להביס את הנגיף – זו האחריות של כולנו
תפוצת נגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, קובעת את סדר היום שלנו בחודשים האחרונים. כשיש עלייה במספר החולים, הממשלה מטילה עוד מגבלות, כשיש ירידה, היא מתירה לפחות חלק מפעולות השגרה. חלק לא קטן מהאחריות על החמרת המגבלות, ועל המצב שעלול לקרב אותנו לעוד סגר בלתי רצוי, מוטל על הממשלה ועל הציבור, וחלק אחר מוטל על גופי תקשורת ואנשי תקשורת מסוימים, שמוכנים להקריב את הבריאות של כולנו בשם הרייטינג.
למזלנו, המגפה הזו פרצה עכשיו ולא לפני כמה עשרות שנים. ההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות הובילה לפריצת דרך בתחום הריצוף הגנטי וגם לחידושים בתחום החיסונים.
בזכות הקידמה, פותחו חיסונים שנמצאו בטוחים, תוך פחות משנה מאז גילוי הנגיף, והם יעילים ומוכנים לשימוש. מדובר בהישג מדהים! אבל חשוב להבין שקיומם של חיסונים לא יפתור את הבעיה אם לא יתחסנו מספיק אנשים, הנגיף ימשיך לגרום לנזקים ולהתפשט באוכלוסייה, ולא נוכל לחזור לשגרת חיינו.
בעוד שרוב האנשים מעידים שישמחו להתחסן, חלקם מביעים דאגות לגיטימיות מהחיסון החדש. רבים מהחששות נובעים משאלות שבשלב זה עדיין אין די מידע כדי לענות עליהן. למשל, לאיזה פרק זמן החיסון יעיל, או אם עלולות להתגלות תופעות לוואי נדירות שעדיין אינן ידועות בגלל המספר המצומצם של המתחסנים (כמה עשרות אלפי מחוסנים), זאת, בניגוד לחיסונים הקיימים שניתנו כבר לעשרות מיליונים ואף למיליארדים לאורך עשרות שנים. סביר להניח שחששות אלו יתפוגגו בחלוף הזמן, ככל שיגדל מספר המתחסנים ויצטבר יותר מידע, כל עוד יועבר המידע לציבור בצורה מלאה ואחראית, שכוללת את כל הנתונים וההסתברויות מבחינת עלות ותועלת.
עם זאת, חששות רבים נובעים לצערנו מקמפיינים בלתי פוסקים של מתנגדי חיסונים שמנסים לנצל את החשש הלגיטימי ולהגביר אותו באמצעות טענות שקריות, הזויות ולעתים מרושעות באשר לחיסונים. כבר לפני תחילת השלב הראשון של הניסויים הקליניים בחיסונים, היו אנשים שהפיצו עליהם שמועות חסרות כל אחיזה במציאות. האנשים שעומדים מאחורי השקרים היצירתיים האלה יודעים שהפחדה תגדיל את הסיכוי שאנשים יפיצו את הכזבים בלי לבדוק. טקסטים שעוברים בווטסאפ, פוסטרים ועלונים שמופצים ברחובות, או תמונות מלחיצות עם כותרות אדומות שמתפרסמות בפייסבוק הם לא מקור אמין למידע. כולנו חייבים לעזור זה לזה ולא להעביר מידע לא מאומת. בדיקת האמינות של כל פיסת מידע שמגיעה אלינו לפני שנבהלים ממנה ולפני שמעבירים אותה הלאה היא אחריותנו הבלעדית.
אם כבר קיבלנו מידע כזה, מה אפשר לעשות? אפשר לבדוק אותו במקורות אמינים, למשל בפרסומים של ארגוני הבריאות או אצלנו, באתר עמותת מדעת; אפשר לשאול אנשי מקצוע שאנחנו סומכים עליהם, כגון רופאה, אימונולוגית, אפידמיולוגית או וירולוגית; כדאי לבדוק אם המידע פורסם במקומות נוספים, ולא רק בהודעת הווטסאפ שקיבלנו, בפייסבוק או בטוויטר; חשוב לבדוק אם המקורות שהמידע פורסם בהם הם מהימנים, אם המידע עדכני, ועוד. ואם לא הצלחנו לאמת את המידע? למרות הקושי, עדיף להתאפק ולא להעביר אותו הלאה.
גורמים אחרים שלעיתים מזומנות מפיצים מידע בלתי מהימן הם, לצערנו, גופי תקשורת מסוימים שמלבים את הפחדים ומנצלים את חששות לשם הרייטינג, בלי שום חשיבה על ההשלכות של מעשיהם. גופים אלה בוחרים לראיין אנשים בלתי מקצועיים וחסרי ידע בתחום, שאומרים דברים שגויים ואף שקריים. ואחרי שמתגלים השקרים? מזמינים אותם שוב לאולפן. לפעמים גופי התקשורת האלו מסתפקים "רק" בניסוח כותרות שהמידע בהן חלקי ואף מטעה, והאמת מתגלה רק בקריאת הכתבה המלאה. פעולות אלה, שנועדו כאמור להעלות את הרייטינג, מסכנות את הציבור, ועלולות לעלות בחיי אדם. אם מפיצי השקרים בווטסאפ וברשתות החברתיות וגופי תקשורת רודפי רייטינג יצליחו לעורר חששות חסרי בסיס בקרב הציבור, הם עלולים לפגוע מהותית בהיענות שלו לחיסונים ולפעולות אחרות להקטנת התפשטות הקורונה. פגיעה זו תזיק לכולנו בסופו של דבר, תגדיל את הסבירות לסגר נוסף שאפשר היה למנוע, ותרמוס כל תקווה לחזרה לחיים תקינים בזמן הקרוב.
זה הזמן לשנות כיוון. זה הזמן של אותם גופי תקשורת להחליט לפעול לטובת הציבור ולא לטובת הרייטינג. לבדוק לעומק כל סיפור, לנסח כותרות אחראיות, לאמת כל פרט עם אנשי מקצוע, ולעמת כל מרואיין עם עובדות. כדאי להיעזר במומחים הרבים שהוכיחו את מהימנותם לאורך ההתמודדות עם המגיפה, ולא באלו שפעמים כה רבות נמצא ששגו או אפילו שיקרו, ולמרות זאת המשיכו להגיע לאולפנים.
חייבים לזכור, שמי ששולט בסדר היום שלנו הוא הנגיף. אם נביס אותו, כולנו נרוויח.