כך באמת בודקים בטיחות של חיסונים

למה "ניסוי פלסבו כפול סמיות" הוא לא "מבחן הזהב" לחיסונים? 

לא קיימת בדיקה אחת יחידה. בטיחות חיסוני השגרה מוערכת בתהליך רב שלבי של ניסויים ובדיקת נתונים, כאשר כל שלב מחזק את השלב הקודם. במקרים בהם באחד השלבים מתגלות בעיות בטיחות, הנושא נבדק לעומק, ובמקרים רבים החיסון לא מאושר לשימוש או אפילו מוצא משימוש לאחר שכבר אושר.

מהן הדרישות הרגולטוריות של ארגוני בריאות, כמו ה-FDA וה-EMA?

הפיתוח הראשוני של החיסונים כולל בין היתר בדיקות בתרביות תאים ובבעלי-חיים. רק חיסון שעובר את השלב הזה בהצלחה ממשיך לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם, שבהם בודקים את בטיחות ויעילות החיסון. ניסויים קליניים של תרופות וחיסונים נערכים בשלושה שלבים, כאשר בכל שלב עולה מספר המשתתפים. 

• בשלב הראשון בודקים בטיחות. בשלב זה משתתפים מתנדבים בריאים שמקבלים מינונים שונים, כדי לזהות תופעות לוואי ולוודא שנוצרים נוגדנים. 

• בשלב השני בודקים את עוצמת התגובה החיסונית.  בשלב זה משתתפים מאות נבדקים, ומשתדלים להתייחס לקבוצות שונות באוכלוסיה. גם בשלב זה מקפידים לשים לב לבטיחות החיסון. 

• בשלב השלישי בודקים את יעילות החיסון במניעת המחלה. בשלב הזה משתתפים אלפי אנשים. ממשיכים לבדוק את בטיחות החיסון גם בשלב הזה, כדי לגלות תופעות לוואי נדירות יותר. 

רק חלק קטן מהחיסונים שמתחילים את התהליך מצליחים לעבור את כל שלבי הניסויים בהצלחה ומאושרים לשימוש. בשגרה, תהליך האישור של חיסונים אורך מעל 10 שנים. בזמני חירום, כמו למשל בתקופת התפרצות הקורונה, ניתן לקצר את הזמן עד לאישור חירום של החיסון ע"י קיצור הביורוקרטיה והתחלת מספר שלבים במקביל, אך מבלי לוותר על אף אחד מהם. 

מה זה ניסוי קליני אקראי מבוקר?

השלבים השונים של הניסויים הקליניים שתוארו מבוצעים בשיטה הנקראת ניסוי קליני אקראי מבוקר (;Randomized Controlled Trial בקיצור – RCT) שבה מחלקים את הנבדקים באופן אקראי לקבוצת ביקורת שלא מקבלת את החיסון וקבוצת טיפול שכן מקבלת אותו. בניסוי שהוא גם כפול סמיות, המשתתפים והחוקרים לא יודעים מי באיזה קבוצה, כדי למנוע הטיות. כך ניתן לבדוק בצורה אמינה את יעילות החיסון וכן את תופעות הלוואי, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

מהו פלסבו? 

תרכיבי החיסונים מכילים את המרכיב הפעיל (נגיף או חיידק, מוחלשים, מומתים או חלבון אחד מתוכם), ובנוסף חומרים אחרים שמטרתם לייצב ולשמור על המרכיב הפעיל וכך לגרום לתגובה של המערכת החיסונית. ברוב המקרים, תרכיב הפלסבו בניסויים הקליניים מכיל תמיסה זהה לתרכיב החיסון, רק בלי החומר הפעיל, כלומר – את כל המרכיבים האחרים. זה כדי שנהיה בטוחים שמרכיב החיסון בטוח. 

מתי משתמשים בפלסבו?

כאן צריך להבדיל בין שני סוגי חיסונים חדשים:

1. חיסון כנגד מחלה שלא קיים נגדה חיסון.
2. חיסון חדש כנגד מחלה שכבר קיים נגדה חיסון. במקרה כזה החיסון החדש אמור להיות משופר בהשוואה לחיסון הקיים (הוספת זנים, שיפור יעילות וכו').

המטרה בניסוי היא להוכיח שהחיסון טוב יותר. אבל טוב יותר ממה?

כאשר מפתחים חיסון חדש לגמרי, נגד מחלה שאין לה חיסון, הניסויים הקליניים נערכים ע"י השוואה של קבוצת טיפול שמקבלת את החיסון החדש מול קבוצת ביקורת שמקבלת פלסבו. זה הכרחי כי אין לנו למה להשוות את החיסון החדש.

לדוגמא, החיסונים הראשונים שפותחו נגד נגיף הקורונה בשנת 2020 נבדקו מול פלסבו. דוגמא עכשווית נוספת הוא חיסון ה- RSV החדש שניתן לתינוקות.

אבל כאשר מפתחים חיסון חדש נגד מחלה שכבר קיים נגדה חיסון, השימוש בקבוצת פלסבו אינו מתאים. למה אינו מתאים? כי כאשר כבר קיים חיסון, מסיבות אתיות, לא ניתן לחלק את הנבדקים המתנדבים לשתי קבוצות, אחת מחוסנת אחת לא, ולסכן את אלה שלא מקבלים הגנה בכלל. לכן משווים את החיסון החדש לישן. 

האם אחרי אישור החיסונים, ממשיכים לעקוב אחרי הבטיחות והיעילות שלהם?

חיסונים שעברו את שלב הניסויים הקליניים ומאושרים לשימוש, נמצאים במעקב גם אחרי שהם כבר בשימוש נרחב. כאן מגיעים מחקרים משמעותיים וחזקים ביותר – מחקרי עוקבה. אלו מחקרים שעורכים השוואות בין מחוסנים ללא מחוסנים לאורך שנים, באוכלוסיות גדולות של מאות אלפי ומיליוני אנשים. המחקרים האלו מאפשרים זיהוי וניתוח של תופעות לוואי נדירות לאחר החיסון, גם אירועים נדירים ברמה של אחד ל-100,000 או אחד למיליון, או תופעות שמופיעות שנים לאחר החיסון. תופעות אלו לא היו יכולות להתגלות בניסוי קליני שמטבעו הוא קטן יותר ומוגבל בזמן.

לסיכום

הדרישה של מתנגדי חיסונים ל "ניסוי אקראי מבוקר מול פלסבו" נשמעת לוגית, אבל בפועל היא לא מבוססת על המציאות, אינה עומדת בקנה אחד עם שיטת מחקר אמינות ומקצועיות, לא אתית, ולא באמת רלוונטית לשאלת הבטיחות או היעילות של החיסונים. המדע משתמש בכלים הרבה יותר טובים לבדיקת יעילות ובטיחות. בניגוד לטענה שמנסים, כביכול, להסתיר תופעות לוואי, יש מאות מחקרי עוקבה שמשווים מחוסנים ללא מחוסנים. התוצאות עקביות כבר עשרות שנים: חיסוני השגרה בטוחים, מצילים חיים, ומלווים לעתים בתופעות לוואי מוכרות ומוצהרות.