רואלד דאל והחצבת

הסופר הידוע, רואלד דאל, כתב עשרות ספרי ילדים ומבוגרים, ביניהם "ג'יימס והאפרסק הענקי" ו"צ'ארלי בממלכת השוקולד". בין כל הסיפורים הדימיוניים, ועם דעותיו האישיות הבעייתיות, מסתתר סיפור אמיתי נורא. נועה פורת מספרת על הטרגדיה שמאחורי הסיפורים.

בשנה שעברה חגגנו את יום הולדתו ה-100 של הסופר הידוע רואלד דאל (1916-1990).
בתקופה האחרונה, חקרתי את תולדות חייו במסגרת הכנה להרצאה באייקון "מר דאל המהולל". ידעתי שעבר טרגדיות קשות בחייו וגיליתי פרטים נוספים ומעניינים שברצוני לחלוק אתכם.

דאל חי שנים רבות בארצות הברית שם גם התחתן ונולדו לו חמשת ילדיו. כשתיאו, בנו היחיד היה בן 4 חודשים, הוא נפגע בראשו. דאל עשה מאמצים רבים כדי להביא לפיתוח רפואי שיעזור לו לחיות חיים נורמלים, ואף הצליח בכך.
הוא שב עם משפחתו לאנגליה. כששמע שיש מגיפת חצבת, הוא ניסה להגן על אותו בן. הוא חשש שאם בנו יחלה, יהיה סיכוי גבוה יותר שהמחלה תסתבך. לא היה אז חיסון לחצבת אבל היה פתרון חלקי של אימונוגלובולינים (חיסון סביל, כלומר נוגדנים שניתנים לאחר חשיפה לחצבת ומטרתם למנוע את המחלה אצל אוכלוסיות בסיכון, אשר אינן יכולות להתחסן). הוא השיג מנה שהספיקה לבנו בלבד. בנו אכן לא חלה בחצבת.

לעומת זאת, החצבת לא פסחה על בנות הבית, ועל בתו הבכורה, אוליביה, שהיתה אז בת שבע וחצי. כך כתב דאל מאוחר יותר:

אוליביה, בתי הבכורה, חלתה בחצבת כשהיתה בת שבע. מכיוון שהמחלה התפתחה בצורה רגילה, אני זוכר איך ישבתי וקראתי לה כמה פעמים כששכבה במיטה ולא הרגשתי מודאג במיוחד לגבי מצבה. ואז, בוקר אחד, כשהיא היתה ממש בדרך להחלמה, ישבתי על מיטתה והראתי לה איך לבנות חיות קטנות ממנקי מקטרות צבעוניים. כשהגיעה תורה להכין אחד בעצמה, שמתי לב שאצבעותיה ומוחה לא עבדו יחד והיא לא הצליחה לעשות דבר. "את מרגישה בסדר?", שאלתי אותה. "אני מרגישה ישנונית," היא אמרה. תוך שעה, היא איבדה את הכרתה. תוך שתים עשרה שעות, היא נפטרה.

החצבת של אוליביה הסתבכה לדלקת המוח. דאל ליווה אותה אל בית החולים, והיא נפטרה ב-17.11.62, כ-12 שעות בלבד לאחר שהתגלו הסימנים לסיבוך.

מאוחר יותר נמצא תיעוד מפורט של שעות חיה האחרונות שהוא כנראה כתב בזמן אמת מתוך נסיון להתמודד עם השעות הקשות בהן גססה.

חיסון שגרתי לחצבת הגיע רק אחר כך ודאל היה תומך נלהב בו.

ברור לי שמותה של ביתו הבכורה היה צל כבד שהשפיע קשות על חייו וכתיבתו כמו גם המפרצת המוחית ממנה סבלה אשתו זמן קצר אחרי מות אוליביה. על כל זה ואירועים אחרים, גם משמחים, דיברתי יחד עם בתי, מאיה בהרצאה "מר דאל המהולל" במסגרת פסטיבל אייקון 2016.
דאל הקדיש לאוליביה את "ג'יימס והאפרסק הענקי" עוד בחייה ולאחר מותה, את "העי"ג", ספר שלתוכו כתב את עצמו.

נועה פורת
מורה לאנגלית ותרגום. חובבת ספרות פנטזיה ומגדלת גיקים בזוגות.