נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

רמת הנוגדנים והסיכוי להדבקה – אין רמה בטוחה

26.8.2021

מערכת החיסון בגוף האדם מורכבת מכמה זרועות המשלימות זו את זו. החשובה מכולן היא הזרוע התאית, המורכבת מתאי מערכת החיסון. תפקידם, בין השאר, לחסל תאים שנגיפים חדרו אליהם כדי לעצור את ייצור הנגיפים בתוכם. לאחר חיסול הפולש אין צורך בכמות הגדולה של תאי החיסון שנוצרו במהלך המחלה, ולכן הגוף נפטר מרובם. עם זאת, חלק מהתאים הללו, שיש בהם מידע יקר ערך שבאמצעותו הם מזהים את הפולש ונלחמים בו נשמרים כתאי זיכרון למקרה שהנגיף ינסה לחדור לגוף שוב.

זרוע נוספת היא זו של הנוגדנים, שהם "החיילים הראשונים בחזית". מטרתם לנטרל ולעצור את הפולש על גדר הגבול, לפני שהוא גורם נזק. בעקבות חשיפה לגורם מחלה, למשל נגיף, מערכת החיסון מייצרת כמויות עצומות של נוגדנים ייעודיים לו. הנוגדנים הללו מנטרלים את הנגיפים שנוצרו בתאי הגוף והופרשו מתוכם בטרם אותם הנגיפים חודרים לתאים נוספים ומתרבים שם. בתום המחלה נשארת בדם רמה גבוהה של נוגדנים שתפקידם להתמודד עם הנגיפים המוכרים שעלולים לחדור שוב ולהתחיל סבב חדש של תחלואה.

עם הזמן, כשהמתיחות נרגעת והוסר החשש מהתלקחות קרבות נוספת, משוחררים "חיילי המילואים" לביתם ורק כוח קטן ממשיך לפטרל בגבולות ולאבטח אותם. מערכת החיסון פועלת באותו האופן ומורידה לאטה את רמת הנוגדנים בגוף לרמה בסיסית נמוכה המשמרת זיכרון חיסוני נגד נגיף מסוים. רמה זו מאפשרת לגוף להתמודד עם פלישה של כוחות קטנים עד להעלאת רמת הנוגדנים הנדרשת. בזכות הזיכרון שנשמר זהו תהליך מהיר מפני שאין צורך בזמן הלמידה הארוך והמסוכן שהיה בחשיפה הראשונה, ובכך משך המחלה מתקצר והסיכון לסיבוכים ולמחלה קשה יורד, לפעמים משמעותית.

זה בדיוק מה שעושים חיסונים – הם גורמים לגוף להתנהג כאילו מחוללי מחלה נכנסו אליו ועוזרים ליצירת זיכרון חיסוני נגדם. כשאותם גורמים מסוכנים חודרים לגוף באמת מערכת החיסון כבר מוכנה לקראתם, ובמקום שתהליך ייצור הנוגדנים יימשך פרק זמן ארוך שבמהלכו הגורם המסוכן יכול להזיק לאדם מערכת החיסון כבר יודעת להתמודד עמו ומגייסת את הנוגדנים המתאימים.

הבעיה היא שחומת המגן של הנוגדנים אינה סטטית כמו החומה הסינית אלא קטנה עם הזמן, וההגנה שהיא מספקת דועכת לאחר כמה חודשים. כדי להגביה את הקיר הזה בחזרה מקובל בחיסונים מסוימים לתת זריקת בוסטר אחת לזמן מסוים, כמו בחיסוני טטנוס (אחת לחמש עד עשר שנים) ופוליו (לפי הצורך).

ההידבקות בקורונה קשורה גם היא לרמת הנוגדנים בדם – ככל שרמתם גבוהה יותר כך יורד הסיכוי להידבק. זה קורה ללא קשר לכך שבזכות הזיכרון החיסוני שכבר קיים יש סבירות גבוהה שמערכת החיסון יודעת להתמודד בהצלחה עם המחלה, והסיכון הנמוך יותר למחלה קשה. אם כך, מדוע לפני קבלת המנה השלישית (הבוסטר) לא עושים בדיקת סרולוגיה לבדיקת רמת הנוגדנים כדי להחליט אם להתחסן? התשובה פשוטה: ההגנה על הגוף תלויה לא רק ברמת נוגדנים מסוימת אלא גם בגורמים אחרים, ולכן אי אפשר לקבוע רמת נוגדנים המספקת הגנה מפני הדבקה. יותר מכך, כלל לא ברור אם יש רמה מסוימת שקובעת מצב של הגנה מוחלטת, ומאחר וערכות בדיקה שונות לפעמים תוכננו כך שהתוצאות המספריות בהן נספרות באופן שונה – גם מאוד קשה להשוות את תוצאת הבדיקה לערך רצוי כלשהו.

לפניכם כמה תרחישים דומים עם תוצאות שונות שיעזרו להבין את הנושא:

  • יום ראשון במשרד
    רועי השתתף אמש בחתונה של קרוב רחוק. הוא נדבק שם בקורונה אך עדיין לא יודע זאת. היום הוא התעטש לכיוונה של ריקי במשרד. ריקי מחוסנת אך בגלל משך הזמן שעבר מהחיסון רמת נוגדנים בגופה נמוכה. לשמחתה היא לא נדבקה מכיוון שהעומס הנגיפי בגופו של רועי היה נמוך. עם זאת, ההתעטשויות במשרד שכנעו את ריקי להתחיל לעטות מסכה במשרד.
  • יום שני במשרד
    רועי עדיין לא יודע שהוא נדבק בקורונה וממשיך להגיע למשרד. עכשיו העומס הנגיפי כבר גבוה יותר. בישיבת הצוות עם ריקי וחלי הוא דיבר וצחק בקול רם כהרגלו. לחלי היו רמות גבוהות של נוגדנים אבל היא נדבקה בכל זאת. כמות הנוגדנים לא הספיקה בשביל למנוע הידבקות מול עומס נגיפי גבוה כל כך. ריקי, לעומת זאת, עטתה מסכה ולכן לא נחשפה לרמות גבוהות של הנגיף ולא נדבקה.
  • יום חמישי בדרך הביתה
    רועי גמור מעייפות. היום התחילו כאב גרון וגם קצת שיעול. בדיוק כשהוא עולה לרכבת האחרונה לכיוון חולון הנייד רוטט. מסרון מחלי: "נבדקתי לקראת הטיסה ואני חיובית" ("אוף!", הוא מסנן לעצמו, "איזה חיסון מעפן! בטח נדבקתי ממנה"), ובמחווה אבירית הוא מושך את המסכה אל מעל האף. הקרון ריק, למעט זוג קשישים בספסל הרביעי. אמנם הם עטו מסכות ואף חוסנו לאחרונה, אך המסרון של חלי היה מה שהציל אותם מאשפוז במחלקת קורונה.

ראוי לציין שחשיפה לכמויות נגיף שונות (כפי שנובעת מהעומס הנגיפי) משפיעה על פוטנציאל ההדבקה בהתאם לרמת הנוגדנים אצל המחוסן, אבל חשוב לנו להבהיר שבחשיפה יש משמעות גם לזמן ולקרבה אל החולה, כלומר חשיפה קצרה בסופר או ברחוב אינה דומה לחשיפה מתמשכת לבן משפחה חולה. לדוגמה, אם בנה הקטן של חלי היה נמצא מאומת בשל חשיפה לחבר בגן והיא היתה נשארת איתו בבית בזמן שהוא בבידוד יש סבירות גבוהה שהיא תידבק ממנו גם אם היא מחוסנת עם רמת נוגדנים גבוהה.

ההסבר הוא שלאורך זמן חלי נחשפה לרמות גבוהות מאוד של הנגיף, שהצליח להתגבר על "קיר הנוגדנים" שלה. זו הסיבה שבגללה הורה מחוסן שנשאר בבידוד עם ילד או עם חסר ישע מאומת צריך להיבדק לאחר ההחלמה של המאומת ולהישאר בבידוד עד לקבלת תוצאה שלילית. מומלץ לבצע את הבדיקה לפחות 4-5 ימים לאחר החשיפה האחרונה, ולשמור על בידוד עד למועד זה. גם עובדים בתחום הבריאות מתמודדים עם חשיפות רבות ומתמשכות, ולכן הוחלט לחסן במנה השלישית גם את אנשי הרפואה מגיל 30 ומעלה, טרם האישור לכלל האוכלוסיה בגילים אלו.

הדברים האלה מראים מדוע אין רמת נוגדנים מסוימת שמעליה אדם מחוסן בטוח מפני הידבקות בקורונה. יתרה מזאת, כפי שציינו, מעבדות שונות משתמשות בציוד ובערכות שונים כדי לבצע את הבדיקה ולכן מנפיקות תוצאות בערכים וביחידות שלא תמיד מאפשרים להשוות תוצאות של מטופלים.

סביר להניח שהזיכרון החיסוני יגן על מרבית המחוסנים מפני מחלה קשה ואשפוזים, אך עדיין טוב יותר ובטוח לא להידבק בכלל מאשר לסבול ממחלה קשה, גם אם היא כנראה לא קטלנית עבורם. בהתחשב בכך שווריאנט דלתא של נגיף קורונה, הגורם לגל התחלואה הגבוהה בימים אלה, מידבק הרבה יותר מהווריאנט המקורי כדאי למי שהומלץ לו להתחסן במנה השלישית לעשות זאת בהקדם, וללא תלות ברמת הנוגדנים ההולכת ופוחתת בגופו.