חייבים לעצור את הגל החמישי
04.01.2022
הימים האחרונים גרמו לי להבין שמשהו צריך להשתנות, ומהר. לא מעט פעמים הרגשתי תסכול בגלל הסתירה בין מגפת הקורונה המתפשטת במהירות לבין החלטות הממשלה. הפעם הקודמת היתה כשמערכת החינוך עמדה לקראת פתיחה בלי מתווה מסודר, והילדים שלי היו בסכנה ממשית להידבקות. היום שניים משלושת הילדים שלי מוגנים בזכות החיסון, אבל אני דואגת מאוד לכל האחרים, ילדים ומבוגרים כאחד – אלה שהממשלה צריכה לדאוג להם.
בשיטוט ברחבי הארץ נראה שיותר מדי אנשים שוכחים שאנחנו בעיצומה של מגיפה. עובדים בחנויות ובמסעדות נוגעים ומטפלים במזון חשוף לאוויר בלי מסכה, או שהיא מונחת על הסנטר. רוב המסעדות פתוחות ומלאות עד אפס מקום גם בפנים וגם בחוץ ללא שום הקפדה על התו הירוק, והצגות, מופעים עתירי משתתפים וסרטים באולמות קטנים ולא מאווררים מתקיימים ללא ריחוק בין הצופים הרבים. גם במקומות אלה אין הקפדה על התו הירוק או על עטיית מסכות.
מוסדות הלימוד גם הם בבעיה. בכיתות בתי הספר מצטופפים תלמידים בחדרים ללא אוורור, עניין שעבורו כבר הוצעו פתרונות מעשיים רבים וקלים שאף אחד מהם לא יושם. באוניברסיטאות חגיגה – כל הסטודנטים יודעים מאיזה שער להיכנס אם אין להם תו ירוק, וסטודנטים ממקומות שונים בארץ ועם מאפייני חשיפה שונים יושבים שעות ארוכות בחדרים צפופים. בלימודי התארים המתקדמים משתתפים סטודנטים מרחבי הארץ שעובדים במקומות מגוונים וייתכן שהם חשופים לאוכלוסיות חולות או בסיכון. הם נפגשים ליום אחד ארוך עם מעט הפסקות בכיתות סגורות, וכשקר בחוץ הם אוכלים בפנים.
הבעיה היא שמבט בנתונים הנחשפים בלוח הבקרה של משרד הבריאות נותן תמונה אחרת לגמרי. זו תמונה של גל קורונה חמישי המתפשט לא רק במדינות שרובן כבר אדומות אלא גם בארץ.
נראה שהממשלה נעה בין האדישות שנצפית בחוץ לבין הנתונים. בכל מה שקשור להנחיות שהן לא חיסון ניכרת אטיות נוראית בקבלת החלטות משמעותיות: לא מגבילים התקהלויות, לא מקפידים על אכיפה של עטיית מסכות או של התו הירוק, אין הסברה מצד הממשלה שאנחנו אכן בעלייה של גל תחלואה נוסף שהוא כנראה מסוכן לא פחות מאלה שהיו עד כה, והיא אינה משדרת תחושת בהילות.
מצד שני, ההצעות שכן נשמעות הן לא תמיד הגיוניות, לעתים קיצוניות, ולרוב אינן מבוססות אפידמיולוגית. החלטות כאלה נראות שרירותיות, לעתים נובעות מאינטרס שאינו בריאותי, והן פוגעות פגיעה קשה באמון הציבור גם כשמדובר בהחלטות אחרות, לגיטימיות.
החיסון הוא אכן האמצעי היעיל והבטוח ביותר למנוע מחלה קשה, ובמידת מה גם למנוע הדבקה, אבל זוהי רק דרך אחת. כרגע מסתמן שלבדו הוא לא יוכל לעצור את גל התחלואה הנוכחי. מה כן יכול לעצור אותו? כל מה שעבד היטב עד עכשיו:
הקפדה על עטיית מסכות: להזכיר לציבור שמסכות הן הדרך היעילה ביותר להישמר מהדבקה, כשמקפידים על כיסוי הפה והאף. יש לעשות את זה באמצעות הסברה חכמה ונעימה, אך גם ביד קשה של אכיפה.
הגבלת התקהלויות: הדרך המידית והחשובה ביותר לפעול בה בשלב הזה. הממשלה צריכה להגביל התקהלויות במקומות סגורים ופתוחים כאחד, וכך למנוע הצטופפות של המוני אנשים, במיוחד במקומות שבהם גם אוכלים, ועל ידי זה למנוע הדבקה המונית ומהירה.
הגבלות תפוסה במקומות סגורים: זה צעד נכון אבל כזה שיגרום נזק למעסיקים ולבעלי עסקים רבים, ולכן צריך לפצות אותם על ההפסדים שיספגו. שר האוצר ליברמן מסרב לממן את הפיצויים? הנה פתרון יצירתי – אכיפה אמיתית תוביל לגביית קנסות משמעותיים שייאספו בקרן פיצויים ייעודית. באופן זה, האנשים שבאמת מקפידים ושומרים על ההנחיות יקבלו את הפיצוי שהמדינה צריכה להעניק להם, ומי שלא עושה זאת ייקנס ויישא באחריות.
אכיפה של התו הירוק: הרבה מדי אנשים לא חוסנו במנה השלישית ובכל זאת ממשיכים להגיע למקום העבודה שלהם ללא ביצוע בדיקות, ויש גננות ומורים לא מחוסנים שמזייפים תו ירוק או תוצאות בדיקות (ומודים בזה בפה מלא!) ומסכנים את הילדים שעל ביטחונם הם אמונים. חייבת להימצא דרך להנפיק אישור תו ירוק שאי אפשר לזייף וחובה לבדוק אותו בכל מקום שזה נדרש בו.
שנתיים אחרי פרוץ המגפה ברור שאנחנו ממש לא יודעים הכל על נגיף הקורונה. מה שכן ידוע הוא שגם אם האלימות של וריאנט האומיקרון נמוכה יותר, כלומר שהסיכוי שיגרום למחלה קשה יורד, זה לא משנה את מצבנו מכיוון שהדבקה של כל כך הרבה אנשים תוביל לפגיעה אנושה במשק ובמערכות הבריאות הציבוריות.
הפגיעה הזו תהיה לא רק פיזית בחולים אלא גם כלכלית. רבים לא יוכלו לעבוד, אפילו מהבית. הנזק יהיה אפילו חמור יותר, כלכלית ובריאותית, אם הם גם יסבלו מתסמיני פוסט קורונה או מסיבוכים נוספים שאנו עוד לא יודעים עליהם מספיק ויזדקקו לשירותי רפואה נוספים.
קיצור הבידוד למחוסנים בזן שיכול לפגוע גם בהם אולי יעודד התחסנות אבל עלול לגרור תחלואה נרחבת בעקבות הדבקה המונית. האמירה הסתמית שממליצה על "הימנעות ממקומות הומי אדם" אינה מוגדרת, אינה מעוגנת חוקית ולא יכולה להיאכף. לכן אני קוראת לציבור המחוסנים להמשיך לגלות אחריות אישית, להיבדק באופן תדיר ולהימנע ממפגשים גם לאחר הבדיקה הראשונה השלילית.
אני עשיתי כל מה שיכולתי כדי להגן על עצמי ועל משפחתי, ומפה והלאה המדינה אמורה להגן עלינו, והיא חייבת לעשות את זה עכשיו. השאלות אם לבודד מגעים מחוסנים ואם לתת מנת חיסון רביעית או שעדיין לא הגיע הזמן הן שאלות חשובות. אבל כדאי לזכור כל הזמן גם את הדרכים האחרות והמוכרות למנוע הדבקה המונית, שהן דרכים פשוטות וקלות ליישום שאפשר להחיל במהירות וביעילות.
ד"ר שני עידן ראובן, רופאת ילדים מומחית וסטודנטית לתואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב
