מדעת עושה סדר – האם הבדיקות לאבחון קורונה מבחינות בין נגיפים חיים למתים?
גם אתם שמעתם את הטענה שהבדיקות לאבחון קורונה לא יודעות להבחין בין נגיפים חיים למתים? מדעת עושה סדר!
בקצרה: לא ממש. זיהוי החומר הגנטי של הנגיף וכמותו מאפשרת לאבחן במדויק את שלב המחלה הפעילה.
כאשר נגיף הקורונה (וכל נגיף, בעצם) חודר לתוך הגוף, הוא משעבד תאים שונים והופך אותם לפס ייצור של נגיפים חדשים. תאי הגוף שלנו משכפלים את החומר הגנטי של הנגיף, בונים את החלבונים להם הוא זקוק, אורזים את הכול ומייצרים מיליוני נגיפים חדשים. הנגיפים החדשים מדביקים תאים נוספים או עוברים הלאה לנדבק הבא. ככל שיש יותר נגיפים – כך יש יותר מהחומר הגנטי שלהם בתוך הגוף.
הבדיקות לאבחון הקורונה (ה״מטושים״, אין הכוונה לבדיקות הסרולוגיות) מתבססות על שיטות מולקולריות שמזהות אזורים שונים בגנום של הנגיף ואת הכמות שלו. מאחר ולא בודקים באופן ישיר האם הנגיף חי או מת, השילוב בין שני הנתונים הללו מאפשר לקבוע את סטטוס ההדבקה. כאשר יש זיהוי של כל האזורים בכמות נמוכה – סימן שמדובר בתחילת המחלה סמוך להדבקה, או בשלבי הסיום שלה כאשר יש דעיכה בכמות הנגיפים. כאשר יש זיהוי של כל האזורים בכמות גבוהה – סימן שמדובר בשלב מתקדם של המחלה, הנגיפים בהחלט פעילים, משכפלים את עצמם, פוגעים בתאי הגוף ויכולים להדביק אחרים. מחקרים שבדקו את הקשר בין תוצאות הבדיקה לנוכחות חומר גנטי של הנגיף לבין נוכחות נגיפים חיים, מצאו קשר ישיר. כלומר ככל שמתגלה יותר חומר גנטי כך גם יש יותר חלקיקי נגיף מדבקים. אם כך, תוצאה חיובית בבדיקה לזיהוי חומר גנטי מראה גם שיש נגיפים חיים ומדבקים באדם ממנו נלקחה הבדיקה. [1,2]
בנוסף, הבדיקות מבוצעות מספר ימים לאחר החשיפה או עם הופעת סימפטומים, כלומר תוצאה חיובית משמעותה נגיף חי ופעיל שחדר לגוף רק לאחרונה.
בקרב אחוז קטן של חולים שהיו במעקב רפואי לאורך זמן (למשל עקב אשפוז או שהייה במלוניות) רואים שגם לאחר היעלמות הסימפטומים, תוצאת הבדיקה היא חיובית גבולית – כלומר החומר הגנטי של נגיף הקורונה עדיין נמצא בגופם של החולים אך בכמות נמוכה מאוד, או שניתן לזהות רק חלק מהאזורים בגנום. התופעה הזו העלתה את השאלה האם הנגיפים עדיין פעילים, והאם החולה יכול להדביק אחרים.
אחת הדרכים לבדוק זאת היא על ידי ריצוף הגנום השלם של הנגיף, מאחר וכדי להתרבות בתוך הגוף ולהדביק אחרים, הנגיף זקוק למכלול הגנים שלו. כאשר בודקים חולים חיוביים רואים ריצוף מלא ותקין של הגנום – תוצאה הגיונית וצפויה. בעבור חולים שהחלימו ובדיקת המטוש חזרה שלילית, לא ניתן היה לרצף את הגנום ולא היו כלל עדויות לחומר גנטי של הנגיף – גם זו תוצאה הגיונית וצפויה.
התוצאה המפתיעה התקבלה בבדיקות של הקבוצה השלישית – קבוצה קטנה של חולים אשר במשך ימים ושבועות ממשיכים לקבל תוצאות חיוביות-גבוליות או לא חד משמעיות בבדיקת המטוש. בדגימות שלהם לא ניתן היה לרצף את הגנום המלא, אלא התקבל ריצוף חלקי בלבד של שאריות הגנום. המשמעות היא שאין יותר נגיף חי ופעיל, אלא רק שאריות מפורקות, והם אינם מדבקים יותר. נכון להיום אנחנו לא יודעים להסביר את התופעה הזו, וככל הנראה שישנם אנשים שלגופם לוקח זמן רב יותר לסלק את שאריות הנגיף. בנוסף, הבדיקות לגילוי הקורונה רגישות מאוד ויכולות לזהות גם ריכוזים מזעריים של חומר גנטי, ולכן תתקבל תוצאה חיובית גבולית גם במקרה כזה.
כך או כך, מדובר באנשים שהיו חולים – כלומר במשך תקופה בהחלט היה נגיף פעיל ומדבק בגופם, ובתוצאות הבדיקות אפשר לראות את ההבדל בין השלב הפעיל של המחלה לבין שלב הדעיכה.
חשוב לזכור כי מדובר בקבוצה קטנה של מחלימים. לא מדובר בחולים חדשים, וכמות בדיקות ההחלמה המבוצעות כיום (בהן עלולה להופיע תוצאה כזו) נמוכה מאוד ביחס למספר הכללי של הבדיקות.
תוצאה חיובית-גבולית אינה נספרת במניין הבדיקות החיוביות, כך שגם שם התוצאה אינה מוטית.
המסקנה – תוצאת בדיקה חיובית מצביעה רק על חולים העשויים להדביק אחרים, אם לא יקפידו על ההנחיות למניעת הפצת המחלה.
- Wölfel, Roman, et al. "Virological assessment of hospitalized patients with COVID-2019." Nature 581.7809 (2020): 465-469.
- Quicke, Kendra, et al. "Longitudinal Surveillance for SARS-CoV-2 RNA Among Asymptomatic Staff in Five Colorado Skilled Nursing Facilities: Epidemiologic, Virologic and Sequence Analysis." medRxiv (2020).