תו ירוק זמני בקניון: החלטה אומללה שפוגעת באמון הציבור

לפני שנה בדיוק פרסמתי את הטור "כשהפוליטיקה מנצחת, ההפסד הוא של כולנו", שעסק בדרך קבלת ההחלטות במהלך השנה הראשונה למגפת הקורונה. הטור נכתב אחרי פרסום החלטה אומללה במיוחד – לקיים סגר לילי במהלך חגי דצמבר. נזכרתי בטור הזה בעקבות ההודעה התמוהה על הכוונה לדרוש ממבקרים בקניון לענוד צמידים שמזהים אותם כמחוסנים.

לשמחתנו, התכנון לסגר החגים לא יצא לפועל מסיבות משפטיות, אבל זו היתה דוגמה מובהקת לנתק בין הפוליטיקאים לבין גורמי המקצוע במשרד הבריאות והיועצים המקצועיים בגופים נוספים. הנתק הוביל לאורך שנת 2020 לאותם שיאים שליליים ורגעים קודרים, שבהם החלטות הכרחיות לא התקבלו וצעדים חיוניים נדחו או לא בוצעו כלל משיקולים פוליטיים: היעדר אכיפה על מגבלות התקהלות, הסרת מגבלות אף על פי שלא הושגה ירידה בתחלואה, והחלטות נוספות שברור היה שגורמי המקצוע אינם סומכים את ידיהם עליהן. 

התוצאה הישירה של הנתק הזה, מלבד רמות התחלואה שנותרו גבוהות לאורך זמן, הוא אובדן אמון מצד הציבור. כשהציבור אינו מאמין למי שקובע כיצד יתנהלו חייו הוא מזלזל בהחלטות, מפחית מחשיבותן ולא מהסס להפר אותן. לכן ישנם אנשים שמסתובבים ללא מסכות, עסקים שפועלים בניגוד לכללי התו הירוק למרות היותם מחויבים לכך, ואפילו אנשים שמזייפים תוצאות של בדיקות כדי לנסוע לחו"ל או לחמוק מבידוד בחזרתם לארץ. 

מאז פרסום הטור ההוא, התחושה (שלי לפחות) קצת השתנתה. נדמה היה ששיקול הדעת המקצועי חזר להשפיע גם בדרג של קבינט הקורונה, הממשלה והעומד בראשה. אמצעים להגבלת הפצת המגפה, כמו התו הסגול והתו הירוק, הופעלו כשהיה חשש מעלייה בתחלואה. לאחר שווריאנט אומיקרון הפציע בעולם ננקטו צעדי מנע מחמירים בנתב"ג והוגברו המאמצים לזהות מאומתים לווריאנט בישראל. 

זו כנראה הסיבה לכך שעדיין לא הפסדנו במאבק נגד הווריאנט, בזמן שבמדינות אחרות מספר מקרי ההדבקה בו עולים משמעותית. המצב לא מושלם, ולחלק מההחלטות שהתקבלו היו חלופות עדיפות, למשל השימוש במתווה "כיתה ירוקה" כתחליף ל"מגן חינוך" שסובל מהמגבלה הבסיסית של הבדיקות המהירות ואכן נכשל כפתרון למניעת הדבקות בכיתות, אבל נדמה שיש שיפור.

אולם, בימים האחרונים נדמה שחזרנו שנה אחורנית. בכלי התקשורת התפרסמו ידיעות על כוונה להטיל מגבלות באמצעות שימוש בתו ירוק זמני ותו ירוק בקניונים, הצעות שאותן קידמו ראש הממשלה ושר הבריאות (שגם הוא גורם פוליטי ולא מקצועי). שתי ההצעות האלו חסרות כל ביסוס אפידמיולוגי, והן גם כושלות מבחינת בנייה מחדש של אמון הציבור. גם בממשלה הבינו את זה, ולכן אתמול (רביעי) התבשרנו שבעקבות לחץ של גורמים ממשרד הבריאות ההחלטה לשימוש בתו ירוק בקניונים שונתה ורוככה.

מדוע שתי ההצעות בעייתיות? ראשית, לפי המתווה המוצע מחוסן "טרי" יזכה לתו ירוק מיד אחרי שיקבל את המנה הראשונה, והתו יבוטל אחרי 30 ימים. התוצאה היא הכללת מחוסנים טריים תחת אותה הכותרת של מחוסנים עם רמת מוגנות מרבית והכנסת אנשים מוגנים ולא מוגנים לאותם המקומות, למשל למסעדות שבהן אנשים שוהים ללא מסכה. במקרה כזה, הסיכון להדבקה עולה משמעותית (וזה לפני שהבאנו בחשבון את בעיית האכיפה). 

כיום, תו ירוק ניתן שבעה ימים לאחר המנה השנייה (או לאחר קבלת הבוסטר, אם חלפו חמישה חודשים מהמנה השנייה), מפני שרמת המוגנות של המחוסן מגיעה לשיאה כשבוע לאחר החיסון והסיכוי שהוא יידבק או ידביק אחרים נמוך משמעותית. מכאן זכאותו לתו הירוק, שמטרתו להגן על כל בעלי התו (החיסון אינו מקנה 100% הגנה). 

ההחלטה השנייה נראית הגיונית במבט ראשון (קניון הוא מקום סגור, התו הירוק מיועד למנוע הדבקה) אבל למעשה, וזה אף נאמר באופן די ברור באמצעי התקשורת, היא נוצרה אך ורק כסוג של אמצעי לחץ לעידוד התחסנות. מפתיע לגלות שאחרי שנה כה סוערת מבחינת שמועות שקריות על החיסון, הטעיות, פייק ניוז ורוחות סוערות בציבור בישראל לא הפנימו בדרג המדיני שקבלת החלטות על רקע כזה היא האפשרות הגרועה ביותר. פעולה כזו מייצרת אנטגוניזם גם אצל מי שהקפידו על ההנחיות ובחרו להתחסן, לחסן את ילדיהם ולעודד את היקרים להם לעשות אותו הדבר. כשאין ביסוס מדעי, זה מרגיז את כולם.
אמנם קניונים הם מקומות סגורים אבל הם מרווחים. זו לא חנות קטנה וצפופה שאם ייכנסו אליה לקוחות רבים אי אפשר יהיה לשמור על מרחק ביניהם. אם קניון פועל תחת מגבלות התו הסגול והמגבלות נאכפות, ואם באי הקניון מקפידים על עטיית מסכה על הפה והאף ויש אכיפה על כך, הסיכוי להידבק אינו גבוה באופן משמעותי מכל חנות מרווחת אחרת (שבה אין תו ירוק). 

יתרה מזאת, איך מתכוונים לאכוף את השימוש בצמידים? בעלי החנויות יצטרכו לבדוק כל אדם ולגרש מי שאין לו צמיד? בעלי העסקים נפגעו מספיק ורק בזכות הירידה בתחלואה הם זוכים שוב לתנועה של לקוחות, ועכשיו רוצים למנוע את זה מהם ולדרוש מהם לאכוף את ההנחיות?כיצד ימנעו העברת צמידים מאדם לאדם? זיוף צמידים מחוץ לקניון? האם ההתקהלות שתיווצר בכניסה עד לבדיקות התו וחלוקת הצמידים לא תהיה מקור להדבקה בעצמה? והאם הרחקת אוכלוסייה לא מוגנת מהקניונים לא תעביר אותם לחנויות קטנות וצפופות יותר, נטולות תו ירוק, ושם הסיכון להדבקה רק יגבר?
השאלות רבות והחששות גדולים, אך תשובות טובות אין. אולי זו הסיבה לכך שראש הממשלה ושר הבריאות החליטו לוותר על סימון המחוסנים, לאפשר לכל קניון לקבוע את המדיניות בעצמו, ולמעשה ביטלו את התו ירוק בקניונים.

בימים שבהם נכתב הטור הקודם לא היו חיסונים, אבל היום הם קיימים וזמינים לכל אדם מגיל חמש. מהנתונים שמצטברים בעולם נראה שחיסון בתוקף הוא הדרך הטובה ביותר להתמודד גם עם וריאנט האומיקרון.
המדינה והעומד בראשה צריכים לשים דגש על העלאת אחוזי ההתחסנות למי שאינו מוגן, משמע לא מחוסן כלל או בעל חיסון שאינו בתוקף. צריך להגביר את האכיפה על המגבלות הקיימות – תו סגול באירועים ובקניונים, תו ירוק במסעדות (אני חושב שאפשר לספור על יד אחת את מספר המקומות שבהם סורקים את הברקוד וגם מבקשים תעודה מזהה) ועטיית מסכה כהלכה, תוך כיסוי האף והפה. צריך למנוע כניסה של מאומתים לישראל באמצעות הגברת האכיפה והבדיקות במעברי הגבול, ולהקפיד על כך שמי שחייב בבידוד ובדיקות אכן עושה זאת. 

אנחנו צריכים להבין שאיננו יודעים מתי המגפה תסתיים ושלא נוכל לחזור לשגרת החיים הקודמת שלנו ללא שיתוף הפעולה של הציבור. במקרה כזה הכלכלה תמשיך להיפגע, מערכות החינוך והבריאות יסבלו, ואם התחלואה תעלה המדינה תצטרך להחמיר את ההגבלות, הפעם בתמיכת גורמי המקצוע. בואו נעשה הכול כדי לא לחזור לשם.

ד"ר אורי לרנר (PhD)ד"ר אורי לרנר

המנהל המקצועי של עמותת מדעת

בעל תואר שני במיקרוביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בנושא מנגנוני עמידות לאנטיביוטיקה, ודוקטורט במדעי איכות הסביבה מהטכניון בתחום ניטור זיהום אוויר ואפידמיולוגיה סביבתית. נשוי ואב לשלושה. בוגר תכנית "ממשק – יישום מדע בממשל". דוגל בגישה רב-תחומית לפתרון בעיות, ומשתדל לשאוב השראה מעולמות מדעי החיים, הסביבה, הטכנולוגיה והמדיניות.

האתר מנוהל ומתוחזק ע"י עמותת מדעת

פיתוח: דניאלה קרני-הראל

עיצוב ומיתוג: כרמי אהוביה


תרומה לעמותת מדעת

אנו עושים כל מאמץ כדי להנגיש מידע מבוסס-ראיות ומהימן בנושאי בריאות. אנו משקיעים זמן ומשאבים רבים על מנת שהמידע המובא באתר יהיה העדכני והמדוייק ביותר, מגובה במקורות מדעיים ותואם את הידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים. יחד עם זאת, אין במידע שבאתר כדי להוות המלצה רפואית. אנו מעודדים את מי שחפץ בהמלצות ועצות פרטניות בנושאים רפואיים לפנות באופן אישי לרופא/ה מורשה/ית או לבעל/ת רשיון באחד ממקצועות הבריאות הרלוונטיים.

מוזמנים לקרוא עוד על תהליך יצירת התוכן שלנו

הפרטיות שלכם חשובה לנו
האתר של מדעת עושה שימוש בעוגיות על מנת ליצור חוויה נעימה לכל המבקרים, אתם מוזמנים לקרוא על זה עוד ב דף תנאי המשתמש שלנו

Midaat © 2021 | מדעת - למען בריאות מושכלת