היום שאחרי החיסון

שנה חלפה מאז התגלה נגיף ה-SARS-CoV-2 בסין לראשונה, ומאז הוא הספיק להתפשט ברחבי העולם – אפילו אנטארקטיקה כבר אינה חופשייה מהנגיף. עכשיו, מגיע אלינו החיסון הראשון לנגיף במהירות שיא, ובעקבותיו יגיעו עוד. מדובר בהישג אדיר למדע ולאנושות, לאחר שנה של סגרים חוזרים ונשנים, האטה של הכלכלה – ועל כן יש בציבור תחושות מעורבות של ציפייה ולצידה חששות. אז מה יקרה ביום שאחרי החיסון? למה עלינו לצפות? האם בבת אחת יוסרו כל המגבלות ונחזור לחיינו? האם המחלה תיעלם כלא הייתה? בקצרה – אנחנו לא יודעים.

יש מקום לאופטימיות זהירה. מבחינה היסטורית חיסונים הם הדרך הטובה ביותר, ואולי היחידה, למגר מחלות זיהומיות: אבעבועות שחורות הושמדה והפוליו נמצאת על סף מיגור, כאשר נותרו שתי מדינות בלבד בעולם בהן ההדבקה נמשכת. מבצעי חיסון המוניים נחלו הצלחות בעבר, אולם הם לוקחים זמן – בדרך כלל עשרות שנים – דבר המרמז כי גם עם הטכנולוגיות החדישות ביותר, הממון והרצון העולמי חסר התקדים לעצור את COVID-19, סביר להניח שהמחלה לא תסולק בקרוב.
מדובר במחלה חדשה שהרפואה חוקרת ומגלה עליה דברים חדשים כל הזמן, וכמוה – החיסון נגדה גם הוא עדיין חדש. מסיבות אלה, יש הרבה שאלות פתוחות שהתשובות שלהן יכולות לשנות את התרחישים כיצד חיינו יראו בשנה הקרובה, בהשפעת החיסונים השונים. מספר תרחישים סבירים יותר מאחרים, וחשוב לתאם ציפיות, משום שדברים שלמדנו לצפות מחיסונים אחרים שפותחו במשך שנים, עלולים לא להתגשם במקרה הזה.

בתקופה האחרונה, נושא השיחה העיקרי הוא החששות מהחיסון והציפיות לגבי הבטיחות שלו, למרות שזה דווקא נושא שידוע עליו לא מעט. כפי שנמצא בניסויים השונים על החיסונים (שנערכו על יותר מ 35,000 אנשים), התגלה כי תופעות הלוואי הנפוצות של החיסונים המבוססות על mRNA הן כאב במקום ההזרקה, חולשה, כאב ראש וכאבי שרירים. כל תופעות הלוואי הן זמניות וחולפות תוך יומיים מהחיסון. ניטור בטיחות החיסונים נעשה על ידי גוף מתמחה בביצוע ניסויים קליניים, וכך גם דיווח תופעות הלוואי שנצפו במהלך הניסויים. עם התחלת מבצע החיסונים הבין-לאומי, רשויות הבריאות השונות מחוייבות לאסוף מידע לגבי תופעות לוואי נדירות.

כנראה שהשאלות המעניינות יותר נוגעות ליעילות החיסון. ראשית, כיוון שבלתי אפשרי לחסן את כל העולם בו זמנית, ואפילו לא את כל המדינה, יש להמשיך להקפיד על הנחיות הריחוק הפיזי, עטיית המסכות והגבלות נוספות, על מנת למתן את התפשטות המחלה בקרב מי שעדיין אינו מוגן מפניה.
שנית, אחד המונחים שחוזר על עצמו בדיון לגבי יעילות החיסונים הוא "חסינות סטרילית", מצב בו אדם לחלוטין מוגן מהדבקה. לפי המידע עד כה, החיסון מגן ממחלה תסמינית, אך לא ידועה היכולת למנוע מחלה ללא תסמינים, או הדבקה באופן כללי. אם החיסונים שנמצאים עכשיו בתהליכי אישור מסוגלים לייצר חסינות סטרילית, אזי מדובר בחיסונים שגם מסוגלים להשרות חסינות עדר באוכלוסיה במהרה, לאחר השגת כיסוי חיסוני מספק. אולם, זה לא בהכרח המצב בו אנו נמצאים. חיסון שמצמצם את הזמן בו אדם מידבק, או את היכולת שלו להדביק, ישנה את הדינמיקה של העברת המחלה ויפחית את התחלואה באוכלוסיה. אם יתגלה שהחיסון מונע מחלה אך אינו מונע העברה כלל (ועל פי הממצאים מהניסויים, הסיכויים לכך אינם רבים), אין זה אומר שאין טעם בחיסון, אלא שיש לחסן את כל האוכלוסיה, או לפחות את כל האוכלוסיות בסיכון לפני שניתן יהיה לשחרר את ההגבלות.

השאלה הבאה נוגעת ליעילות ההגנה מפני מחלה, סיבוכים שונים או מוות. הניסויים של מודרנא ופייזר מראים יעילות מצויינת של מעל ל-90%, אך מדובר באחוזי יעילות שנבדקו בניסויים מבוקרים, והמציאות בשטח עלולה להיות קצת יותר מורכבת, כאשר מליונים יחוסנו. גם במקרה והחיסון לא יהיה יעיל ב-100%, הפחתת התחלואה הצפויה בעקבות החיסון תאפשר לנו להתחיל להתקדם לכיוון של חיים רגילים.

בהקשר זה, השאלה היותר מעניינת היא היעילות לאורך זמן, או במילים אחרות כמה זמן החסינות תחזיק. בשלב זה אנחנו לא יודעים למשך כמה זמן החסינות כנגד הנגיף תקפה. ייתכן שבהמשך יתגלה כי כדי לשמור על רמה מספקת של חסינות, יש לקבל מנת דחף אחת לתקופה, כמו במקרה של טטנוס, דיפטריה, או שעלת.
כולנו מקווים שלאחר שכל האוכלוסיה תתחסן, COVID-19 פשוט תהפוך להיות עוד מחלת חורף שאנחנו חיים איתה, בדומה למחלות הקורונה האחרות.
לפיכך, עדיין חסרים נתונים כדי לאמוד את הכיסוי החיסוני המספק. חשוב לזכור כי ישראל לא לבד וגבולות המדינה פתוחים. בלתי אפשרי לחסן בו זמנית את כל 8 מיליארד האנשים בעולם. מדינות עניות יותר שאין ביכולתן להעמיד מבצעי חיסון בעלי מורכבות לוגיסטית כמו זה שהתחיל אצלנו, עדיין ישארו מדינות בעלי שכיחות גבוהה של COVID-19. אוכלוסיות לא מחוסנות תמיד מאיימות להכניס מחלה מחדש גם לאזורים בהם יש חסינות העדר, כפי שקרה עם החצבת רק בשנה שעברה.

באופן פוטנציאלי, ככל שהכיסוי החיסוני יהיה רחב יותר כך נוכל לראות ירידה בתחלואה.
חיסונים רבים אחרים עדיין נמצאים בפיתוח, אשר משתמשים בטכנולוגיות שונות, חלקן חדשות וחלקן קלאסיות. אנו מעדיפים להישאר אופטימים, כרגע יש בידינו חיסונים בטוחים ויעילים שמהווים את הקו הטכנולוגי הראשון בהתמודדות עם המגפה העולמית, מניעת תחלואה קשה ותמותה, ובתקווה שאלה ייאפשרו לנו לחזור לשגרת החיים בתוך מספר חודשים.

ענר אוטולנגיענר אוטולנגי
דוקטורנט לאימנולוגיה בבן-גוריון. מקווה לסיים את לימודיו בקרוב ולעסוק במה שנפשו באמת חשקה בו – עיצוב כדורי פינגפונג אמנותיים מחומרים ממוחזרים.