אין לי אויר לנשום

שעלת-רונית רגוניס אור מספרת

לפני למעלה משנה ביום העצמאות חזרה בתי אז בת 21.5 מבילוי.

בימים שאחרי כן החלה להשתעל ולא ייחסנו חשיבות רבה. חשבנו התקררות.

מכיוון שהיא בצבא קבע פנתה לרופא צבאי וקיבלה כדורים לשיעול.

לאחר כשבועיים כאשר הטיפול לא עזר והשיעול התחזק ניגשה שוב לרופא שהחליף את הכדורים.

במקביל אליה התחלתי גם אני להשתעל. חשבתי שאולי נדבקתי ממנה וביקרתי אצל רופא משפחה (חלופי כי הקבוע לא היה זמין במידי). הרופא נתן כדורים.

עוברים עוד שבועיים והשיעול מתגבר ומתחזק. גם אצל הילדה וגם אצלי. מגיע סוף חודש מאי ואני אמורה לטוס לחו"ל ל 4 ימים. רופאי הקבוע כבר נותן אנטיביוטיקה מחשש לדלקת גרון.

חוזרת מחו"ל ואין הקלה. גם לא אצל הילדה. עובר עוד כשבוע וכאשר הרופא משפחה מבין שכלום לא מועיל עולה החשד לשעלת אחרי שאני בודקת בגוגל את תופעות הלוואי של המחלה ושולח אותי לבדיקות דם ספציפית לשעלת. בתי דורשת מהצבא גם כן בדיקות כאלו.

כל אותה תקופה השיעול מתחזק מעומק הגרון. בלילה אני ישנה בישיבה כי בשכיבה אין לי אוויר לנשום. כאשר אין אוויר אני נחנקת ומתקפלת מכאבים. בתי באותו מצב שלי. בכל שיעול (שמגיע אחת ל 5-7 דקות ונמשך כדקה) כל הגוף מתאמץ ומפעיל את כל השרירים במאמץ להשתעל כדי לקבל אוויר לריאות. באחת הפעמים התקפלתי והשריר בצלעות נתפס. בלשון העם "ראיתי כוכבים מכאבים". זה קרה בשבת. למחרת בבוקר ביקרתי במרפאה וקיבלתי זריקת וולטרן לשחרור. רק אחרי יומיים יכולתי לקום מהמיטה.

תוצאות הבדיקות הגיעו אחרי 3 שבועות וקבעו נחרצות שיש לנו שעלת. איכות החיים נפגעה קשות בחצי שנה הזו. אמנם לאחר 4 חודשים התחלנו להגיש הקלה אבל רק אחרי חצי שנה השיעול נעלם לגמרי. בדיקת דם לכל המשפחה שללה הדבקות במחלה.

נשים רבות מעלות פוסטים השאלה האם להתחסן, האם לחסן ילדים, האם לוותר על חיסון כזה או אחר. הילדים שלי מחוסנים בכל חיסון שמומלץ ע"י משרד הבריאות מגיל הלידה בלי היסוס. רק בריאות לכולם."

היכולת של המערכת החיסונית ליצור תגובה מתאימה נגד מחולל המחלה (הפתוגן) פוחתת מסיבות שונות, המרכזית ביניהן היא ירידה במספר תאי הזיכרון המכירים את הפתוגן. ללא תאים אלו מערכת החיסון אינה מסוגלת להכיר את הפתוגן ולכן תיאלץ ליצור תגובה חיסונית ראשונית (שהיא פחות יעילה), כאילו מדובר בפעם הראשונה שהיא "נתקלת" בפתוגן. תופעה זאת קיימת במקרים מסויימים (כגון שעלת וטטנוס) ולא קיימת במקרים אחרים (כגון חצבת וצהבת).

אז מה ניתן לעשות כדי להחזיר את הזיכרון החיסוני? זה מקומו של הבוסטר (חיסון הדחף)!

חיסון הדחף מכיל מנה קטנה של החיסון המקורי. הוא ניתן בריכוז הגורם למערכת החיסון לפעול ביתר שאת ובכך "מזכיר" לה את הפתוגן. כחלק מאותה פעילות, ייווצרו תאי זיכרון חדשים. תאי הזיכרון האלה מסוגלים לשרוד שנים ארוכות בגוף.

להרחבה על חיסון דחף