נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

האם צריך לבדוק נוגדנים אחרי שהתחסנתי כדי לדעת שהגוף מוגן?

31.01.2021

השנה האחרונה היתה בסימן בדיקות: מהי הבדיקה היעילה ביותר לגילוי נגיף הקורונה בגוף, מתי צריך לעשות אותה, כמה בדיקות מבוצעות בכל יום ומהו אחוז החולים שמתגלים בהן. אלא שזה רק חלק אחד של העניין – קיימת גם בדיקה סרולוגית, שמטרתה לגלות אם האדם כבר חלה בקורונה בעבר. 

מטרתה של הבדיקה הסרולוגית היא לזהות האם האדם חלה בעבר, ולעזור להגדיר אדם כמחלים במידה והוא לא אובחן בעת מחלתו. יש לכך משמעויות רבות כמו פטור אפשרי מבידוד לאחר חשיפה לחולה מאומת ופטור מבידוד בחזרה ממדינה אדומה (שבה התחלואה גבוהה).

הבדיקות המצויות בשימוש הנרחב ביותר בישראל מזהות נוגדן נגד חלבון תוך-תאי של נגיף הקורונה, המכונה חלבון N (קיצור של Nucleocapsid protein). נוגדן זה מופיע לאחר מחלה טבעית בלבד ולא לאחר קבלת חיסון נגד נגיף, והוא מעיד על ההידבקות גם אצל אדם שלא הציג תסמינים למחלה.

לפי הגדרת משרד הבריאות, זוהי הבדיקה הראשונית לאיתור סימנים להדבקה בקורונה. רק אם מתקבלת תוצאה חיובית הדגימה עוברת לבדיקת אימות שנייה, שבה נבדקת נוכחות נוגדנים שנקשרים לחלבון מעטפת הנגיף המכונה חלבון S (קיצור של Spike Proteins).

נוגדנים אלה מופיעים בעקבות מחלה טבעית וגם בעקבות חיסון על ידי RNA שליח, כמו בחיסונים של החברות פייזר ומודרנא שניתנים כיום בישראל, והם נוגדנים מנטרלים (כינוי לנוגדנים המשמשים את מערכת החיסון בתהליך מלחמתה בגורם זר, לדוגמה נגיפים).
לכן, קבלת תוצאה שלילית בבדיקה סרולוגית אשר בוצעה בהתאם להנחיות משרד הבריאות מעידה רק כי אדם לא נחשף לנגיף (וכמובן לא חלה במחלה), ולא כי אין לו כלל נוגדנים נגד חלבון הספייק (שיכולים להיווצר לאחר החיסון), מאחר שהנוגדנים המנטרלים נגד חלבון S כלל לא נבדקו.

בנייר עמדה מ-27 בינואר 2021 שעליו חתום ד"ר טל ברוש, מרכז הצוות לטיפול במגפות (צט"מ), נכתב: "על פי הנתונים הקיימים כיום, בדיקות סרולוגיות להימצאות נוגדנים כנגד נגיף SARS-CoV-2 עדיין אינן כלי אמין ומתוקף לקביעת רמת ההגנה כנגד הדבקה, לא לאחר החלמה ממחלה ולא לאחר קבלת חיסון. אי לכך לא מומלץ להשתמש בבדיקות אלו למעקב אחר קבלת חיסון, אלא כחלק ממחקר רפואי. כמו כן לא מומלץ להשתמש בבדיקות סרולוגיות לאחר החלמה ממחלת 19-COVID על מנת לבחון האם אדם בסיכון להדבקה חוזרת".

אחת הסיבות להנחיה זו היא שפעולתה של מערכת החיסון אינה תלויה בנוגדנים בלבד ושיש מקרים שבהם אדם נחשב למחוסן גם אם חוסן לפי ההנחיות ואין לו נוגדנים למחלה כלשהי, למשל במחלת האדמת.

לפיכך, לפי מתווה הבדיקות הקיים כיום אין לשלוח לבדיקה סרולוגית אדם שלא חלה בקורונה אחרי שקיבל את החיסון נגד הנגיף כדי לבדוק את תגובת הגוף לחיסון.

להרחבה

מהן בדיקות סרולוגיות  וכיצד הן מבוצעות: האם יש בדם שלנו נוגדנים ונגד מה הם פועלים

הבדיקה הסרולוגית היא שיטה נפוצה לבדיקה אם נחשפנו בעבר לגורם מחלה כלשהו (אפילו אם לא פיתחנו מחלה), או לחלבון השייך לגורם מחלה, באמצעות קבלת חיסון. עם זאת, ייתכן שחלינו או שחוסנו ובכל זאת לא מתפתחים נוגדנים.

בבדיקה לוקחים דגימת דם ומניחים לדם להיקרש. לאחר מכן מפרידים מהדם את המשקע המכיל את התאים האדומים והלבנים ואת חלבוני הקרישה בתהליך של סרכוז (צנטריפוגציה), כלומר סיבוב המבחנות במהירות גבוהה מאוד, כך שהמשקע הצפוף יותר יורד לתחתית והנוזל הקל נותר בחלקה העליון של המבחנה. הנוזל הוא הסרום (נסיוב) שעל שמו קרויה הבדיקה: "סרו-לוגיה". נוזל זה מכיל את הנוגדנים השונים שנמצאים בדם.

הנסיוב* מועבר לבדיקה שכיום נעשית בשיטה הנקראת ELISA (ראשי תיבות של Enzyme-Linked Immunosorbent Assay). כאשר מחפשים אחר נוגדנים ספציפיים לחלבון מסוים (למשל חלבון ה- Spike של נגיף הקורונה), משתמשים בצלחת מעבדה שיש בה 96 תאים המכונים באריות (מלשון "בְּאֵר"). הדופן של כל בארית מצופה באנטיגן, שהוא החלבון שעבורו אמורים להיות נוגדנים בנסיוב שהופק מדגימת הדם. מוסיפים את הנסיוב לתוך הבאריות שבצלחת המעבדה וממתינים. אם יש בנסיוב נוגדנים ספציפיים לאנטיגן שבחרנו, הם נקשרים אל דופנות הבארית, ממש כפי שהיו נקשרים אל האנטיגן בדם על מנת לנטרל את הנגיף. החיבור שנוצר מכונה בשל מרכיביו ״קומפלקס נוגדן-אנטיגן״.

בשלב הבא שוטפים את הסרום מהבאריות וממלאים אותן בנוזל המכיל נוגדן נוסף, המכונה נוגדן שניוני. נוגדן זה קושר אליו את הקומפלקס נוגדן-אנטיגן, ואליו קשור אנזים שיוצר אור, שאפשר למדוד באמצעות מכשור מעבדה רגיש. באופן זה אפשר להעריך את כמות הנוגדנים הספציפיים לאנטיגן שנמצאים בנסיוב. ככל שיש יותר נוגדנים בדגימה המקורית, כך נוצר יותר קומפלקס נוגדן-אנטיגן שאליו נקשר יותר נוגדן שניוני, ועוצמת ההארה גבוהה יותר.

לקריאה נוספת ולסרטון הסבר (באנגלית עם כתוביות בעברית), באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.

*הערה למען הדיוק המדעי – ניתן לבצע את בדיקת ה- ELISA גם על פלזמת הדם, ולא על הנסיוב (סרום). הפלזמה היא למעשה הנסיוב אך בתוספת חלבוני הקרישה. למעשה, בתהליך ההפקה הראשוני, מסירים מהדם רק את התאים, ומוסיפים חומר שיעצור את הקרישה עצמה. חלק מערכות ה- ELISA מאפשרות שימוש בנסיוב או פלזמה, אחרות באחת האפשרויות – כאשר בהתאם לפרוטוקול המכשיר, מוגדר במה ניתן להשתמש. אין הבדל מעשי בשיטת הביצוע של הבדיקה עצמה או בתוצאות, כאשר הערכה נבדקה ועברה תיקוף (ולידציה) לצורך שימוש קליני.