על וריאנטים לקורונה ותקשורת מפחידה

4.3.21

התקשורת זועקת היום על הווריאנט הניו יורקי. הוא נמצא בארץ. וזה נורא! ואוי ואבוי! ויש לו מוטציות! מי ישמרנו?! 

אוקיי. בואו ניקח נשימה עמוקה. 

במדינת ניו יורק נמצא וריאנט ייחודי שהתפתח בה. לא משהו חדש ולא משהו מפחיד. השם שקיבל הווריאנט – B.1.526. זה קורה מתחילת המגיפה. יש כל כך הרבה וריאנטים, עד שכבר לא מוצאים את הנגיף המקורי מסין בלי מוטציות. זה קרה גם בארץ וברשות הפלסטינית (לפי דיווח של אוניברסיטת אל קודס) עם וריאנט אחר, כבר מזמן, וריאנט שאין  בו כל ייחודיות. וכן, וריאנטים מתפשטים מקומית הרבה פעמים. זה ידוע ומוכר, ולא תמיד יש לזה סיבה ברורה. בדרך כלל זה לא מתפתח הרבה מעבר, וברוב המקרים גם לא צריך להעלות דאגה כלשהי. ביולוגיה היא לא סרט הוליוודי.

הווריאנט המדובר נמצא בניו יורק כבר לפני שלושה חודשים, ומאז ריכוזו עולה במדגם הנגיפים שנבדקים שם. אבל כמעט רק שם. מלבד ישראל, הווריאנט הזה נמצא בעוד 6 מדינות בלבד, וחשוב מכך – הוא נמצא רק במספר מצומצם של דגימות (כדגימה יחידה ועד שלוש דגימות שנמצאו בכל מדינה, בכל אחת מהמדינות האלו). במילים אחרות, למי שלא עוקב אחר נושא הווריאנטים, נראה שמוצאים אותו באופן שגרתי בגבולות – והוא נעצר. 

עכשיו, ניו יורק זה מפחיד. ברור, יש לניו יורק קשרי תעופה עם כל העולם! וזו בדיוק הסיבה שהווריאנט הזה לא כזה מפחיד. ניו יורק? כבר 3 חודשים? ויש לו כזו תפוצה דלה  בעולם? יותר מסביר שאם יבדקו כל חולה בעולם ימצאו אותו בעוד מקומות, אך ימצאו גם מאות עד אלפי וריאנטים נוספים (כן, ככה זה נגיפים. מאוד משתנים. לקריאה נוספת על כך – ראו קישור בסוף הפוסט). 

אבל ההפחדה לא מפסיקה שם: "לווריאנט הזה יש מוטציה שהודגם שיכולה לפגוע בתגובה החיסונית!" אוקיי, לא בדיוק. הודגם במספר מחקרים שהיא יכולה לפגוע, חלקית בלבד, ביכולת של נוגדנים מנטרלים, שמהווים רק חלק מהתגובה החיסונית. ראשית, מדובר במבחנים שנערכו בצלוחית, במעבדה, וזו סביבה שונה מאוד מהגוף האנושי. שנית, שמתם לב? ירידה חלקית בחלק מהתגובה. כבר פחות מתאים לכותרת. ואגב, יכול להיות שהיעילות תרד קצת. נכון. אבל מראש, החיסון הזה מעולה. ממש מעולה. ממש ממש (ממש!) מעולה. הוא באמת עובד ממש טוב!

אבל אם בכל זאת רוצים לפחד מווריאנטים שיש להם את המוטציה הזו, יש עוד לא מעט שצברו אותה, כמו R.1  או B.1.1.318. וכולם כבר נפוצים במדינות רבות בהרבה מהניו-יורקי. וזה גם די צפוי. לנגיף יש המון (המון) וריאנטים כאמור. זה הקטע שלו. גם לנגיפי צינון עונתי וגם לשפעת, לכולם. זה הקטע שלהם. רובם, אגב, ייעלמו. 

נציין רק שגם משרד הבריאות האנגלי וגם PangoLINEAGE, שהם מהגופים המובילים למעקב אחרי וריאנטים בעולם, לא הגדירו את הווריאנט הניו יורקי כווריאנט מעורר דאגה (VOC) או אפילו וריאנט תחת חקירה (VUI), שני תיאורים המשמשים לזיהוי וריאנטים המחייבים תשומת לב מיוחדת, אם בגלל שתפוצתם "זינקה" בפתאומיות, או למשל כי הופיעו באזורים בהם יש אחוז החלמה רב, ולכן חושדים שהם מדבקים יותר גם בקרב מחלימים.

אבל, אולי יש משהו שיכול להסביר את הניפוח התקשורתי בידיעות על הווריאנט הניו-יורקי: יש עוד איזה וריאנט שמצאו היום בישראל, אבל הוא דווקא נדחק לתחתית הידיעות. וריאנט  B.1.525. שם יבש, בכלל לא סקסי. מה זה לעומת "הווריאנט הניו יורקי!" (שאולי אתם זוכרים, השם המדעי שלו דווקא מאוד דומה, B.1.526).  לווריאנט הזה אין שם מיוחד כי הוא עלה בפתאומיות בחודש שעבר ברחבי העולם. אנחנו כבר המדינה ה-20 שהוא מופיע בה, ושלא כמו הניו יורקי שנמצא במדינות שונות במספר בודד של מקרים, ה-"B.1.525" נמצא במדינות מסוימות בעשרות מקרים. גם לו יש את המוטציה שהכרנו מהווריאנט הניו יורקי (זו שככל הנראה מסייעת להתחמק, חלקית, במעבדה, מהנוגדנים), ויש לו עוד הרבה יותר מוטציות ברחבי הגנום (כולל 8 בחלבון הספייק הידוע). בשונה מהווריאנט הניו-יורקי, B.1.1525 גם הוגדר על ידי גופי מעקב מקצועיים כווריאנט שיש לחקור. מעניין לציין, שהסיבה העיקרית שהוא מוגדר כווריאנט שיש לחקור, היא בדיוק הסיבה שלא התלהבו ממנו בתקשורת בישראל: לא ידוע באיזו מדינה הוא נוצר!

סביר להניח שמדובר במדינה בעלת אחוז ריצוף נמוך של דגימות או כזו שמסתירה את תוצאותיה מהעולם, כי הוא התפרץ בבת אחת בכל העולם. כלומר, מעניין לחקור אותו כי הוא לא מגיע ממדינה ספציפית. למעשה, לאף וריאנט אין באמת מדינה, זה פשוט מונח שעיתונאים יוצרים כדי להקל על הציבור לנסות ולהבין על מה התקשורת מדברת. ברזילאי, בריטי, דרום אפריקאי – ועכשיו ניו-יורקי.

כאמור, גם הוא לא ממש צריך להטריד אתכם (כרגע). סביר שהחיסון יצליח לגרום לגוף שלנו להתמודד איתו, ואם כולנו נתחסן, הסיכוי של וריאנט (גם אחד שמצליח לחמוק חלקית מהתגובה של החיסון) להתפשט באוכלוסיה יורד לרמה אפסית. זו המשמעות הרחבה של החיסון – לא רק הגנה כמעט מלאה על המחוסן, אלא חסינות קהילתית, השפעה רחבה לתועלתם של היקרים לנו.

ותכלס, גם אם עוד הרבה זמן, בעתיד, יצטברו בווריאנט מסויים מספיק שינויים שיגרמו לו לחמוק כמעט לחלוטין מהתגובה החיסונית – אז במקרה הכי גרוע נקבל מנה שלישית. אולי נצטרך לקבל מדי כמה זמן, אולי אפילו כל שנה, מנה נוספת, תזכורת לאיפה היינו ולאן אנחנו לא רוצים לחזור.

לקריאה נוספת על מוטציות, ווריאנטים, "בלשות ביולוגית" ומה עוד צפוי בהמשך, אנו ממליצים על הכתבה המעמיקה של ד"ר נעם לויתן באתר מכון דווידסון לחינוך מדעי – האבולוציה הבלתי נמנעת של הקורונה.

וריאנטים, וריאנטים בכל מקום