האם אפשר "לחסן" מפני דיסאינפורמציה ופייק ניוז?

גל ה"פייק ניוז" ששוטף את העולם מייאש? מחקר חדש מעורר תקווה: ייתכן שניתן להעלות מודעות בקרב הציבור לכך שיש הטעיות המתפרסמות בנושאים שונים ולחזק אצלם את קליטת המסרים המבוססים מדעית.

בשנתיים האחרונות הפך המושג "פייק ניוז" (חדשות מזוייפות) למושג שגור בפי כל, ולא בכדי. רבים מוטרדים מהקלות הרבה בה מופצים דיסאינפורמציה וידיעות שאין בהן שום בסיס עובדתי, דרך רשתות חברתיות, מנועי חיפוש ואמצעי התקשורת. בין היתר, הדבר מטריד אנשי ממשל, מדענים, עיתונאים ועוד.

חוקרים מאוניברסיטאות קיימבריג', ייל וג'ורג' מייסון פירסמו בתחילת השנה מחקר שבדק האם ניתן להגן מפני מיסאינפורמציה. המחקר עסק בנושא שינוי האקלים, תחום שבו קיים קונצנזוס מדעי רחב מאוד לגבי קיומו של שינוי אקלים מעשה ידי אדם, ולמרות זאת עדיין מופצות שמועות וידיעות רבות הכוללות הטעיות ומידע שגוי בנושא.

במסגרת המחקר הוצגה לנבדקים סדרה של מסרים ומאמרים והם התבקשו לדרג באמצעות סליידר עד כמה מה שהם קראו השפיע על דעתם לכיוון קבלת הקונצנזוס המדעי או נגדו. הנחקרים חולקו למספר קבוצות:

עצם החשיפה לדיסאינפורמציה פגעה בנכונות לקבל ולהיות מושפעים ממידע אמין ומבוסס. אולם לטענתם המחקר מדגים כי הצבעה על דיסאינפורמציה או הפרכה שלה לצד המידע המבוסס, עוזרת להציג את המסר המדעי כנורמטיבי ולשפר את הקבלה שלו.

לקבוצה הראשונה הוצג מידע וגרף המתאר את ההיקף והביסוס של הקונצנזוס המדעי (97% מהמדענים העוסקים בתחום חושבים שיש ביסוס מחקרי לכך ששינוי האקלים הוא מעשה ידי אדם). הנבדקים שנחשפו למידע הזה דיווחו על שינוי דעה ממוצע של 20 נקודות לטובת הקונצנזוס המדעי.

לקבוצה השנייה הוצגה ידיעה מאתר חדשות מזוייפות שטוענת כי הקונצנזוס המדעי הזה אינו קיים. אנשי הקבוצה הזו דיווחו על שינוי דעה ממוצע של 13 נקודות נגד הקונצנזוס המדעי.

הקבוצה השלישית נחשפה לשני פריטי המידע האלו ומשתתפיה דיווחו על כך שדעתם בממוצע לא השתנתה – כלומר הדיסאינפורמציה אליה נחשפו למעשה ביטלה את ההשפעה החיובית של המידע המבוסס.

לקבוצה רביעית הוצגו שני פריטי המידע, אולם לפני כן הוצג להם דיסקליימר המזהיר מפני אתרים וקבוצות אינטרסים שמציגים מידע מוטעה ושגוי. אזהרה זו הועילה וגרמה לכך שממוצע שינוי הדעה בקבוצה כן היה לטובת הקונצנזוס המדעי, אולם בהיקף קטן יותר, של 6.5 נקודות בממוצע. הצגת דיסקליימר מפורט יותר שמפריך את כל הטענות בכתבת הפייק ניוז, הגדיל את שינוי הדעה והביא אותו ל-13 נקודות.

החוקרים מסבירים שעצם החשיפה לדיסאינפורמציה פגעה בנכונות לקבל ולהיות מושפעים ממידע אמין ומבוסס. אולם לטענתם המחקר מדגים כי הצבעה על דיסאינפורמציה או הפרכה שלה לצד המידע המבוסס, עוזרת להציג את המסר המדעי כנורמטיבי ולשפר את הקבלה שלו.

מסקנות החוקרים:

1. חשוב לתקשר את הקונצנזוס המדעי – תקשור הקונצנזוס המדעי משפר את הקבלה של עמדת המדע בציבור.
2. ההצגה של דיסאינפורמציה (וסימון שלה ככזו) לצד המידע המבוסס, עוזרת להציג את המסר המדעי כנורמטיבי.
3. כשמציגים מידע מבוסס ביחס למיסאינפורמציה, צריך להדגיש את היחס בניהם (במקרה של שינוי אקלים – דעות שוליים לעומת קונצנזוס מקיף של 97% מהמדענים).
4. אזהרה מראש מפני קיומן של קבוצות אינטרסים המפיצות דיסאינפורמציה עוזרת ל"חיסון" דעת הקהל ויצירת הגנות לטובת קונצנזוס מדעי.

אבל לא הכל ורוד – החוקרים גם ציינו שישנן קבוצות אידאולוגיות שבהן הגישה הזו הביאה לתוצאות ההפוכות. בפילוח של הנבדקים ביחס לעמדות הפוליטיות שלהם, נבדקים שמראש היו מוטים לכיוון שמתנגד לקונצנזוס המדעי הושפעו פחות מהדיסקליימר וההפרכה של המידע השגוי.

לקריאת המחקר: Inoculating the Public against Misinformation about Climate Change

אדוה לוטן
מנכ"לית עמותת מדעת

עוסקת בניתוח מערכות וייעוץ בתחומי אינטרנט, ניהול ידע ועוד.

בעלת תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני במדעי המידע.

בלוגרית, ספקנית ואמא לשלושה (לאו דווקא בסדר הזה).