שבוע עולמי לעידוד חיסונים

27.04.2021

משחר ההיסטוריה, האוכלוסייה האנושית ממשיכה לגדול ולהתפתח, החל ממשפחה קטנה של מספר פרטים בודדים בראשית ימי האדם, ועד לכמעט 8 מיליארד בני אדם כיום. ככל הנראה, האדם הוא היונק היחיד כיום שאוכלוסייתו ממשיכה לגדול באופן טבעי (מבלי לקחת בחשבון גידול מסחרי של בעלי חיים המגודלים כמוצרים חקלאיים, דוגמת בקר או עופות). אך כמו בלון, שגדל וגדל עד שברגע מסוים יש בו יותר מדי אוויר והוא הופך ללא יציב ומתפוצץ, כך גם אוכלוסיית בני האדם. ברגע שהאוכלוסיה במקום מסוים גדלה ונהייתה צפופה, פרצו מגפות שהפילו חללים רבים. זאת בייחוד כאשר לא ניתן היה לשמור על תנאי תברואה (סניטציה) מספקים לכלל האוכלוסיה. 

בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית שמאפשרת לנו להגיע בקלות ממקום למקום בעולם, כל התפרצות מקומית של מחלה מידבקת מאיימת כיום מיד על שלום העולם כולו. 

השבוע הוכרז ע"י ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) כ"שבוע עולמי לעידוד חיסונים" תחת הכותרת "חיסונים מקרבים אותנו". אכן, היום בישראל, אחרי שנה שלמה של בידודים, סגרים וסגירת גבולות שהאטו את התפשטות המחלה, אבל רק עד גבול מסוים, רק מבצע החיסונים הרחב הוא שהצליח לבלום את התחלואה ולאפשר לנו לחזור לסוג של שגרה, לקיים מפגשים ואירועים, ולצאת לבלות עם אנשים אהובים. לדוגמה המוכרת ביותר כיצד החיסונים מקרבים אנשים, קראו את ההרחבה על מחלת האבעבועות השחורות והחיסון נגדה, בהמשך.

אולם ההצלחה הכבירה של החיסונים היא זו שעומדת כיום בעוכריהם. למרות הצלחתם, עוררו החיסונים כבר מתחילת דרכם התנגדות ופחדים בקרב הציבור וגם בקרב אנשי רפואה שאינם בקיאים בתחום. בנוסף, בשל הצלחת החיסונים, אנו כמעט שלא פוגשים אנשים חולים בפוליו או חצבת למשל, או אנשים בעלי נכויות שונות בעקבות הדבקות, דבר שגורם לאנשים להמעיט בחומרת מחלות אלו, ומתוך כך לחשוש יותר דווקא מהחיסונים כנגד אותן המחלות. ארגון הבריאות העולמי מנסה למנוע פחדים וחששות אלו, שבעקבותיהם עלולה להתפרץ תחלואה קשה הגורמת סבל רב. זאת לא על ידי הפחדות ואיומים אלא בעזרת לוחמה בבורות ע"י הסברה והגברת זמינות המידע. לכן השבוע נציין את שבוע המודעות לחיסונים. אנו ב"מדעת" גאים בפעילות הרבה והמקיפה אותה אנו מבצעים בכל ימות השנה להעלאת המודעות הזו, בהסברה ובהנגשת מידע ואף ביוזמות חקיקה למען שקיפות ומתן מידע לציבור.

אנו מאחלים לכולם בריאות ועולם חופשי ממגפות.

הידעת?

אחת המחלות הקטלניות ביותר בעולם היתה מחלת האבעבועות השחורות, מחלה שעל פי ההערכות, רק במאה ה-20 גבתה את חייהם של 300-500 מיליון בני אדם, ובמהלך ההיסטוריה – את חייהם של עוד מאות מיליוני בני אדם. המחלה כל כך קשה, שהסיכוי למות ממנה עומד על 30% והמחלימים נשארים עם צלקות על גופם לשארית חייהם.

במאה ה-11 נפוצה במזרח הרחוק טכניקה מהפכנית, Variolation . בטכניקה זו הגלדים של חולים יובשו, נכתשו וניתנו לאנשים בריאים על מנת שאלו יריחו אותם. כך נדבקו האנשים וחלו, אך פיתחו מחלה קלה הרבה יותר: רק 1-2% מהחולים מתו. בשנת 1717 שמעה ליידי מרי מונטגו (Lady Mary Wortley Montagu) על הטכניקה הזו, וייבאה אותה לבריטניה. 

אולם רק בשנת 1796 התרחש מהפך. הרופא הבריטי אדוארד ג׳נר, שבצעירותו כמעט מת כשעבר את ההליך הזה ולכן נמנע מלטפל בעזרתו, היה לאדם הראשון שהצליח לייצר חיסון בטוח ויעיל כנגד המחלה. 

הרעיון שבבסיסם של החיסונים הוא חשיפה של מערכת החיסון למחולל המחלה באופן שמלמד את מערכת החיסון לזהות את מחולל המחלה, אך מבלי לפגוש אותו בצורתו המסוכנת, ומבלי לחלות ולהסתכן בתוצאות המחלה, כך שבהמשך, אם אכן נפגוש את מחולל המחלה, לא נחלה בה באופן קשה. ג'נר שם לב ליופיין של הנערות החולבות את הפרות בבריטניה ונתן את דעתו על עורן היפה שהיה ללא הצלקות המכוערות הנגרמות כתוצאה מהאבעבועות השחורות. ג'נר ידע כי לפרות ישנה מחלה דומה בשם אבעבועות הבקר, ולעיתים החולבות עשויות להידבק מן הפרות במחלתן. הסימפטומים של הדבקה זו דומים למחלת האבעבועות השחורות אך קלים ממנה בהרבה, והחולים אינם מגיעים למצבים מסכני חיים או למוות. 

ג'נר הבין כי למעשה אותן הנערות נדבקו מן הפרות במחלה דומה, אך הידבקות זו מגינה עליהן למשך כל חייהן מפני המחלה הקשה והמסוכנת. בסדרה של ניסויים, שבשום פנים לא היו מאושרים לביצוע כיום, הדביק את בנו בן 10 החודשים משלפוחיות שהיו על האומנת של הילד, שנדבקה באבעבועות הבקר. לאחר שנה ניסה להדביק את האומנת ואת בנו בתהליך המקובל (וריולציה), שבדרך כלל נמנע ממנו. השניים כמובן הראו עמידות מוחלטת לאבעבועות השחורות. את התהליך ניסה ג'נר גם על ילד אחר מהכפר וקיבל תוצאה דומה, גם כשניסה להדביק את הילד במחלה עצמה ולא בתהליך הקל יותר. סוף הסיפור ידוע: בזכות מבצעי חיסונים ממוקדים לריסון ההתפרצויות, המחלה הנוראית נכחדה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20.

שבוע עולמי לעידוד חיסונים