הגיון בריא – כללי אצבע לזיהוי מידע אמין ומהימן

ממש כפי שקל למצוא היום מידע, קל גם לפרסם מידע. רוב המידע שנמצא ברשת לא עבר סינון ובדיקה ולכן כשמוצאים מידע צריך קודם כל להעריך אותו ולדעת מה הוא “שווה” והאם אפשר וכדאי להסתמך עליו. גם אם מידע שמוצאים הוא בעייתי, זה לא בהכרח אומר שהוא לא נכון. אבל זה בפירוש אומר שצריך לחפש ביסוס נוסף. הנה כמה דברים שחשוב לבדוק.

האם המקור אמין? כדי להעריך אמינות של מידע, יש סדרה של שאלות שעלינו לשאול:

• מי הכותב – האם הכותב מזהה את עצמו? אם כן, האם אפשר למצוא מידע על הכותב שיעזור לי להבין מה הרקע שלו? האם הוא איש מקצוע בהקשר לנושא עליו הוא כותב? אם למשל מדובר בבעל תואר ד”ר, אבל בפועל מדובר בד”ר לפילוסופיה שכותב על רפואה, אולי יש מקום לפקפק בדבריו או לפחות לחפש מקור נוסף. אם הכותב כלל אינו מזהה את עצמו, יש מקום לזהירות כפולה ומכופלת. האם הוא מוכר מוצר מתחרה? אם כן, אולי הוא כותב מתוך אינטרס מסויים. במקרה של ספק, צריך לחפש חיזוק מצד כותבים שלא ניתן לחשוד בהם באינטרס כזה. למשל, אם רופא מסויים נותן חוות דעת ובאותה נשימה מציע למכור “חיסון הומאופטי”, יש מקום לפקפק באינטרסים שלו.
• איפה התפרסם – האם מדובר במאמר מדעי ואם כן, האם מדובר במאמר שהתפרסם במגזין בו מתבצעת ביקורת עמיתים, או שמדובר במגזין שיפרסם כל דבר? לחילופין, מאמר שהתפרסם באתרים של גופים ממשלתיים או בינלאומיים (נניח ה-CDC או ה-WHO) יכול להחשב גם הוא כאמין ובדוק.
• איפה התפרסם 2 – אם מדובר בכתבה שהתפרסמה באתר חדשות באינטרנט, צריך לזכור שלעורכים יש אינטרס לספק כותרות סנסציוניות ולמצוא את הזוית ה”מעניינת” בכל סיפור. בנוסף, אם מזכירים בכתבה מחקר מדעי, כדאי למצוא את המאמר המקורי, כי לא פעם יש פער עצום בין מה שכתב החוקר ומה שלבסוף התפרסם.
• איפה התפרסם 3 – מה עוד מפורסם באתר? אם האתר מפרסם מידע לכאורה רציני ומהימן, לצד כתבות על חדי קרן קסומים, אולי צריך להזהר.
• איפה התפרסם 4 – לפעמים יש אתרים שעלולים לבלבל אותנו (חלקם גם עושים את זה בכוונה). למשל, אם יש אתר שבשמו מופיעות המילים ‘רפואה’ ו’רמב”ם’, הוא לא בהכרח קשור לבית החולים רמב”ם.

האם המידע שלם?  אם מצאתי קטע שמצוטט, כדאי למצוא את המקור שממנו הוא צוטט. למשל, אם כתבה מצטטת קטעים מתוך דו”ח מבקר המדינה, כדאי למצוא את הדו”ח המלא ולקרוא אותו. בתוך ההקשר ניתן לגלות שהמשמעות של המידע שונה ולפעמים התמונה המלאה מתבררת כשונה מאוד ואף הפוכה מכפי שנראה לראשונה.

האם המידע רלוונטי? לפעמים אנחנו מוצאים מידע שקשור לנושא אבל אם נבדוק אותו בתשומת לב, נגלה שהוא אינו עונה על השאלה שמעניינת אותנו. למשל בהקשר למבצע החיסון לפוליו (בקיץ 2013), אם ראינו מחקר שמצביע על השגת 20% חסינות לפוליו זה נשמע מאוד נמוך, אבל כשהשאלה היא מהי רמת החסינות המושגת במעי והמאמר עוסק בחסינות במערכת הדם, אפשר לומר שזו תשובה מצויינת אבל לא לשאלה ששאלנו.

האם המידע עדכני? עדכניות המידע חשובה מאוד, אבל תאריך הפרסום אינו בהכרח מה שיתן לנו את התשובה לשאלה הזו. “מחקר מדעי הוא לא קוטג’, הוא לא מתקלקל” נכתב בקבוצה, וזה נכון – ישנם מחקרים שבוצעו לפני עשרות שנים ונחשבים עד היום לבסיס של הידע המדעי בתחומם. אבל חשוב לוודא שמדובר במחקרים שלא הופרכו מאז שנכתבו. כמו כן, אם מדובר במידע ישן, לעיתים קרובות נכתבו מאז מחקרים נוספים המעשירים ומרחיבים את הידע מתוך המאמר המקורי.

מי ששואל את השאלות האלו, מגן קודם כל על עצמו. הוא אולי לא איש מקצוע, אבל לפחות ידע האם הדף שמצא הוא רלוונטי, אמין, מהימן וכדאי להתייחס אליו. אבל גם אם כולם יסגלו לעצמם את המיומנויות האלו, עדיין לא נתגבר על הבעיה הגדולה ביותר.

מתוך פוסט מאת אדוה לוטן. לקטע המלא

מקורות וקריאה נוספת

1. הפוסט המקורי – כח העל שלי נגד שקרנים הוא אוריינות מידע בבלוג שש בבוקר
2. PAIS International Peer Reviewed Journals List
3. Strcbcl, P. M., Ion-Ncdelcu, N., Baughman, A. L., Sutter, R. W., & Cochi, S. L. (1995). Intramuscular injection within 30 days of immunization with oral poliovirus vaccine—a risk factor for vaccine-associated paralytic poliomyelitis. NF. ngl. IMed, 332, 500-506.‏ (תוכן המאמר)