חסך בברזל – משמעויות ואפשרויות טיפול

ברזל (iron) הוא מינרל חיוני לתפקוד הגוף. הוא מהווה מרכיב קריטי בהמוגלובין – חלבון שנמצא בכדוריות האדומות ומשמש להעברת חמצן מהריאות לשאר תאי הגוף – ובמיוגלובין – חלבון שנמצא בשריר. הברזל חשוב לשרירים ולרקמות אחרות בגוף וחסרונו עלול להוביל לפגיעה במערכות רבות בגוף ובתהליכים רבים ובהם גדילה, התפתחות נוירולוגית ותפקוד תאים. במקרה של חשד לחוסר ברזל בגוף, ניתן לבצע בדיקת פריטין בדם. פריטין הוא חלבון הקושר ברזל לצורך אחסונו בגוף, ואם רמת החלבון נמוכה, היא עלולה  להעיד על רמות נמוכות של ברזל.

גופנו מקבל ברזל בקביעות בתזונה אך במזון יש שני סוגים של ברזל: הראשון הוא המוגלובין/מיוגלובין בבשר, שדומה לזה שיש בגופנו, והברזל ממקורות אלה משולב במולקולה אורגנית שנספגת היטב. השני הוא ברזל בצורתו המינרלית שקיים במזונות מהצומח והספיגה שלו מהמעי אל הדם פחות יעילה. מקורות צמחיים עשירים בברזל הם קטניות (בפרט מושרות ו/או מונבטות), ירקות ירוקים כהים, סלק, קוואקר, קינואה, אגוזים, טחינה ועוד. ספיגת הברזל מהמזון נעשית במעי הדק, ומשתפרת בנוכחות ויטמין C ובתנאים חומציים. לכן, כדאי למשל לצרוך עם המזונות האלו סלט ירקות המכיל ויטמין C שמקורו בירקות עצמם, דוגמת עגבנייה או פלפל, או בתיבול, דוגמת מיץ לימון. כחלק מאורח חיים תקין, אנשים בריאים הניזונים מתזונה מגוונת ומאוזנת צורכים במזון כמות ברזל דומה לזו שהם מאבדים – בין 1 ל-2 מ"ג ביום. עם זאת, במצבים מסוימים כגון וסת, היריון או בעייה בספיגת הברזל יתכן מחסור משמעותי בברזל בגוף שיוביל לפגיעה בתפקודו. 

חסך בברזל הוא תהליך הדרגתי; בהתחלה אוזל הברזל במאגרים ואפשר לראות  ירידה  ברמות הפריטין בדם. בהמשך, כאשר רמות הפריטין יורדות אל מתחת לסף מסוים, צפויה ירידה גם ברמות ההמוגלובין. ככל שהירידה מתמשכת, תאי הדם האדומים יצטמקו ו"יחווירו", תופעה שניתן לזהות בבדיקות דם. מצב בו יש ירידה משמעותית בכמות כדוריות הדם האדומות מכונה אנמיה (Anemia). אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל מאופיינת בתסמינים רבים ובהם חולשה, עייפות, חיוורון, כאב ראש, קוצר נשימה, ירידה בכושר הגופני וירידה קוגניטיבית בשל תפקידו החשוב של ההמוגלובין כנשא החמצן מהריאות לשאר איברי הגוף. אולם כל אלה עשויים להופיע עוד לפני שמופיעה אנמיה. תופעה מעניינת שקשורה למחסור בברזל אך גם לגורמים נוספים, היא תסמונת פיקה (Pica) – אכילה שגרתית של חומרים שאינם מזינים דוגמת קרח, אדמה,  עמילן לא מעובד (למשל אבקת קורנפלור) ודברים אחרים שאינם מזון.

מצבים שונים עשויים להוביל לתסמינים שמאפיינים חוסר ברזל, כמו גם לירידה בפריטין, בהמוגלובין ו/או בכדוריות הדם האדומות. על כן, אם יש חשד לחוסר ברזל מומלץ להתיייעץ עם רופאה בנוגע לצורך בבירור ו/או טיפול. הטיפול בחוסר ברזל יכול להיות תזונתי, בעזרת תוספי ברזל בבליעה או שילוב שלהם. לעיתים ניתן לקבל גם עירוי ברזל, למשל כאשר הטיפול בתוספים רגילים לא הצליח, אצל מטופלים שמתקשים בבליעה, כאשר יש חסר חמור במיוחד ועוד.  

נטילת ברזל בבליעה גורמת לעיתים לתופעות לוואי בדרכי העיכול, דוגמת בחילה ועצירות. במחקרים נמצא כי שכיחות תופעות הלוואי קשורה למינון והיא עולה ככל שצורכים כמות ברזל מוסף גבוהה יותר [9]. כאשר תופעות הלוואי פוגעות באיכות החיים מומלץ להתייעץ עם הרופאה לגבי האפשרות ליטול את התוספים לסירוגין (יום כן – יום לא), שכן מחקרים מצביעים על כך שנטילה באופן זה מפחיתה באופן ניכר את תופעות הלוואי, ונראה שהיא בעלת יעילות דומה, או קרובה, לזו של נטילה יומיומית [8-7, 10]. כמו כן ניתן לשקול החלפה לתוסף עם תרכובת אחרת של ברזל או עם תכולת ברזל נמוכה יותר [9].

כיום נמכרים בישראל מספר סוגים של תוספי ברזל למתן דרך הפה [5]. הם נבדלים זה מזה בתרכובת ובכמות הברזל שהם מכילים, ובקצב בו הברזל עובר מהתוסף אל הדם. יש לשים לב לכך שמולטי-ויטמינים המכילים ברזל אינם מיועדים לטיפול במצב של חסר מאובחן. 

סוגי התוספים:

  1. תוספי הברזל הנפוצים ביותר מכילים מלחי ברזל – תרכובות של ברזל מינרלי. תוספים אלו רשומים כתרופה ללא מרשם תחת מגוון שמות מסחריים. התכשירים הללו הם ותיקים מאוד ומהווים "תכשירי הקו הראשון". יעילותם טובה ומחירם נמוך יחסית. החסרון העיקרי שלהם: תופעות לוואי ובהן עצירות, כאבי בטן, בחילות והקאות. כמו כן, תיתכן בעיה בספיגת הברזל עקב תגובה של מלחי הברזל לחומרים במזון ובקיבה. לכן מומלץ לקחת מוצרים אלה על קיבה ריקה ובמיוחד לא בסמוך לצריכה של מוצרי חלב, תה, קפה, דגנים או קטניות. מדובר, אם כך, בתוספים יעילים וזולים יחסית, אבל רבים נמנעים משימוש בהם בשל תופעות הלוואי. 
  2. תוספים חדשים יותר מתאפיינים בתרכובות בהן הברזל מוצמד לחומרים כגון חומצות אמינו או רב-סוכר דוגמת פולימלטוז במטרה להפחית את תופעות הלוואי ו/או לשפר את הספיגה והזמינות של הברזל בגוף. לעתים קרובות תכולת הברזל בתוספים אלו נמוכה ביחס לתכשירים הסטנדרטיים. תוספים אלו כוללים תוספי ברזל עם פולימר סוכרי (polysaccharide), ברזל מצומד לחומצות אמינו (כגון bisglycinate) או ברזל ליפוזומלי.
  3. ברזל ליפוזומלי – במוצרים אלה ארוז מלח הברזל בתוך ליפוזום, חלקיק שעשוי מקרום (ממברנה) דו שכבתי, אשר חלקו הפנימי והחיצוני מגיבים עם מים, אך הקרום יכול להתאחות עם קרומי התאים וכך "לשפוך" את התוכן שלו לתוך התא. הברזל המומס במים נמצא בתוך הכדור. הוא מוגן מהסביבה העוינת של דרכי העיכול ונספג ישירות לתאי מערכת העיכול ומשם אל הדם, ללא תחרות עם חומרים אחרים. מנגנון הספיגה של מוצרים אלה מאפשר לצרוך אותם סמוך לארוחה אך חסרונם הוא במחירם הגבוה. 

 המידע בנוגע למרבית התוספים החדשים הוא מוגבל. בסקירות של מחקרים בתחום נמצא שמרבית המחקרים על מתן ברזל נערכו בעזרת התוספים הרגילים, ולא נמצא די מידע לבסס את הקביעות לפיהן יש פחות תופעות לוואי עם התוספים החדשים [10-7]. בנוגע לחלק מהתוספים, הממצאים הצביעו על כך שהתוספים החדשים פחות יעילים מתוספי הברזל הסטנדרטי [7]. יחד עם זאת, תוספים אלו מהווים חלופה כאשר התוספים הרגילים גורמים לתופעות לוואי וניתן לשקול שימוש בהם במידת הצורך.  

חסך בברזל הוא תופעה נפוצה למדי, בייחוד בנשים בגיל הפוריות, וכיום קיימים תוספים המאפשרים טיפול יעיל עם תופעות לוואי מועטות. מומלץ להיות מודעות לנושא, ולהתייעץ עם הרופאה המטפלת ואולי גם עם תזונאית מנוסה לקבלת המלצות לשינוי התזונה. אם נמצא שיש מחסור, וניתנה המלצה לנטילת תוסף, לא חייבים להתחיל מהתוספים היקרים או ה"נחשבים". המאפיינים החשובים לבחינה הם סבילות: האם נטילת הברזל מפריעה לגוף וגורמת לתופעות לוואי? וכן ספיגה: האם התוסף אכן שיפר את רמות ההמוגלובין? תופעות הלוואי לא מופיעות אצל כולן, ובהחלט אפשר להתחיל עם סוג אחד, לנסות, ואם יש תופעות לוואי – להחליף. עם התחלת הטיפול, חשוב להקפיד על התמדה והיענות גבוהה, ולהישאר במעקב רפואי על מנת לראות שהבעיה נפתרה. אם רמות הברזל לא עולות, ניתן להחליף את התוסף או לעבור במקרה הצורך מטיפול פומי (תוסף בבליעה) לקבלת זריקות המכילות ברזל, כמובן תוך התייעצות עם הרופאה המטפלת.

מקורות:

[1] סקירה על הגורמים והאבחנה של חסר ברזל cause and diagnosis of iron deficiency – UpToDate

https://www.uptodate.com/contents/causes-and-diagnosis-of-iron-deficiency-and-iron-deficiency-anemia-in-adult

[2] סקירה על חוסר ברזל בהריון ותוספי ברזל בישראל, 2011

http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3846&sheetid=252

[3] סקירה על חוסר ברזל בילדים ומתבגרים, 2008

http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=26&s=2&id=638

[4] סקירה על תוספי ברזל בהריון 

https://tzuna-tova.co.il/iron-supplements/

[5] סקירה השוואתית של תוספי ברזל בישראל, 2021

https://deep-pharmacy.com/iron_preparations_in_israel/

[6] מחקר רנדומלי מבוקר על מתן ברזל לסירוגין, 2017 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29032957/ 

 [7] סקירת המחקרים על משטרי מתן ברזל, 2021

https://www.cfp.ca/content/67/6/436.long 

 [8] סקירת מידע על יעילות ותופעות הלוואי של תוספי ברזל חדשים, 2019

https://www.cfp.ca/content/65/8/556 

 [9]  סקירה סיסטמטית של מחקרים על יעילות וסבילות תוספי ברזל בקרב נשים בגיל הפוריות, 2016

https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD009747.pub2/full 

 [10] הנחיות איגוד הגסטרואנטרולוגיה הבריטי לטיפול באנמיה על רקע חוסר ברזל, 2021

https://gut.bmj.com/content/70/11/2030.long