נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

אופטימיות זהירה: החיסונים של חברת פייזר מונעים הידבקות בקורונה ומצמצמים תמותה ומחלה קשה

21.02.21

חודשיים לאחר שהתחיל מבצע החיסונים נגד קורונה בישראל החל משרד הבריאות לפרסם ממצאים ראשונים ומעניינים [1] שמעניקים תשובות לתהיות שעלו בעת היציאה לדרך. השאלות "כמה הגנה החיסון מקנה ממחלה ומתמותה?" ו"כמה זמן עלינו לחכות ממתן החיסון ועד השפעתו?" קיבלו תשובות כבר במהלך הניסויים הקליניים, אך אלה נעשו בתנאים מבוקרים ולא בתנאי שטח, שהם שונים לחלוטין. לעומתן, שאלות מסקרנות וחשובות מאוד מבחינה אפידמיולוגית לא נענו בניסויים הקליניים: "באיזו מידה החיסון מונע הידבקות במחלה או העברה שלה מאדם חולה לסביבתו?".

בזמן שחלף ניסו קופות החולים וחוקרים עצמאיים לספק תשובות לחלק מהשאלות האלו, אך הם התבססו על מידע מוגבל. החידוש בנתונים שמשרד הבריאות מפרסם הוא היקפם הגדול והמאפיינים שנבדקו, אשר יכולים לקדם אותנו כמה צעדים נוספים להבנת תרומתם של החיסונים נגד הנגיף. עם זאת, חשוב לציין שמדובר עדיין במידע חלקי ושנתונים נוספים נאספים כל העת, וככל שיעבור זמן רב יותר המספרים יתייצבו והידע שלנו ייעשה מוצק יותר.

אלה הדברים שפורסמו: מנתוני משרד הבריאות עולה שהחיסון של חברת פייזר (למעשה, פייזר-ביונטק, מאחר שמדובר בחיסון המשותף לשתיים) מקטין את הסיכוי למוות מהמחלה ב-98.9% שבועיים אחרי קבלת המנה השנייה וב-94.5% שבוע אחרי המנה השנייה. הסיכוי למחלה תסמינית, לאשפוז או להידרדרות למצב קשה יורד בערך באותה המידה. כלומר, לאדם מחוסן יש בערך פי 20 פחות סיכוי לחלות במחלה עם תסמינים קשים, להתאשפז או למות.

נתון מעניין נוסף הוא שהחיסון מקטין את הסיכוי להיות חולה מאומת בבדיקת PCR ב-91.9% שבוע לאחר המנה השנייה וב-95.8% לאחר שבוע נוסף, וזו כבר אינדיקציה משמעותית מאוד לכך שהחיסון מגן מפני הידבקות בנגיף ולא רק מפני מחלה קשה. נתונים אלה מצטרפים לממצאים שפרסמו קופות החולים ולכאלה שעלו במחקרים שנעשו על סגל רפואי והראו תוצאות דומות. לדוגמה, במחקר שנעשה בבית החולים "תל השומר" והתפרסם בכתב העת "לאנסט" נמצא שכבר 28-15 ימים לאחר המנה הראשונה החיסון מעניק הגנה של 72%-84% מהדבקה. [2]

טבלא ממצגת של משרד הבריאות המסבירה על יעילות חיסון הקורונה
מתוך מצגת על מועילות החיסון של משרד הבריאות מתאריך 20.02.21

בסופו של דבר, הנתונים האלה משמחים ותואמים את הציפיות היותר אופטימיות מהחיסון: מניעת הידבקות, מחלה והתמותה. המשמעות בטווח הקרוב היא הפחתה דרסטית בתחלואה, והסרה הדרגתית של האיום מפני קריסת מערכת הבריאות. בהמשך, ככל שיותר אנשים יתחסנו הציפייה היא לראות את האפקט של מניעת הדבקה מתחיל להשפיע על מקדם התחלואה. למעשה, אנו מצפים לראות רמה מסוימת של חסינות עדר, גם אם לא מושלמת.

למרות האופטימיות, עדיין יש כמה שאלות שנותרו פתוחות ואתגרים שיש להתגבר עליהם. האתגר העיקרי הוא חיסון האוכלוסייה – עלינו לקדם את החיסון גם אצל צעירים (מעל גיל 16) ולהדגיש את העובדה שגם להם יש תפקיד חשוב במניעת הפצת המחלה. מעבר לכך, גם אם נחסן את כל האוכלוסייה שאפשר לחסן עדיין ייוותרו האוכלוסיות שאצלן זה לא אפשרי עדיין, בעיקר ילדים. עם זאת, בחודשים הקרובים צפויים להינתן אישורים לחיסון גם של אוכלוסייה זו.

שתי שאלות נותרו פתוחות. הראשונה היא אם אדם מחוסן, שנדבק בנגיף, מעביר אותו לאחרים. ישנם רמזים לכך שקיימת הפחתה בהעברה (גם מהמחקרים בבעלי חיים, חלק מהתוצאות במחקרים הקליניים ועדויות ראשונות בפרסומים שונים), אולם נושא זה דורש מחקר נוסף.

השאלה האחרת נוגעת למידת ההגנה שהחיסון מקנה מפני וריאנטים שונים של נגיף הקורונה. המחקר בנושא אינו עקבי והוא מסתמך בעיקר על ניסויים במעבדה, ולא נתונים מהשטח, שאינם נותנים תשובה רחבה ומספקת לשאלה הזו. יש להניח שיעילותו של החיסון תהיה נמוכה עבור חלק מהווריאנטים האלה, אך הוא בכל זאת יספק הגנה מהמחלה ויעזור למנוע את הפצתה. גם במקרה זה החיסון של כלל האוכלוסייה יוכל לעזור, שכן מניעת הדבקה תוריד את קצב היווצרותם של וריאנטים חדשים.

מבצע החיסונים בישראל ממשיך להתקדם והיום מרבית האוכלוסייה מחוסנת או תוכל להתחסן בטווח הזמן המידי. אלא שהחיסון אינו יעיל ב-100% ולא ברורה יעילותו נגד וריאנטים שונים או במניעת העברה מאדם לאדם, לכן לפחות בזמן הקרוב נצטרך להמשיך להקפיד על עטיית מסכות, כללי ריחוק פיזי ושמירה על אוכלוסיות בסיכון. החלק המשמח הוא שהנתונים העולים מהשטח מצביעים על כך שהיום שבו נוכל לחזור לחיים נורמליים אינו רחוק מאוד, ואנחנו ממשיכים לעקוב בסבלנות אחר מה שקורה, לאסוף כמה יותר שיותר מידע ולחסן את כל מי שיכול וזקוק לכך.