מגזין מדעת- גיליון שמיני
מי אנחנו | התנדבות | תרומות |
אושר חיסון ראשון למלריה
החיסון נגד מלריה עבר לאחרונה את הפאזה השלישית המחקרית והוכיח יעילות מסוימת. כמה זה מסוימת? הוא מנע מלריה ב-56% מהילדים בגילאי 5-17 חודשים, וב-31% מהילדים בגילאי 6-12 שבועות. היעילות שלו יורדת אחרי שנה ממתן החיסון.
המשמעות היא שהוא יעיל יותר מאי-חיסון, אבל לא יעיל כמו חיסונים נגד מחלות אחרות. להשוואה, הוא ניתן ביחד עם חיסון צהבת בי, שיעיל בכמעט 100% אחרי שלוש מנות של החיסון.
מלריה, המחלה שאנחנו לרוב מכירים מסיפורי החלוצים, היא מחלה אמיתית מאוד באזורים אחרים בעולם והיא גובה קורבנות בנפש. בשנת 2013 חלו כ-198 מיליון איש ומתו כ-584,000, רובם ילדים אפריקאים.
המחלה מתחילה מעקיצת יתושה נגועה בטפיל, אשר מעבירה את הטפיל אל האדם. תאי הטפיל מתרבים בכבד ולאחר מכן מדביקים גם תאי דם אדומים. ישנם ארבעה סוגים שונים של טפילים אשר גורמים למחלה. החיסון פועל נגד אחד מהם. אפשר לקרוא עוד בכתבה הבאה:
בת 59 אושפזה במצב קשה עם חצבת; אישה מתה מחצבת בארה"ב
סנדי זילברמן, תושבת תל אביב בת 59, אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב, לאחר שנדבקה בנגיף החצבת ולקתה באי ספיקה נשימתית. היא עברה ניתוח בגרונה, לשם חובר מכשיר הנשמה. לדבריה, הערכות הרופאים היא שנדבקה מילד לא מחוסן. בארה"ב, החצבת גורמת למקרה מוות ראשון מאושש מאז 2003 – אישה בעלת מערכת חיסונית מדוכאת, שככל הנראה נדבקה מאדם שעדיין לא הראה את הסימפטומים של חצבת. הטרגדיה מדגימה את חשיבותה של החסינות הקהילתית.
מחלת החצבת, הנגרמת על ידי נגיף, היא מהמחלות המדבקות ביותר. בסביבה לא מחוסנת, כל חולה ידביק 18 אנשים בממוצע. זוהי מחלה המתאפיינת בשיעור סיבוכים גבוה ואף עלולה לגרום למוות. דוגמה לסיבוך כזה ניתן לראות בכתבה הבאה:
בוושינגטון, ארה"ב, החצבת, אשר עלתה לכותרות לא מזמן בעקבות ההתפרצות שהתחילה בדיסנילנד, גורמת למוות מאושש ראשון מאז 2003: בנתיחה שלאחר המוות, אושר כי מוות של אישה נגרם על ידי נגיף החצבת. האישה הייתה בעלת מערכת חיסונית מדוכאת, והיא נפטרה מדלקת ריאות, שהיא סיבוך שכיח של החצבת. כנראה שהיא נדבקה בעת ביקור במרפאה, בעת התפרצות חצבת במחוז שבו התגוררה. מקרה זה מדגים את חשיבות החסינות הקהילתית (חיסון העדר) בהגנה על הפרטים שאינם יכולים להתחסן בחברה, ומה שעלול לקרות כאשר חסינות זו נפגעת.
סימנים מעודדים, הפוליו בדרך להיעלם בניגריה.
רק לפני שלוש שנים, עם 122 מקרי שיתוק מפוליו (שמעידים על אלפי חולים…) היוותה ניגריה סכנה לכל שכנותיה ולעולם כולו. עכשיו, לאחר יישום של מבצע חיסון נרחב – המדינה על סף הכרזה שהיא נקייה מפוליו. לאחר התנגדות היסטורית, לחץ שהפעילו שכנותיה של ניגריה שיכנע את מנהיגיה להסיר את התנגדותם ולאפשר השלמת מערך חיסונים נרחב במדינה. הכרזה זו מותירה את פקיסטן ואפגניסטן כמקומות היחידים בעולם בהם נרשמו עדיין מקרי פוליו בשנה החולפת.
https://goo.gl/7AzPfU
ריקול לחיסוני צהבת בי.
משרד הבריאות הודיע על עצירת שימוש והחזרה יזומה מהשוק (Recall) של החיסון כנגד צהבת בי מתוצרת חברת סיוואק, בשל תקלה טכנית באריזה.
במקומו יעשה שימוש בחיסון השני אשר ניתן בארץ כנגד צהבת בי, שנקרא ENGERIX B, והוא מתוצרת חברת GSK.
במשרד הבריאות מציינים כי ההחזרה מתבצעת כאמצעי בטיחות. החזרה זו כללה את כל החיסונים מתוצרת סיוואק, מתוך זהירות מונעת.
אירוע הריקול עורר שאלות רבות בתקשורת ובקרב הורים לתינוקות שחוסנו בחיסונים מתוצרת זו.
https://goo.gl/qE0sCG
פעילות בעמותת מדעת
יולי ואוגוסט היו חודשים עשירים בפעילות. חברי העמותה הרצו ופרסמו כתבות בנושאים שונים הקשורים לבריאות הציבור. כמו כן, העמותה חידשה מסורת של קיום מפגשי כתיבה – מפגשים שהם גם יעילים וגם מהנים מאוד.
הרצאות ופעילות בתקשורת
את יולי לצערנו פתחנו במכתב לנציב הקבילות של רשות השידור בנושא הטעיה בנוגע לחיסונים.
בכתבה שפורסמה בנושא הכאוב של קשייה של משפחה חד הורית עם ילדה בעלת שיתוק מוחין מול הבירוקרטיה, בחרו הכתבים לכלול פיסת מידע מוטעית ומסוכנת בנושא חיסונים.
עמותת מדעת הגיבה במכתב לנציב קבילות הציבור בו היא מציינת את הטעויות והסכנה הטמונה בהם, ומבקשת להבא לבדוק עובדות רפואיות עם מקורות מהימנים.
http://www.midaat.org.il.il/archives/1063
ביום שלישי ה-7 ליולי חבר העמותה ד"ר דרור בר-ניר (PhD) פרסם בכתב העת גלילאו כתבה מקיפה בנושא החצבת: כיצד היא פועלת, כיצד היא עוברת, ולמה אנחנו כמעט לא רואים אותה?
ביום שישי ה-17 ליולי פורסמה כתבתו של חבר העמותה ד"ר ארז גרטי (PhD) על מחלת החצבת באתר מאקו.
בכתבה דובר על מחלת החצבת, למה אנחנו נלחמים נגדה, ולמה חלק מהאנשים הפסיקו לחסן את ילדיהם כנגדה.
https://goo.gl/I0Lh5O
ביום שלישי ה-21 ליולי, שרי נתן, אחראית צוות חינוך פרונטלי, העבירה בחיפה את הרצאתה "סקס, סרטן, והתחסדות": מה הוא סרטן, איך נגיפי הפפילומה מנצלים את המנגנונים האלו כדי להדביק אותנו, ומה אפשר לעשות נגד זה.
את ההרצאה המוצלחת העבירה שוב שרי ביום שלישי ה-11 לאוגוסט במודיעין.
ביום ראשון ה-26 ליולי פורסמה במגזין גלילאו כתבתו של דרור בר-ניר, תחת הכותרת "רוצו להתחסן". הכתבה עוסקת בהתפרצות המחודשת של החצבת, איך אי החיסון גורם לחזרת המגפות, וסכנות החצבת החדשות שהתגלו.
את חודש אוגוסט פתחנו בכתבת אורח ב'וואלה בריאות' בנושא איסוף חיסוני הצהבת בי והפרכנו את השמועות שנפוצו בעניין.
https://goo.gl/xqF9ax
ב-19 לחודש אוגוסט חבר העמותה ד"ר ארז גרטי התראיין לכתבה בנושא החיסון לצהבת בי והשבתו מהשוק בפורטל הבריאות של אתר מאקו.
https://goo.gl/AyqgHT
ב-31 לאוגוסט המנהלת המקצועית של העמותה, ד"ר קרן לנדסמן, התראיינה לתוכנית "העיקר הבריאות" של רדיו קול ברמה בנושא השבת חיסוני הצהבת בי ליצרנם.
ד"ר לנדסמן הסבירה למה הושבו החיסונים ומה הסיכונים מאותם החיסונים.
ביום שני ה-28 ליולי המנהלת המקצועית של העמותה, ד"ר קרן לנדסמן, השתתפה בפאנל על סוגיות ביו-אתיות בנוגע לחיסונים במכון דווידסון לחינוך מדעי.
בפאנל דנו בשאלות איך החיסונים שינו את העולם שלנו וכיצד אנחנו יכולים להתמודד עם הקשיים שבהסברה והקניית הבנה לציבור הרחב בנושא כה מורכב מבחינה רפואית ואפדימיולוגית, ומהן ההשלכות של הבחירות האישיות על הציבור כולו.
עוד פעילות בעמותה
מסורת ישנה של העמותה מתחדשת – מפגשי יצירת תוכן.
ביום שישי ה-17 ליולי נפגשנו בספריית מדעי החיים שאוניברסיטת בר אילן סגרה באדיבותה בשבילנו, לבוקר של כתיבה, תרגום, קפה ואווירה טובה.
ביום חמישי ה-30 ליולי נפגשנו בתל אביב לחדש את מלאי הקפאין, לדבר, וכמובן ליצור תכנים.
וב-11 וב-28 לאוגוסט נפגשו כותבים ועורכים למפגשי כתיבה פוריים בהרצליה.
פעילות העמותה ברשת
חודש מעניין בערוץ היוטיוב של העמותה: בתחילת יולי פרסמנו את הסרטון "אתם צריכים לקבל חיסון לשפעת", שמדבר על המיתוסים הנפוצים לגבי השפעת והחיסון שלה, ועל האמת מאחוריהם.
בסוף יולי פרסמנו את הסרטון המעניין "תרמיות בריאותיות, תהיו חכמים, תהיו זהירים",
שעוסק בדגלים האדומים שכדאי לשים לב אליהם לפני התחלה של טיפול רפואי לא מוכר, או טיפול שלא הוצע על ידי הרופא שלכם.
השמש חשובה, אבל חשיפת יתר לה מזקינה את העור, פוגעת בבריאות שלנו, וגורמת לסרטן! בהחלט לא משהו שאנחנו רוצים.
קרם הגנה הוא חשוב וחיוני כשאנחנו נחשפים לשמש, אבל רובנו לא משתמשים בו נכון.
ד"ר ארון קרול מסביר לנו בפשטות את הנושא (אנגלית עם כתוביות בעברית).
בקבוצות הקהילה בפייסבוק
בחמישי ביולי התקיים דיון בקבוצת הפייסבוק הקהילתית של העמותה בנוגע לאיידס בארץ: למה במדינה מערבית מפותחת עדיין נולדים תינוקות עם איידס?
https://goo.gl/vZnNzC
דיון מעניין אחר בקהילת העמותה התייחס לסטטיסטיקות שמתנגדי מדע משתמשים בהן, וכיצד הם מעוותים אותן להתאים לאג'נדה מובנית מראש.
https://goo.gl/FEf7ts
דיון סוער בקהילה עסק בשאלת ההפרדה בין התינוק והאם מיד אחרי הלידה. בין היתר דנו בשאלה אם יש מידע מחקרי שניתן להתבסס עליו, בהיבטים אתיים של ההתנהלות בין בית החולים והצוותים הרפואיים ובין ההורים, ועוד.
בקבוצת הדגל התוססת של העמותה, "מדברים על חיסונים", היו חודשיים מאתגרים. מלבד החצבת וחיסוני הצהבת , השעלת עדיין באזורינו, והחיסון כנגדה בהריון מעלה הרבה שאלות עליה ועל חיסונים בכלל,
כמו לדוגמה – אם ניתן להגן על תינוק משעלת בעזרת הנקה?
או, איך חומרים בחיסונים לא מסוכנים לעובר, ואיך הם בכלל פועלים?
בנושא קרוב אבל שונה, האם חיסונים מחזקים או מחלישים את המערכת החיסונית, או שאולי בכלל אין קשר?
כמובן שבאוגוסט הדאגה מריקול חיסוני הצהבת B לא פסחה על הקבוצה, וחברי העמותה נרתמו להסביר על הצצדים השונים של הנושא.
ד"ר קרן לנדסמן הסבירה על החזרת חיסוני הסי-ואק לחברה.
הדוקטורנטית נטע סופר-צור הסבירה (בצירוף מקורות) על מהו חיסון הסי-ואק, איך הוא פועל, ועל התהליך הקליני בדרך לאישור שלו לשימוש.
ד"ר ניר דריימן הגיב לטענות שעלו בכתבה הפחות ממדוייקת שפורסמה במגזין "מנטה" והדאיגה אנשים רבים.
רוצים לעזור?
גם אתם מאמינים בצורך לקדם קבלת החלטות מושכלת בתחומי הרפואה? גם אתם מבינים עד כמה הדבר יכול להשפיע על חיי כל אחד ואחת מאיתנו? אם אתם רוצים להצטרף אלינו, אנא פנו בטופס ההצטרפות לעמותה כאן :
https://tiny.cc/x5ed0x
לא חייבים להיות חברי עמותה כדי לעזור!
אנחנו תמיד שמחים לקבל סיוע, ובימים אלו זקוקים למתנדבים בעלי השכלה אקדמית בתחומי מדעי החיים או מדעי הרפואה שישתתפו בכתיבת תכנים לאתר. נשמח להיעזר גם במתנדבים שאין להם רקע בכתיבה או במדעי החיים, לצורך ארגון התכנים. בנוסף אנחנו זקוקים למתרגמים ומתמללים, שיעזרו לנו בהנגשת תכנים שקיימים ברשת.
אם אתם רוצים להתנדב, אנא פנו לד"ר אפרת קינן-גילון, רכזת המתנדבים של העמותה, בכתובת הדוא"ל:
volunteer@midaat.org.il
כמובן, אפשר גם לתרום! בדף הפייסבוק ובאתר של מדעת תמצאו כפתור לתרומה דרך פייפאל. כל תרומה תתקבל בברכה ותסייע לנו להמשיך בפעילותנו.