מסיבות הדבקה

מנהג ישן חוזר לאחרונה לאופנה – מסיבות הדבקה: הורים מביאים את ילדיהם הצעירים לבקר ילד חולה במחלה מהסוג שנקרא "מחלת ילדות", בתקווה שילדיהם יידבקו בה וכך יתחסנו מפניה.
ידוע שמחלות כמו חצבת, חזרת, אבעבועות רוח ועוד הן קלות יותר כשנדבקים בהן בגיל צעיר, ושהסיבוכים קשים יותר במקרי הדבקה בגיל מבוגר. לכן, לפני שהיו בנמצא חיסונים, היה הגיוני לחשוף את הילדים בגיל צעיר למחלות וכך לנסות לוודא שיחלו רק בצורה קלה. אבל לא תמיד השיטה פעלה: עדיין נותר סיכון קטן שילד שהודבק ייפגע בפגיעה בלתי הפיכה, או אפילו ימות. כשפותחו החיסונים והשימוש בהם נפוץ, לא היתה עוד סיבה להסתכן.

אבל בשנים האחרונות חוזרת ורווחת תופעת מסיבות ההדבקה בקרב אוכלוסיות המתנגדות לחיסונים. הנה כמה מטענותיהם של הורים ששולחים את ילדם למסיבות הדבקה, ותשובות על הטענות האלה:

מספיק ביקור אחד במחלקת טיפול נמרץ ילדים לראות את המציאות. יש שם ילדים שאושפזו בגלל פגיעה מוחית שגרמה מחלת החצבת, או בגלל זיהומי עור קשים עד כדי אלח דם כתוצאה מאבעבועות רוח.

"גם אנחנו היינו חולים בזה כשהיינו קטנים, והכול היה בסדר"
אין שום סיבה להניח שאם עברנו מחלת ילדות בקלות ובלי סיבוכים, כך יקרה בהכרח גם עם ילדינו. מספיק ביקור אחד במחלקת טיפול נמרץ ילדים לראות את המציאות. יש שם ילדים שאושפזו בגלל פגיעה מוחית שגרמה מחלת החצבת, או בגלל זיהומי עור קשים עד כדי אלח דם כתוצאה מאבעבועות רוח. מי שהוריו חשפו אותו בעבר למחלה כי לא היו בנמצא חיסונים יכול כיום למנוע מילדיו את הסיכון והסבל.

"לחלות זו הדרך הכי טבעית לחסן את הגוף"
נכון שילד שעובר בשלום מחלה מחוסן נגדה בדרך כלל לאורך זמן. אבל לחלות פירושו להסתכן בסיבוכי המחלה, שיכולים להיות קשים מאוד ואף קטלניים. למעשה, זו הסיבה שפותחו חיסונים מלכתחילה – כדי למנוע את סכנת הסיבוכים והמוות.

"החיסון לא תמיד מגן מהמחלה. השכן שלי חיסן את הילדים והם חלו באבעבועות רוח"
נכון, החיסונים לא מגנים על 100% מהמתחסנים. תמיד יש כאלה שהחיסון לא יוצר אצלם רמת נוגדנים שמספיקה כדי למנוע את המחלה. אבל רובם הגדול של המתחסנים אכן מוגן. יתר על כן, ילדים מחוסנים בדרך כלל לוקים במחלה בצורה קלה בהרבה ומעוטת סיבוכים לעומת ילד לא מחוסן שנדבק בהן. קחו לדוגמה אבעבועות רוח: מכל 100 ילדים לא מחוסנים יחלו 90 ילדים (כאשר לא מדובר בהדבקה מכוונת) ואילו מכל 100 ילדים מחוסנים יחלו 30 ילדים בצורה קלה של המחלה (נגע אחד בודד, למשל), ופחות מעשרה יחלו בצורה "רצינית". במלים אחרות, החיסון משפר מאוד את סיכוייו של הילד לא לחלות במחלה, ואם בכל זאת הוא חולה בה, סיכוייו לעבור אותה בקלות ובשלום טובים בהרבה. אשר לילדים שהחיסון לא תפס אצלם, הם יהיו מוגנים יותר ככל שיותר אנשים בסביבתם יתחסנו, מהסיבה הפשוטה שהסיכוי להיחשף למחלה יילך וייעלם.

"יש בחיסון חומרים רעילים"
לא נכון, חד וחלק. אילו היו בחיסונים חומרים רעילים, ילדים היו מתים מיד לאחר קבלת החיסון.

אם אתם לא מחסנים את ילדכם, אתם מהמרים שאולי הוא יידבק. אבל אם אתם מדביקים אותו, אתם מהמרים על חייו ובריאותו. אתם מהמרים גם על חייהם ובריאותם של אלה שבאים איתו במגע – כמו תינוקות, נשים בהריון, קשישים ומדוכאי חיסון

יתר על כן, גם אם הפחד מונע מכם לחסן את ילדכם, הוא לא מצדיק את הדבקתו המכוונת במחלה מסוכנת. סוג ההימור כאן הוא אחר לגמרי: אם אתם לא מחסנים את ילדכם, אתם מהמרים שאולי הוא יידבק. אבל אם אתם מדביקים אותו, אתם מהמרים על חייו ובריאותו. אתם מהמרים גם על חייהם ובריאותם של אלה שבאים איתו במגע. תחשבו: לא כל ילד שנשלח למסיבת הדבקה מוחזק אחר כך בבית. יש ילדים שמסתובבים בגן וברחוב, ויכולים להדביק אנשים וילדים אחרים. ואתם הרי לא יודעים מה מצבם החיסוני של אותם אנשים וילדים. מערכת החיסון של חלקם – תינוקות, קשישים, או מדוכאי חיסון – חלשה יותר מזו של הילד, והם עלולים לחלות בצורה קשה. ואם למשל הוא הודבק באדמת ובא במגע עם אשה בהריון, הדבר עלול לגרום לפגיעה קשה בעובר.

"המחלה מחזקת את הגוף"
אין לטענה הזאת שום הוכחה מחקרית. באופן אנקדוטלי אפשר לראות הכול: ילדים מחוסנים שלא חלו מעולם, ילדים לא מחוסנים שלא חלו, ילדים לא מחוסנים שהיו מאוד חולניים [וחלו בכל המחלות], וגם ילדים מחוסנים שחולים מדי פעם.

"בתור ילדים עוברים את המחלה בקלות, וכך נמנעים מלחלות כמבוגרים"
כאמור, הדבר נכון לגבי חלק מהמחלות, אבל לכל מחלה יכולים להיות סיבוכים, ואי אפשר לדעת מראש אם דווקא ילדכם הוא שיסבול מהם. בימים לפני שהיו חיסונים, לא היתה ברירה אלא להסתכן. היום יש.

"החיסון ממילא טוב רק לכמה שנים"
בחלק מהמחלות גם המחלה עצמה לא מחסנת לכל החיים. בחיסונים שבהם מנה אחת לא מספיקה כדי להקנות לילד את החסינות, נותנים לאחר תקופה מסוימת מנה חוזרת. זוהי "מנת דחף", שעוזרת למערכת החיסון לייצר כמות מחודשת של נוגדנים למחלה.
החיסון נועד למנוע את המחלה ואת סיבוכיה. ההדבקה אינה מונעת את המחלה, כמובן, ועלולה לגרום לסיבוכים.

"מחלות הילדות הן לא כל כך איומות"
יש סיבה לכך שמחלות מסוכנות נראות לא מאיימות: רוב האוכלוסיה מחוסנת נגד אותן מחלות שקיים חיסון עבורן. זו הסיבה למיעוט מקרי הסיבוכים והמוות. אבל אסור לטעות: אם כמות המתחסנים תרד, וכמות ההדבקות המכוונות תגדל, יחזרו גם הסיבוכים והמוות.

מחלות הורגות. גם מחלה שהורגת "רק" ילד אחד מאלף, הורגת את הילד האחד הזה. וגם מחלות קלות יכולות להסתבך ולפגוע בילדכם. על החיסונים יש בקרה. על המחלה אין.

אחת המחלות האיומות שנעלמו לגמרי במערב בזכות החיסון היא מחלת הפוליו (שיתוק ילדים). במדינות המפותחות לא רואים עוד ילדים משותקי גפיים, או מונשמים עקב שיתוק שרירי הנשימה. אבל במדינות שלא מחסנים בהן נגד פוליו, המחלה עדיין משתוללת ומדביקה מאות ילדים בשנה. האם באמת הייתם מסתכנים בהדבקת ילדכם בפוליו רק כי בארץ לא רואים את תוצאותיה?

חשוב לזכור: מחלות הן מסוכנות. מחלות הורגות. גם מחלה שהורגת "רק" ילד אחד מאלף, הורגת את הילד האחד הזה. וגם מחלות קלות יכולות להסתבך ולפגוע בילדכם. על החיסונים יש בקרה. על המחלה אין.

לכן בשום אופן אל תדביקו את הילד שלכם בכוונה!