מה זה להיות אחות בריאות הציבור?

12.05.2021

להגיע כל בוקר לעבודה כשהלב מתרחב ואת יודעת שזקוקים לך וכעת את יכולה לתת את המירב שלך.

כשאני שומעת את האישה שאחרי לידה – לדעת גם להקשיב למה שהיא אומרת לי. להקשיב לעייפות, לקושי, לפחד מהלא נודע כשהיא מבקשת ממני לראות את מצבה בתוך חוסר הוודאות הזה.

לראות גם את האיש שמגיע ומנסה לתמוך במי שכרגע במרכז העניינים, וגם הוא מרגיש מוזר. אמנם לא השתנה בו משהו פיזית אבל משהו שונה בנפשו.

לזכור להגיד "היי, כל הכבוד לך, אמא ורעיה, שאת מצליחה לתקתק את הכל. תראי איזו תינוקת מוצלחת עשית!"

לשמוח שאני יכולה לראות שהיום גם האבות מגיעים עם התינוקות ומעורבים בכל פן בגידול שלהם, ולהחמיא לאבא שמצליח לנחם ולחבק למרות שהחברה מצפה ממנו ומהתינוק "להיות גבר" ולא לבכות אחרי החיסון.

לחוש את הדיכאון שמתקרב כשהאמא מגיעה עם התינוקת שמייבבת בעגלה ומתיישבת מולי בלי להסתכל אליה או להרים אותה והיא מתנצלת ומסבירה לי שהתינוקת בוכה המון ואמרו לה שכנראה זה מהשיניים והיא לא יודעת כבר מה לעשות.

להריח את האישה שמגיעה עם שק של אלימות מצד בן הזוג על הגב. היא מהססת כמה לשתף ואיך לשתף ולפעמים בכלל לא מבינה שזו התנהגות אלימה וכל פעם מחדש לחשוב איך לשאול מה שלומה ומה קורה, ולדעתה כל הגברים אותו דבר, אבל את יודעת שזה ממש לא מייצג את כל הגברים. להתקשר כי היא לא הגיעה בתור שלה ולומר לה שאני דואגת לה והיא תגיד ששכחה וכשהיא מגיעה סוף סוף היא כבר סומכת עלי ותבכה בלי מילים על מה שהיא עוברת. רק תסמן לי בדף ובלי יותר מדי פרטים אדע שהחשש שלי היה נכון ושהיא חווה אלימות על כל גווניה.

לדעת לקשר אותה לאנשי המקצוע הנכונים, למי שיכול לעזור לה, ושתדע שזה שהיא עצובה או חיה באלימות לא אומר שהיא לא כשירה לגדל את התינוקות שלה. להפך, זה רק יעשה אותה יותר טובה.

להיות בשביל כל אחת, לנגב את הדמעות כי היא ממש רצתה להניק אבל זה נורא כאב לה והתינוק בכה אז היא נתנה בקבוק. ולומר לה, "התינוק שלך יגדל נהדר עם בקבוק ואם תרצי בילד הבא, בואי אלי ויחד עם הדרכה וליווי תוכלי להניק."

וגם בשביל זו שהנקה עשתה לה לא טוב, ותחושות לא נעימות בגוף או עוררה אצלה טראומה מינית מהעבר יחד עם הלידה.

וכמובן בשביל זו שרצתה להניק והיא מצליחה וטוב לה וטוב לתינוקת.

לעודד את האישה שגם אם חלמה על לידה טבעית אבל בסוף היה סיבוך ונאלצה ללדת בניתוח קיסרי, ש"העיקר ששתיכן בריאות", ולהכיר תודה לצוות הרפואי והסיעודי שהצילו אותן. כי לצערך יש גם מקרים בהם העובר, התינוק או הילד לא שרדו ואין מילים שיכולות לנחם על הצער הגדול באובדן הזה.

להבין שאצל כל אחד ואחת יש נקודה רגישה. זה יכול להיות המשקל או האוכל, ההתפתחות או החיסון, ולדעת להנגיש את העצה או ההסבר הנכונים למשפחה.

כשעושים מעקב הריון ועולים על המשקל והאישה חוששת מגופה המשתנה – להזכיר לה שהיא יוצרת חיים ואנחנו עוקבות אחרי הכל כדי לא לפספס דבר. וכמה מדהימה היא שהיא עושה את זה.

לקבל באהבה את האישה שרצתה כל כך הרבה שנים לחבק תינוק משלה בזרועותיה והצליחה עם תינוק שאישה אחרת ילדה, וזה ברור שהוא שלה בלי התלבטות.

להסביר להורים כמה חשוב להגיע להתחסן, כי אחרי שנים רצופות של התפרצויות של מחלות קשות את יודעת שאפשר למנוע את רובן הגדול של המחלות והסיבוכים הקשים שלהן. כי התערבות של חיסון עם תופעות הלוואי החולפות שלו היא כאין וכאפס לעומת הידיעה על ילד שהסתבך מאוד בגלל שפעת, או תינוקת שנדבקה מאמה בשעלת, או לנסות לנהל שיחה בחקירה אפידמיולוגית עם חולה קורונה שנחנק בשיחה כי אין לו חמצן ואת יודעת שאת במירוץ נגד הזמן – כי צריך לבודד את כל מי שבא איתו במגע ועלול לסכן אחרים.

לצאת כל יום מהעבודה חזרה הביתה למשפחה ולחברים, לחבק את כולם חזק ולהגיד תודה על מה שיש לי.

יום האח/ות הבינלאומי איך זה להיות אחות בריאות הציבור

תמונה של נטלי יהבנטלי חניה יהב

בעלת תואר ראשון בסיעוד, קורס על בסיסי בבריאות הציבור והדרכה קלינית. אמא לשניים.
אחות בתחנה לבריאות המשפחה.