רוטה – שני מספרת

בתי נולדה ב-2010 וזה יצא מספר חודשים לפני שחיסון הרוטה נכנס לסל ולכן היא לא חוסנה. הייתי אם צעירה וחשבתי שאם החיסון לא בסל כנראה שלא מדובר במשהו קריטי שמצריך רכישתו בנפרד, למרות שרופאת הילדים המליצה לנו עליו.

אם לא היינו מגיעים לאשפוז היא פשוט הייתה מתייבשת למוות כי לא חשוב כמה נוזלים היא קיבלה – זה פשוט לא הספיק

בגיל שנה וחצי בתי חלתה וזה היה רחוק מלהימשך 24 שעות וזהו. 24 השעות הראשונות כללו בעיקר שלשולים והקאות ולאחר מכן עוד 9 ימים של שלשולים חומציים בלתי פוסקים. התינוקת שלי הייתה מאושפזת 10 ימים עם עירוי, פצועה מהשלשולים החומציים וכבר נזקקה לטיפול גם בפצעים. אם לא היינו מגיעים לאשפוז היא פשוט הייתה מתייבשת למוות כי לא חשוב כמה נוזלים היא קיבלה – זה פשוט לא הספיק.

לאחר השחרור מבית החולים לקחו לה עוד כ-3 שבועות להחלים לגמרי, בעזרת פרוביוטיקה ומשטר נוזלים קפדני. 3 שבועות שבהם הייתה חלשה מאוד, הייתה עצירה בהתפתחות שלה – היא כבר עמדה ובתקופה זו לא הייתה מסוגלת לעמוד. לקח לה זמן להצליח לעמוד שוב ועקב זה החלה ללכת רק בגיל שנה ושמונה חודשים.

לכן חשוב לי להדגיש שוב ושוב שרוטה זו ממש לא מחלה קלה ועם הילד הבא אין לי ספק בכלל שאחסוך ממנו את המחלה האיומה הזו ואחסן אותו. אין לי בעיה עם מי שלא רוצה לחסן, אבל חורה לי שאחד השיקולים הוא שזו מחלה "קלילה" ולא מסוכנת.