"דוקטור גוגל" – חיפוש מידע רפואי ברשת

אז קמתם בבוקר, הלכתם לצחצח שיניים וראיתם שצמחה לכם אוזן שלישית סגולה על המצח.

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אצלי, במקביל לקביעת תור דחוף אצל רופאת המשפחה, הפעולה הראשונה היא לגגל "אוזן שלישית סגולה במצח" ולגלות מה זה ואיך מטפלים בזה.

1 מתוך 3 מבוגרים מחפשים מידע רפואי באינטרנט ו-80% מהחיפושים האלו מתחילים במנועי חיפוש

אני כמובן לא לבד – 1 מתוך 3 מבוגרים מחפשים מידע רפואי באינטרנט ו-80% מהחיפושים האלו מתחילים במנועי חיפוש. התופעה הוכתרה בשם "דוקטור גוגל".

אם נשים בצד בעיות הקשורות בשמירה על הפרטיות שלנו, בעידן שבו החיפוש ברשת מאפשר מעקב אחר כל אחד מאיתנו, נשאלת השאלה האם בהיבט של בריאות הציבור והפרט מדובר בתופעה חיובית או שלילית.

לתופעה הזו יש כמה השלכות:

אנשים לא יודעים למצוא מידע

למרבית האנשים יש קשיים במציאת מידע הרפואי ברשת ובהבנתו בהקשר לצורך שלהם.

• חוסר במיומנויות שקשורות בחיפוש מידע בכלל ומידע רפואי/מדעי בפרט  – לא פעם אנשים לא יודעים איך לנסח נכון את שאילתת החיפוש שלהם, איך לזהות תוצאות שרלוונטיות למה שמחפשים, איך לברור בין מקורות אמינים ומקורות מסוכנים (כמו בלוגים וסרטוני יוטיוב עצמאיים), איך להבחין בין מידע ובין הבעת דעה (למשל בפייסבוק), איך לזהות מידע שמגיע מגורמים בעלי אינטרסים מסחריים, ועוד.
• חוסר רקע חיוני במדע ורפואה – יש פער גדול בין הזמינות של המידע מחד ובין היכולת של אנשים שאין להם השכלה או הכשרה רלוונטית להבין ולפרש נכון את מה שמוצאים.
• בעיות של זמינות המידע – מידע רפואי מקצועי, כגון מאמרים בכתבי עת, נמצא לא פעם מאחורי חומת תשלום וכך מצטיירת תמונה מטעה של מידע רב וזמין, אבל הערך שלו יחסית נמוך.

אבחון עצמי

כשליש ממי שמחפשים מידע רפואי ברשת לא מסתפקים בכך אלא מבצעים איבחון עצמי, אשר הוא אמנם לפעמים נכון, אבל לא פעם הוא שגוי.

בנוסף, אחוז משמעותי ממי שמאבחנים את עצמם מחליטים לדלג על השלב של ההתייעצות עם רופא ומקבלים בעצמם החלטות לגבי הטיפול. המשמעות היא שהם עלולים לקבל החלטות שגויות לגבי הטיפול, לפעמים החלטות מסוכנות מאוד.

מחקרים מצאו כי אבחון עצמי ע"פ מידע שמוצאים ברשת עלול לגרום לחרדות אצל מטופלים, ובמקרים קיצוניים להגביר חרדות קיימות – תופעה שמכונה היום "סייברכונדריה".

השפעה על קשר מטפל-מטופל – איום והזדמנות

לחיפוש מידע ברשת יש השפעה מהותית על יחסי מטפל-מטופל. בראש ובראשונה, המעמד האקסקלוסיבי של הרופאים כמקור למידע רפואי נשחק. יש רופאים שמרגישים מאויימים ע"י התופעה והצורך להתמודד עם אבחון עצמי שגוי אצל המטופלים מעמיס ומקשה.

מטופלים מסויימים מגיעים לרופאים לבירור בעיות רפואיות שאינן קיימות, כפועל יוצא של "סייברכונדריה" – דבר היוצר עומס על מערכת הבריאות.

אבל למרות הבעיות האלו, יש צדדים חיוביים לתופעה של חיפוש מידע רפואי ברשת ודווקא בהקשר של יחסי מטפל-מטופל נמצאת גם הזדמנות גדולה.

למרות הזמינות של דוקטור גוגל, רוב האנשים מחפשים מידע כחלק מתהליך כולל ומרבית ההיבטים של אבחון וטיפול מתבצעים אוף-ליין. לרופאים יש עדיין מעמד מרכזי והם מוערכים מאוד.

מחקרים מצאו שמטופלים משתמשים במידע שמצאו ברשת כדי להתכונן לפגישות עם הרופאים, לשאול שאלות טובות יותר, להבין טוב יותר את מה שהרופאים שלהם אומרים ולקבל יותר בקלות את מה שאומרים הרופאים. הם מעורבים יותר בתהליך האבחנה והטיפול ומושקעים יותר בניהול המחלה ותהליכי החלמה.

הנטיה של רופאים להזהיר את המטופלים שלהם מפני חיפוש מידע עצמאי ברשת לא באמת עוצרת את התופעה, אלא גורמת לכך שהמטופלים לא משתפים את הרופאים שלהם במידע שמצאו ברשת, דבר שיוצר נתק ושוחק את מעמד הרופא. רופאים צריכים ללמוד לעודד את המטופלים שלהם לשתף אותם במידע שמצאו ברשת. שיחה כזו מאפשרת לרופא לזהות מידע שגוי, למנוע חרדות ולשפר את תחושת המעורבות של המטופל בתהליך.

מקורות וקריאה נוספת

1. One in three American adults have gone online to figure out a medical condition – Pew Research Center
2. Amante, D. J., Hogan, T. P., Pagoto, S. L., English, T. M., & Lapane, K. L. (2015). Access to care and use of the Internet to search for health information: results from the US National Health Interview Survey. Journal of medical Internet research, 17(4) (תוכן המאמר ב-NCBI)
3. Cline, R. J., & Haynes, K. M. (2001). Consumer health information seeking on the Internet: the state of the art. Health education research, 16(6), 671-692 (קובץ PDF)
4. Silver, M. P. (2015). Patient perspectives on online health information and communication with doctors: a qualitative study of patients 50 years old and over. Journal of medical Internet research, 17(1) (תוכן המאמר ב-NCBI)
5. MD Vs. WEBMD: Does online health info help or hurt? – Comtinuum
6. Norman, C. D., & Skinner, H. A. (2006). eHealth literacy: essential skills for consumer health in a networked world. Journal of medical Internet research, 8(2) (תוכן המאמר ב-NCBI)
7. Ahmad, F., Hudak, P. L., Bercovitz, K., Hollenberg, E., & Levinson, W. (2006). Are physicians ready for patients with Internet-based health information?. Journal of medical internet research, 8(3) (תוכן המאמר ב-NCBI)
8. Tan, S. S. L., & Goonawardene, N. (2017). Internet health information seeking and the patient-physician relationship: A systematic review. Journal of medical Internet research, 19(1) (תוכן המאמר ב-NCBI)
9. Starcevic, V. (2017). Cyberchondria: Challenges of Problematic Online Searches for Health-Related Information. Psychotherapy and Psychosomatics, 86(3), 129-133 (קובץ PDF)
10. Benigeri, M., & Pluye, P. (2003). Shortcomings of health information on the Internet. Health promotion international, 18(4), 381-386 (קובץ PDF)

אדוה לוטן
מנכ"לית עמותת מדעת

עוסקת בניתוח מערכות וייעוץ בתחומי אינטרנט, ניהול ידע ועוד.

בעלת תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני במדעי המידע.

בלוגרית, ספקנית ואמא לשלושה (לאו דווקא בסדר הזה).