כשאתה רואה דבר כזה אתה מבין שזה ענין של חיים ומוות
ויטמין K – יוני מספר
*טריגר מוות*
לפני מספר שנים עבדתי במד"א.
הוציאו אותנו למקרה אט"ן (אמבולנס טיפול נמרץ) לקופת חולים. יצאנו למקרה שהיה מדווח: "ילד לאחר פרכוסים".
נכנסתי לקופת חולים, רואים תינוק, במצב מקופל, הרופא נראה מבוהל עם מבט שאומר "לך תיקח את הילד ותטיס אותו לבית חולים".
התינוק היה בן כחודשיים, נגעתי בו והוא היה קפוא כמו קרח, כאילו שמו אותו בפריזר. אני בחיים לא אשכח את התחושה הקפואה של הילד דרך הכפפות שלי.
אני זוכר שהסתכלתי עליו והיו לו פטכיות קטנות (דימומים תת-עוריים) בכל הגוף, חשבתי שזה שוק אנפילקטי אבל הבנתי שזו לא תגובה אלרגית, אלה דימומים מתחת לעור.
הסתכלתי על האף וראיתי סימני דימום. הילד היה שקוע, ממש ממש שקוע, אתה מנסה להרים אותו והוא לא מגיב, ללא תגובה של רפלקסים.
הילד היה במצב ממש קשה, הבנו שאנחנו צריך לעוף משם כמה יותר מהר.
ניסינו לבצע אנמנזה (תשאול) על הדרך, להבין מה בדיוק קרה, האם זו מחלה או מקרה טראומה.
ההורים היו שם, שאלתי את האמא בנוגע לילד, האמא אומרת "אני לא יודעת, ביום יומיים האחרונים הילד נראה יותר ויותר שקוע". האמא לא הייתה ברורה, שאלתי "האם קרה לו משהו? היה לו משהו בעבר? מחלות?"
היא אמרה "תקשיב, אמרו לנו שצריך ויטמין K אבל אני לא מוכנה לכל האקספירמנטים האלה, אני לא מאמינה בזה". אני לא בדיוק זוכר מה היא אמרה שם, אמרתי "אוקי אוקי" הבנתי שאין על מה לדבר, עניין אותי לקחת את הילד ולהביא אותו לבי"ח כמה שיותר מהר.
ברוב המקרים עם ילדים במד"א המקרים יחסית פשוטים, אבל כשאתה רואה דבר כזה אתה מבין שזה עניין של חיים ומוות, מצידי שהכל יקרה אבל שהילד לא ימות באמבולנס.
חוויה ממש לא נעימה, לא היה לי יותר מדי מה לעשות, הבאנו אותו לחדר מיון.
בזמנו חשבתי שהיה לו אולי שבץ, האישונים מורחבים, רפלקסים חלשים, בקושי הגיב, מצד שני אני רואה שהילד שוקי לגמרי, יש סימני דימום לא ברורים בפנים, ואז אתה אומר לעצמך וואו זה נראה כמו שוק, ניסיתי לפתוח וריד בדרך אבל בכלל לא היה מה לעשות, עשינו לו BIG (עירוי לתוך העצם), פשוט איך שבאנו לתת לו את הבולוס הראשון (מנה גדולה ומהירה של נוזלים) נכנסו לחדר מיון, הגענו תוך 10 דקות.
אני זוכר שדיווחנו על תינוק מעורפל הכרה, לא יציב.
חיכו לנו צוות יחסית מורחב עם תורן ילדים ונוירולוג. הסתכלו על הילד בכניסה, העיפו אותו לסי.טי, וראו שיש לו פשוט דימום תוך גולגולתי, הילד דימם דימום מוחי מאסיבי. הבנתי שכנראה נגמר הסיפור.
פשוט יצאתי משם כי לא רציתי להפריע, ואז אחרי כמה שעות בחדשות ראיתי שהילד נפטר.
זה משהו מאוד מצער, אני חייב להגיד שאני לא מאחל לאף אחד לראות את הילד שלו בדקות האחרונות בחיים, זה משהו כל כך שטותי שיכל להימנע בקלות.