היא התעוררה מהשיעול ואני לא נרדמתי מדאגה – על תינוקת שחלתה בשעלת
טלי בן דוד מספרת על לילה עם תינוקת משתעלת שהפך להתמודדות עם מחלת השעלת כשהיא רק בגיל שלושה שבועות
לפני 10 שנים נולדה לי ילדה מתוקה.
לידה קצת קשה, אבל היי, מה זה משנה, העיקר שנולדה לי תינוקת בריאה. ממש מתוקה, אפילו חייכה מגיל שבועיים.
בגיל 3 שבועות היא התחילה להשתעל, אבל שטויות, אנחנו באמצע אוגוסט, ואפילו אין סימנים של נזלת, כך שאין באמת מה לחשוש… קצת נרחיק ממזגנים והכל יסתדר. עד שבעצם הבנתי שהסיפור קצת מחמיר…. כעבור יומיים השיעולים נעשו אינטנסיביים וסחטו מביתי כוחות גדולים, הם נעשו צפופים ובמרחקים של דקה. כל שיעול נעשה ארוך יותר מקודמו. היא התעוררה מהשיעול ואני לא נרדמתי מדאגה.
ושכחתי… החלק הכי נורא בסיפור הוא שהשפתיים הכחילו. אז רצתי לרופא, שבדק ואמר שהכל בסדר. כי באמת הכל היה בסדר. איכשהו היא לא השתעלה, הריאות נקיות, אין חום ואין נזלת. ואז למזלי, תוך כדי שאני זזה לכיוון הדלת, היא השתעלה, כמו שרק חולי שעלת יכולים להשתעל. והרופא במקום אבחן שמדובר בשעלת.
אז חוץ מאזניל שקיבלנו כולנו (וכל מי שהיה איתה במגע) קיבלנו הפניה דחופה למיון, שם הוחלט לשים אותנו בהשגחה. מיום ליום המצב מחריף, עוברים ממחולל חמצן למסיכת חמצן קבועה. ואין צפי לשחרור…. אושפזנו קרוב לחודש בהשגחה צמודה, פעמיים מתוכם שיעול מחריד שנגמר כמעט בהחייאה. בנס השיעול נגמר מאליו כשהפה שלה מלא בקצף. ירידה במשקל כמעט כל הזמן. רופאים מודאגים… ואמא אחרי לידה שכמובן לא דואגת לעצמה כי יש לה תינוקת עם חשש לחייה, או במקרה הטוב יותר עם חשש לתפקוד מוחי שאינו תקין. שוחררנו לאחר חודש עם מחולל חמצן הביתה, ואושפזנו אחרי 3 ימים עם גל שני של המחלה. השתחררנו שוב אחרי שבוע. בינתיים קיבלנו הודעה מטיפת חלב שנגיע להתחסן כי הקדימו את החיסון לגיל 6 שבועות, מאחר והיתה התפרצות של המחלה. סיפרנו להם שאנחנו חלק מהסטטיסטיקה הנוראית, שכנראה נדבקנו בלידה… בסופו של דבר שוחררנו, המשכנו להשתעל עד גיל שנה וכל הזמן החשש שנעשה נזק מוחי מקנן בליבי… ב"ה שזה נגמר בטוב. יש לי ילדה מקסימה עם יכולות מדהימות, חברותית ומדהימה. אבל אם אז, לפני 10 שנים, היו מחסנים אמהות הרות, הסיוט הזה היה נחסך מאיתנו. אין מה להתלבט, אמהות הרות – קחו חיסון שישמור על התינוק שלכם ויתן לו נוגדנים וחסנו אותו בזמן. תאמינו לי, אתם לא תדעו מה הרווחתם, וטוב שכך. רק בריאות.אמא אחרי לידה שכמובן לא דואגת לעצמה כי יש לה תינוקת עם חשש לחייה, או במקרה הטוב יותר עם חשש לתפקוד מוחי שאינו תקין.
עדויות שעלת נוספות
לירז לוי סלמון מספרת על מחלתו של גיא, בנה, כשהיה בן חודש ושבוע
לובה מספרת על בתה הקטנה שחלתה בשעלת כאשר הייתה בת שבועיים
ג'ני מספרת על בנה שחלה בשעלת כשהיה בן 7 ימים