אודות פנאומוקוקוס
פנאומוקוקוס ( Streptococcus pneumonia ) הוא חיידק הנישא במערכת הנשימה של בני אדם. הוא נפוץ בכל העולם, ויש לו כ-90 זנים. מרביתם גורמים למחלות, אבל כעשרה בלבד הם הגורמים ליותר ממחצית מקרי התחלואה.
דרכי הדבקה ומחלות הנגרמות על ידי החיידק
רבים מהמבוגרים הבריאים הם נשאים לא-סימפטומטיים של החיידק. ההדבקה מתרחשת ע"י מגע ישיר עם טיפות שמקורן במערכת הנשימה של החולה. בקבוצות הסיכון להידבקות נמצאים ילדים עד גיל שנתיים, ילדים גדולים יותר השוהים במעונות יום, חולים במחלות כרוניות ומחלות המחלישות את מערכת החיסון, בעלי שתל קוכליארי, מעשנים, וקשישים (בני 65 ויותר).
המחלות העיקריות שנגרמות ע"י פנאומוקוקוס הן דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, ואלח דם חיידקי. בקרב ילדים, פנאומוקוקוס גורם גם לדלקת אוזניים (דלקת של האוזן התיכונה).
זמן הדגירה של דלקת ריאות הוא 1-3 ימים. המחלה מתחילה בעלייה פתאומית של חום הגוף, לצד סימפטומים שהנפוצים בהם הם רעידות, כאבים בחזה, שיעול, קוצר נשימה, וחולשה. ב-25%-30% מהחולים בדלקת ריאות פנאומוקוקלית מתרחשת בקטרמיה (חדירה של חיידקים לדם).
סיבוכים
כ-30% מקרי מוות מדלקת קרום המוח
סיבוך נפוץ הוא דלקת ריאות פנאומוקוקלית קשה עד כדי אישפוז בבית חולים (175,000 אישפוזים בשנה בארה"ב). 5%-7% מהמקרים מסתיימים במוות, והסיכון גובר אצל חולים קשישים. סיבוכי המחלה הקשה כוללים הצטברות מוגלה בין אונות הריאה, דלקת קרום הלב, והיווצרות כיבים בריאות.
דלקת קרום המוח הפנאומוקוקלית גורמת לכאבי ראש, תשישות, הקאות, חום, נוקשות עורפית, עוויתות, ותרדמת. אנשים בעלי שתל קוכליארי מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות המחלה. שיעור מקרי המוות של סיבוך זה הוא כ-30% (ועד כ-80% בקרב חולים קשישים). בקרב השורדים נפוצים נזקים נוירולוגיים.
אם החיידק מגיע לדם ומתפשט יכול להיווצר גם אלח דם חיידקי. במקרים כאלה, שיעור מקרי המוות הוא כ-20% (ועד כ-60% בקרב קשישים).
כ-40% מזני הפנאומוקוקוס עמידים לפניצילין, ולכן הטיפול מתחיל בדרך כלל באנטיביוטיקה מסוג צפלוספורין או ונקומיצין, עד לבירור מדויק של הזן שגרם למחלה והתאמת האנטיביוטיקה אליו.
אודות החיסון
על פי נתונים מארה"ב, לפני תחילת מתן החיסון נגד פנאומוקוקוס לילדים חלה ילד אחד בממוצע מתוך 10,000 בני פחות משנה בדלקת קרום המוח, ואילו כ-200 ילדים מתו מדי שנה ממחלות שונות שגורם החיידק.
קיימים כמה חיסונים נגד פנאומוקוקוס. בישראל משתמשים בשניים, למבוגרים ולתינוקות.
החיסון למבוגרים מכיל מרכיבים לא פעילים של החיידק, ומספק הגנה נגד 23 זנים. כ-80% מהמתחסנים מפתחים נוגדנים, אבל ככל שהמתחסן מבוגר יותר, ובקרב חולים במחלות כרוניות, יעילות יצירת הנוגדנים פוחתת.
החיסון לתינוקות מכיל יותר מרכיבים לא פעילים של החיידק, על מנת להגביר את התגובה החיסונית. הוא מספק הגנה נגד 13 זנים, וניתן בשלוש מנות – בגיל חודשיים*, 4 חודשים, ו-12 חודשים.
*עדכון: נכון לנובמבר 2023, מועד החיסון הוקדם לגיל 6 שבועות בשל התפרצות שעלת ופוליו.