טוקסופלזמוזיס – המחלה שכל אישה בהריון צריכה להכיר!

7.11.2022

טוקסופלזמוזיס היא מחלה נפוצה – בארה"ב מעריכים כי 11% מהאוכלוסיה מעל גיל 6 נושאים את הטפיל. מחקרים שנערכו בישראל מצאו כי הסיכוי למחלה מולדת סימפטומטית עומד על 0.55 מקרים ל-100,000 לידות, כלומר תינוק אחד מכל 200,000.

אז מה זה טוקסופלזמוזיס?

זוהי מחלה של בעלי חיים, ובהם בני אדם, אשר נדבקים בטפיל חד-תאי בשם טוקסופלזמה גונדי (Toxoplasma gondii).
בעלי חיים ממשפחת החתוליים הם מאכסניו הסופיים של הטפיל (החיה היחידה בה הטפיל קיים בצורתו הבוגרת ומקיים רבייה מינית), והם היחידים שמפרישים אותו בצואה. עם זאת, בעלי חיים רבים אחרים, כולל בני אדם, יכולים להידבק בטפיל ע"י אכילה של מזון המזוהם בצואת חתולים נגועה או בשר מבעל חיים נגוע, ולשאת את הטפיל ברקמות גופם.

מהן דרכי ההעברה המרכזיות של הטפיל?

  1. מעבר דרך מזון לא מבושל, הנגוע בטפיל – בעיקר בשר (הנפוצים ביותר הם חזיר, כבש וצבי) או פירות ים. עם זאת, גם מזון מבושל עלול להזדהם בגלל כלי הבישול או משטחי הכנת האוכל שבאו במגע בעבר עם מזון נא ולא נשטפו היטב. גם שתיית חלב עיזים שאינו מפוסטר עלולה להביא להדבקה בטוקסופלזמה.
    כפי שצוין מעלה, חתולים הם היחידים שיכולים להפריש את הטפיל בצואה לאחר רבייתו. על כן, נוצרה סטיגמה לפיה הם המקור העיקרי להדבקה באדם, אך חשיבה זו היא מוטעית – דרך המעבר העיקרית של הטפיל לבני אדם היא ממזון.
  1. מעבר דרך בעלי חיים (העברה זואונוטית) – חתולים הם בעלי תפקיד חשוב בהעברת המחלה. הם נדבקים לרוב ע"י אכילה של בעלי חיים נגועים (חולדות, ציפורים וכו'), שם הטפיל מצוי ברקמות השריר. הטפיל עובר דרך מערכת העיכול של החתולים ומופרש בצואה בצורה לא מדבקת. גורי חתולים וחתולים בוגרים יכולים להפריש מליוני טפילים בצואה במשך 3 שבועות לאחר ההדבקה. לאחר שלושת השבועות האלה, חתול שנדבק יכול להמשיך ולשאת  טפילים רדומים, אך לרוב לא יפריש אותם בצואה. עם זאת, במהלך חייו עלול החתול לחזור ולהפריש את הטפיל בעיקר במצבי עקה (סטרס). הטפיל המופרש תחילה אינו מידבק כאמור, אך עמיד מאוד לתנאי הסביבה ולאחר 5-1  ימים יעבור תהליך נביגה (הפיכה לנבג) ויהפוך למדבק.
    הדבקה מחתולים תיעשה בצורה פקו-אורלית – מגע אנושי ישירות עם הצואה או עם הסביבה בה החתול נתן את צרכיו – כגון מאגרי מים, אדמה ועוד. בנוסף, חוסר הקפדה על היגיינה (שטיפת ידיים לפני הכנסתן  לפה או לפני האכילה) יכול לגרום להידבקות בטפיל.
  1. מעבר מהאם לעובר דרך השליה – אישה שנדבקה בטפיל בסמוך לכניסה להריון או במהלכו עלולה להעביר אותו לעובר. לרוב, האם לא תחווה סימנים קליניים, אך הטפיל עלול לגרום לנזק חמור בהתפתחות העוברית, כמו מחלות נוירולוגיות ופגיעה בראיה.
    אם שנדבקה בשליש הראשון של ההריון תעביר את הטפיל לעוברה בכ-15% מהמקרים. הדבקת העובר בשלב מאוחר יותר של ההריון שכיחה יותר, אולם אז חומרת המחלה בעובר פחותה.
  1. מקרים נדירים – העברה בין בני אדם על ידי קבלת עירוי דם או תרומת איברים מאדם נגוע בטפיל.

מהם סימני המחלה באדם? 

אנשים בריאים שנדבקו בטפיל לרוב לא יחלו. במיעוט המקרים עשויים להופיע סימנים דמויי שפעת שימשכו בין שבועות בודדים למספר חודשים ואז יעלמו.

באנשים עם דיכוי חיסוני, הטפיל עלול לגרום למחלה קשה הכוללת חום, בלבול, כאבי ראש, סחרחורות, בחילות, פרכוסים וחוסר קואורדינציה. מחלה זו עלולה גם להיות קטלנית ללא טיפול.

הדבקה ראשונה של האם בטפיל במהלך ההריון יכולה להוביל לסיבוכים רבים בעובר כולל הפלות. גם מהלך תקין של הריון באם שנדבקה לראשונה עלול להסתיים בהידרוצפלוס (ריבוי נוזל שדרה בחללי הראש ופגיעה בהתפתחות המוח) וכן הופעת סימנים קליניים במהלך חיי הילד, הכוללים פגיעה בראיה, מוגבלות שכלית התפתחותית ופרכוסים.

מחלה עינית נפוצה ב 20-80% מהילדים שאמם נדבקה בטפיל במהלך ההריון (אם כי לא תמיד המחלה מופיעה סמוך ללידה) ובפחות מ-2% מהחולים שנדבקו במהלך החיים. ביטוי זה לרוב מאופיין בדלקת חריפה ברשתית והצטלקות, המובילה לכאב עיניים, רתיעה מאור (פוטופוביה), דמעת וטשטוש ראיה. עם התקדמות המחלה הדלקת עלולה להוביל לעיוורון.

כיצד מאבחנים את המחלה?  

על ידי בדיקת דם פשוטה, שמאתרת נוגדנים כנגד הטפיל (סרולוגיה).
לעיתים, ניתן גם לזהות את הטפיל ישירות, על ידי התבוננות במיקרוסקופ על משטחי נוזל שדרה או רקמות הצבועים בצביעה ייחודית.
בנוסף, ניתן לזהות את הטפיל בבדיקה להימצאות חומר גנטי (PCR) במי שפיר, כשיש חשד להדבקה בהריון.

כיצד מטפלים במחלה? 

רוב האנשים הבריאים אינם נזקקים לטיפול. באנשים עם דיכוי חיסוני או נשים בהריון ותינוקות ניתן טיפול תרופתי, הכולל שילוב של חומצה פולינית (נגזרת של חומצה פולית), אנטיביוטיקה ופירימתאמין (תרופה המעכבת יצירת חומצה פולית). חולים עם מערכת חיסונית מדוכאת עלולים להידרש ליטול את הטיפול למשך כל חייהם או עד להתאוששות מערכת החיסון. במחלה עינית הטיפול שונה, ועשוי לעיתים להיות מקומי בלבד. 

הטיפול לרוב לא מוביל להחלמה מלאה, והטפיל נשאר רדום ברקמות.

כמו תמיד – מניעה היא היעילה ביותר!

שמירה על הכללים הבאים יכולה למנוע הדבקה בטפיל:

להפחתת הסיכון להדבקה ממזון מזוהם:

  1. בשלו מזון באופן יסודי – נתחים שלמים צריכים להגיע לטמפרטורה פנימית של לפחות 63 מעלות צלזיוס, ובשר טחון יש לבשל עד טמפרטורה פנימית של לפחות 71 מעלות צלזיוס. בשני המקרים על הבשר להישאר בטמפרטורה זו למשך שלוש דקות לפחות. בעופות נדרשת הגעה לטמפרטורה פנימית של לפחות 74 מעלות צלזיוס. טמפרטורה זו נמדדת בחלקו העבה והעמוק ביותר של הנתח או העוף המבושלים.
  2. קלפו או שיטפו ביסודיות ירקות ופירות לפני האכילה.
  3. הימנעו משתיית חלב שאינו מפוסטר.
  4. הימנעו מאכילת פירות ים שלא בושלו כראוי.
  5. הפרידו בין קרש חיתוך המשמש לבשר, וזה המשמש למוצרים קרים (ירקות, פירות, גבינות וכו').
  6. הקפידו על ניקוי כלי החיתוך, הבישול ומשטחי ההכנה לאחר מגע עם חומרי הגלם.

להפחתת הסיכון להדבקה מהסביבה:

  1. הימנעו משתית מים שאינן נקיים.
  2. השתמשו בכפפות בזמן גינון או במגע עם חול ואדמה.
  3. הקפידו על שטיפת ידיים לפני האוכל.
  4. האכילו בעלי חיים במזון מפחיות, מזון יבש ממקור מפוקח או מזון מבושל!
  5. הקפידו על ניקוי יומיומי של ארגז החול לחתולי בית.

להורדת הסיכון להדבקה בהריון או בתקופת דיכוי חיסוני:

  1. הקפידו על אכילה של מזון מבושל כראוי, שטוף ונקי.
  2. הימנעו מניקוי ארגז החול של חתולי הבית. במקרה הצורך לבשו כפפות. הקפידו על ניקוי ארגז החול פעמיים ביום (זאת מכיוון שהטפיל צריך להיות בסביבה לפחות יממה על מנת להפוך למדבק).
  3. השאירו את החתולים בתוך הבית, ובכך צמצמו את הסיכוי להדבקת החתולים מציד של חיות קטנות.
  4. הימנעו ממגע או אימוץ חתולי רחוב, בייחוד גורים, בתקופת ההריון או בתקופת הדיכוי החיסוני.

למען הסר ספק – אין צורך במסירת חתולי הבית או מניעת מגע עימם!

לסיכום, מחלת הטוקסופלזמוזיס הינה מחלה מסוכנת, בעיקר כשנדבקים בה בהריון או בעת דיכוי חיסוני, שם  היא עלולה להוביל לנזקים חמורים.

ניתן למנוע את המחלה בקלות, על ידי שמירה על כללי היגיינת מזון וסביבה.

מקורות מידע:

אתר ה CDC –
https://www.cdc.gov/parasites/toxoplasmosis/

מחקר על טוקסופלזמוזיס מולד בישראל –
https://journals.lww.com/pidj/Abstract/2020/06000/Characterization_of_Congenital_Toxoplasmosis_in.18.aspx

 

האתר מנוהל ומתוחזק ע"י עמותת מדעת

פיתוח: דניאלה קרני-הראל

עיצוב ומיתוג: כרמי אהוביה


תרומה לעמותת מדעת

אנו עושים כל מאמץ כדי להנגיש מידע מבוסס-ראיות ומהימן בנושאי בריאות. אנו משקיעים זמן ומשאבים רבים על מנת שהמידע המובא באתר יהיה העדכני והמדוייק ביותר, מגובה במקורות מדעיים ותואם את הידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים. יחד עם זאת, אין במידע שבאתר כדי להוות המלצה רפואית. אנו מעודדים את מי שחפץ בהמלצות ועצות פרטניות בנושאים רפואיים לפנות באופן אישי לרופא/ה מורשה/ית או לבעל/ת רשיון באחד ממקצועות הבריאות הרלוונטיים.

מוזמנים לקרוא עוד על תהליך יצירת התוכן שלנו

הפרטיות שלכם חשובה לנו
האתר של מדעת עושה שימוש בעוגיות על מנת ליצור חוויה נעימה לכל המבקרים, אתם מוזמנים לקרוא על זה עוד ב דף תנאי המשתמש שלנו

Midaat © 2024 | מדעת - למען בריאות מושכלת