזור החודשי של נשים ששהו באזור מלחמה לעומת קבוצת ביקורת נמצא ששלושה חודשים אחרי המלחמה דיווחו 10%-35% מהנשים על שינויים בתבנית המחזור החודשי בהתאמה לזמן השהות בשטח המלחמה, לעומת 2.6% מהנשים ששהו באזור שקט. רוב הנשים חזרו לתבנית המוכרת בתוך שישה חודשים ולא נזקקו להתערבות רפואית כלשהי [1]

סיבה אפשרית נוספת היא היווצרות סביבה דלקתית המשפיעה על רירית הרחם. תאי מערכת החיסון ותוצריהם משפיעים על תכונות רירית הרחם במהלך המחזור החודשי, ופעילות תקינה של מערכת החיסון נדרשת לצורך השרשה תקינה של עובר בתחילת ההיריון. 

תגובה דלקתית מוגברת (תגובה דלקתית/אינפלמטורית היא תגובה פיזיולוגית של מערכת החיסון בתגובה לגירויים שונים) יכולה לגרום להארכת הדימום הווסתי ולהגברת כמותו, כפי שקורה למשל בנוכחות התקן תוך רחמי לא הורמונלי, וידועות השפעות נוספות של דלקת מקומית על תבנית הדימום במחלת האנדומטריוזיס. מבחינת ניסיון דומה בחיסונים, במחקר שנערך בדרום קוריאה שבו נבדקו נערות ונשים שקיבלו חיסון נגד נגיף הפפילומה נמצא שכשליש מהן דיווחו על הפרעות במחזור, שחלפו כעבור זמן קצר [2].

דוגמאות אלה ממחישות שייתכן שהתופעות שנצפו קשורות למצב הדלקתי המערכתי שנוצר בעקבות הפעלת מערכת החיסון. יש לציין שגם נשים שחלו בקורונה וגם כאלו שכבר החלימו ממנה אך סובלות מ-Long COVID מתארות תופעות דומות, ככל הנראה באותו מנגנון [3].

על אי-סדירות בדימומים באוכלוסייה הכללית

כדאי לדעת שאורכו של המחזור החודשי, כלומר מרווח הימים בין וסת אחת לבאה אחריה, משתנה באופן טבעי אצל רוב הנשים ללא קשר להתערבות רפואית כלשהי. תופעה זו מוכרת לנשים רבות ואף תוארה במחקרים רבים שפורסמו בעשרות השנים האחרונות. 

במחקר עדכני, שפורסם לפני כשנה והסתמך על נתונים של עשרות אלפי משתמשות באפליקציה ייעודית, נמצא שאצל מחצית מהנשים היתה השונות בין מחזור אחד לאחר חמישה ימים ויותר, ושרק אצל פחות מ-1% מהנשים אורכו של המחזור החודשי היה זהה לחלוטין במשך ארבעה מחזורים עוקבים [4]. לכן, מכיוון שגם בשגרה משך הזמן הזה אינו קבוע קשה מאוד לקבוע אם כל השינויים המדווחים הם בגדר הנורמה או תופעה ייחודית הקשורה לחיסון. 

איך נדע אם מדובר בתופעת לוואי?

אופי הדיווח ברשת החברתית מייצר "הטיית פרסום": נשים שהמחזור החודשי שלהן לא השתנה לאחר החיסון ידווחו על כך פחות מאלה שאצלן היה שינוי כלשהו, כך שנוצרת הטיה לכיוון הנשים שחוו שינויים אלו. בעיה אחרת ומשמעותית היא היעדרה של קבוצת ביקורת לצורך השוואת שכיחות התופעה. 

לשם כך חשוב לדווח על כל תופעה שמתגלה אחרי קבלת חיסון לוואי לרופאת או לרופא הנשים האישיים ולבקש מהם שידווחו על כך דרך מערכת הדיווח של משרד הבריאות. אפשר גם לדווח באמצעות טופס הדיווח של משרד הבריאות, אם כי דיווח דרך רופא/ה הוא היעיל ביותר. 

עד כה, במערכת המעקב אחר תופעות לוואי של חיסונים בארצות הברית (VAERS) טרם דווח על עלייה במספרן של הפרעות במחזור הווסת אצל המתחסנות. מערכת זו עוקבת אחרי כל תופעה מדווחת שהתרחשה לאחר חיסונים, בין אם ידוע על קשר לחיסון ובין אם לאו, ומדווחת על כל תופעה ששכיחותה מתגברת [5].

האם יש ממה לחשוש?

בשלב זה מוקדם לקבוע אם שינויים בתבנית הדימום הווסתי שכיחים יותר אצל הנשים המתחסנות לעומת שאר האוכלוסייה. אם אכן קיימת עלייה בשכיחות אפשר לייחס אותה להפעלת מערכת החיסון ולתגובה הדלקתית שנוצרת בעקבותיה, או למנגנון של השפעה רגשית שלילית הנובעת מהחששות והקשיים שעמם אנחנו מתמודדים כבר תקופה ארוכה. במקרים אלה מדובר בהשפעות חולפות שאינן צפויות לגרום לנזק ארוך טווח. 

כשההפרעה בסדירות מתמשכת או אם מופיע דימום בכמות מרובה יש לפנות להערכה רפואית. ברוב המקרים אפשר להסתפק בדיווח לרופא המטפל ובמעקב, אבל כדאי שהרופאים ידעו שהעניין קיים. 

אם בכל זאת יתברר שקיים קשר בין החיסון לבין תופעות של שינויים בווסת, כיצד יכול  הדבר להשפיע על פוריות או היריון? על סמך מה שידוע לנו עד כה, שינויים מהסוג שתואר הם זמניים; השחלות והרחם חוזרים לתפקודם הרגיל במחזור הבא ולא צפויה השפעה מתמשכת על הפוריות, או השפעה על היריון קיים.

באופן כללי, השנה האחרונה לימדה אותנו שהרשתות החברתיות הן כלי יעיל ומועיל להפצת מידע, אבל הבנו גם שעדיף להיזהר מפני מידע שגוי. מערכות הבריאות בישראל ובעולם בודקות כל דיווח על תופעות שמגיעות לאחר כל חיסון שניתן, גם הוותיקים ביותר וגם החדשים – כמו זה של חברת פייזר. חשוב לשמור על איזון בין דיווח והעלאת הנושא למודעות לבין הפצת נתונים לא מבוססים המגבירים ללא הצדקה את החשש להתחסן אצל נשים בגיל הפוריות.

 

מאמר ההתייחסות נכתב ע״י חברי מדעת:
ד"ר חנה אדלר לזרוביץ', מומחית לרפואת נשים וד"ר איתמר נצר, מומחה לרפואת נשים