מדעת עושה סדר בגל שמועות "אוטואימוניות" על חיסון קורונה
נתקלנו בפוסט פייסבוק של רופאה שמביעה חשש ודאגה מפני החיסון החדש. החששות מכל טיפול חדשני כמובן מאוד מובנים, ובמבט ראשון הפוסט של הרופאה עלול להפחיד והטענות בו נראות רציניות. אבל מבט קצת יותר מעמיק מגלה במהרה אי דיוקים רבים. אין כל ביסוס מדעי לחששות שהפוסט מנסה לעורר.
הפוסט של הרופאה הוא אחד מבין כמה פוסטים מלחיצים שונים שהתפשטו בשבועות האחרונים, לאחר שהתבשרנו על הצלחת הניסויים הקליניים של חברת פייזר ומודרנא בפיתוח חיסון נגד הנגיף SARS-CoV-2 הגורם ל-COVID-19 (מחלת הקורונה). החיסון מבוסס על טכנולוגיית mRNA [מקור 1] ונבדק לעת עתה על כמה עשרות אלפי אנשים בניסויים קליניים. הוא מורכב ממעטפת שומנית (ליפוזום) ובתוכה חתיכת חומר גנטי, אותו mRNA. החומר הגנטי גורם לתאי המטרה של החיסון, תאי שריר או תאים ייחודיים של מערכת החיסון, לייצר חלבון של הנגיף. מערכת החיסון מזהה את החלבון הזר הזה ולומדת להכירו, כך שאם תפגוש נגיף אמיתי ומסוכן שכולל את הנגיף תדע לעצור אותו. למרות מה שאולי שמעתם החומר המוזרק לא יכול לשנות את החומר הגנטי שלנו, ה-DNA. החומר שבחיסון הוא מולקולה שונה, שגם מתפרקת תוך זמן קצר. היא אף אינה יכולה להיכנס למקום בתא שבו שמור ה-DNA שלנו, הגרעין, ובכל מקרה אין לה יכולת לגרום לשינויים ב-DNA, למוטציות.
לפניכם הסברים על הבעיות וההטעיות בטענות שבפוסט, ובנייר העמדה שאותה רופאה כתבה.
טענה שקרית: הסיכון שהנגיף מציג לרוב האוכלוסייה קטן בהרבה מהסיכון שיש במתן החיסון המבוסס על mRNA.
הפרכה: הנתונים שהצטברו על מחלת הקורונה מאז פרוץ המגפה מוכיחים שזוהי מחלה קשה ומסוכנת לכולם, לא רק לקשישים אלא לצעירים וגם לילדים. הסיכון לתמותה מקורונה בגילים שונים הוא אחד ל-1500 לבני 40 ומעלה, מגיל 60 הוא עולה לאחד ל-100, ומגיל 80 אחד ל-12. בנוסף, קיימות תופעות לוואי ארוכות טווח אצל חלק מהמחלימים וללא תלות בגיל (גם אם חוו מחלה קלה): מירידה באיכות החיים של כ-40% מהם מסיבות של ירידה בכושר, בריכוז, הפרעות שינה, ועד פגיעות קשות במערכת העצבים, בריאות, ובלב [2]. הועלתה גם האפשרות שיש פגיעה אפשרית באיברי הרביה של גברים שעלולה להוביל לפגיעה בפריון [3].
הטענה שלא ידועה הבטיחות של חיסונים עם mRNA שגוייה ביסודה. החל מ-2017 בוצעו כ-11 ניסויים קליניים עם חיסונים נגד מחלות זיהומיות בבני אדם (שלבים I/II), כלומר כ-3,000 איש קיבלו חיסונים המיוצרים בשיטה דומה [4,5,6]. בנוסף לכך, בעשור האחרון בוצעו כ-40 ניסויים לחיסונים מבוססי mRNA כטיפול במחלות סרטן שונות, גם הם בשלבים I/II – כלומר מדובר בעוד מאות עד כמה אלפי אנשים נוספים. המעקב אחר אנשים אלו עדיין נמשך, למעשה כבר הרבה מעל לשנה. אם כך, כבר כמה שנים מצטברים נתונים על בטיחות טכנולוגיה זו.
פיתוח החיסון על ידי מודרנא ופייזר, החל משלב הניסויים בחיות דרך כל שלבי הניסויים הקליניים בבני אדם ועד לאישורו לשימוש במגפה, התאפשר רק לאחר בדיקות קפדניות ובלתי תלויות של הרשויות המפקחות רשמית על התהליך (גופים רגולטוריים, דוגמת ה- FDA בארה"ב). אם הייתה מתגלה בעיית בטיחות לא היו נותנים לחברות אישור להמשיך ולפתח את החיסון.
נוסף לכך, תוצאות המחקרים שקופות וגלויות לציבור. היום יש כבר כ-40 אלף ויותר מתנדבים שהשתתפו בניסויים של שתי החברות. המעקב מקרוב אחר מצבם הבריאותי החל עם הצטרפותם לניסויים והתחסנותם. כך שאחרי חלקם עוקבים כבר תשעה חודשים ואילו על אחרים עוקבים רק חודשיים. המעקב נמשך גם עכשיו. .
כלומר, הטכנולוגיה נוסתה על בני אדם והיא בטוחה, בטח ובטח יותר מנגיף הקורונה המסוכן.
טענה: שימוש בטכנולוגית מעטפות שומניות (ליפוזומים) הינו חדש למדי ונבדק על מספר קטן של מתנדבים בריאים במשך זמן מוגבל.
הפרכה: טענה זו אינה סבירה מפני שמעטפות שומניות (ליפוזומים לסוגיהם) נמצאות בשימוש נרחב כבר שנים רבות הן בקליניקה והן בקוסמטיקה ובטיחותם נחקרה רבות לאורך השנים.
טענה שקרית: תגובה אוטואימונית בשל זיהוי מוטעה של תאי שריר עצמיים על ידי תאים של מערכת החיסון, בעקבות החיסון.
הפרכה: יש שתי דרכים להפריך את הטענה חסרת הבסיס המדעי הזו:
- תהליך זהה של הדבקה, תרגום והצגת חלבונים נגיפיים מתרחש בכל מחלה נגיפית בתאים שונים (כולל כאלה המודבקים על-ידי נגיף הקורונה עצמו). אילו הטענה הייתה מבוססת היינו צופים היום בהתפרצות אדירה של מחלות אוטואימוניות בכל האוכלוסייה, וספציפית באוכלוסיית האנשים שחלו ב-COVID-19, המונה היום עשרות מיליוני אנשים בעולם.
- לאחר הזרקת החיסון תאי השריר ותאי מערכת החיסון (תאים מציגי אנטיגן) באזור ההזרקה לשריר מייצרים את החלבון של הנגיף על פי ההוראות ב-mRNA. התאים מציגים את החלבון הזה על החלק החיצוני שלהם, ותאי מערכת החיסון דוגמים אותו ונעים לבלוטות הלימפה (חלק מרקמות מערכת החיסון). דווקא בבלוטות הלימפה, ולא בסביבות השריר, מופעל החלק המהותי של התגובה החיסונית. כמות מועטה של תאי השריר, התאים שמציגים על פניהם חלבון נגיפי זר, יפגעו במהלך התגובה לחיסון ה mRNA. התהליך המתואר פה מציג חלק מהתגובה החיסונית (החלק הנוסף והקטן יותר מתרחש בשריר עצמו, אך כולל את אותם סוגי התאים). כלל התהליכים נורמליים לחלוטין ומתרחשים הן בתהליך חיסון והן בכל תהליך דלקתי.
אם כל הרס של תאים בסביבה של תגובה חיסונית היה גורם לתגובה אוטואימונית, אז כל זיהום בנגיף או תהליך דלקתי היה גורם להתפתחות מחלה אוטואימונית נגד התאים המודבקים, מה שלא קורה. להתפתחות של מחלה אוטואימונית דרוש רקע גנטי מתאים ודרושה פעילות ממושכת של מערכת החיסון. דבר שלא מתרחש בחיסון שבו יש ביטוי קצר מועד של חלבון זר על תאי שריר ופעילות חיסונית מוגבלת.
כמו כן, בטיעונים המטעים בפוסט הוזכרה כדוגמה המחלה ניוון שרירים על שם דוּשֶן (duchenne muscular dystrophy). זוהי מחלה גנטית ולא מחלה אוטואימונית [7]! מישהו עם הבנה בסיסית בביולוגיה או היכרות מינימלית עם מחלה זו, שאינה אוטואימונית, לא היה מזכיר אותה בפוסט. מפתיע שהיא מופיעה בפוסט של רופאה. באופן אירוני מעט, כיום אף ישנם ניסויים המטפלים בילדים חולי דושן ע"י החדרת מולקולת RNA לתאי השריר שלהם. ה-RNA מסייע באופן זמני לשרירי גופם לייצר חלבון תקין במקום החלבון הפגום [8].
טענה שגויה מיסודה: השוואה של חיסון מבוסס mRNA נגד מחלה ויראלית כגון COVID-19, לטיפול אימונותרפיה למחלת סרטן.
הפרכה: תאים סרטניים הם תאים של הגוף עצמו אשר עברו שינוי שגרם להם להיות תאי סרטן. תאי הסרטן משגשגים דווקא משום שהם מתחמקים ממערכת החיסון, שתפקידה להשמיד אותם. טיפולים אימונותרפיים בסרטן מעוררים את מערכת החיסון נגד רכיבים עצמיים, ובעיקר נגד הרכיבים העצמיים שמתבטאים ביתר על תאי סרטן. אחת הסכנות אצל חולים עם סרטן מתקדם שמקבלים טיפול זה, היא התפתחות של נוגדנים עצמיים עד כדי מחלות אוטואימוניות קשות ומסוכנות. כותבת הפוסט החליטה שקבלת החיסון עלולה להוביל לאותה הסכנה. לא ברור מאיפה הגיעה ההחלטה המוזרה הזו, כי מדובר במנגנונים שונים מאוד [9,10].
בטיפולי אימונותרפיה נעשה מאמץ עילאי לעורר את מערכת החיסון ליצור חיסוניות נגד חלבונים אנושיים – ולמרות זאת, הטיפול לא תמיד מצליח, כי מערכת החיסון שלנו מתוכנתת שלא לתקוף את גופנו שלנו. חלק מהטיפולים האימונותרפיים לסרטן מיועדים לשבש את מנגנוני הבקרה העצמית של המערכת החיסונית ולכן מפעילים תגובה סוערת, דלקת, ולפעמים תגובה אוטואימונית זמנית. החיסון החדש נגד נגיף הקורונה, שמבוסס על mRNA, פועל כמו כל נגיף או חיסון חי-מוחלש. הוא גורם לביטוי חלבון נגיפי זר בתאים, ומעורר את מערכת החיסון לפעול נגד החלבון הזר, לא נגד חלבונים ששייכים לגופנו שלנו. החיסון אף תוכנן כך שייוצר חלבון נגיפי טהור, שאינו דומה לצורה המתקבלת עם היקשרות הנגיף לקולטנים על התאים האנושיים. לכן ההשוואה של הסיכון ליצירת תגובות אוטואימוניות מטיפולים אונקולוגים למתן חיסון מופרכת מן היסוד.
לסיכום, כבר כמעט שנה חלפה מאז שהעולם כולו הוכה על ידי מגפה, שגרמה לחיינו להשתנות לחלוטין, וגובה קורבנות רבים מידי יום. הפיתוח המהיר של חיסון יעיל ובטוח מהווה את תחילת הפתרון. זוהי לא "תרופת פלא" שתחזיר אותנו לשנת 2019, אלא כלי נוסף שיחד עם ריחוק, מסכות ושמירה על ההנחיות יעזור לנו לעבור את זה, עם עוד מעט סבלנות ולחזור לבסוף לשגרה. במתן החיסון, חשוב לפעול על פי הנחיות גופי הבריאות: לקדם את החיסון של אוכלוסיות בסיכון גבוה וצוותים רפואיים, בהמשך לחסן גם אוכלוסיות שאינן בסיכון, ולהרחיב את החיסון גם לאוכלוסיות שכרגע החיסון לא נבדק בהן.
לפני המצאת החיסונים, במהלך ההיסטוריה, האנושות לא הצליחה למגר אף מגיפה משמעותית. רק בעזרת חיסונים הצליחה האנושות להגיע לחסינות עדר ולמגר מחלות אשר בעבר הפילו חללים רבים. בשונה ממה שגורמים מסוימים מנסים להציג, גם את הקורונה לא נצליח למגר בעזרת הדבקות מסכנות חיים אחד את השני. רק חיסון מסודר ובטוח של מירב האוכלוסייה יבלום את המגפה. לכן, חשוב מאוד להימנע מהפצת מידע כוזב או תיאוריות שאינן מבוססות שעלולות לגרום לירידה לא מוצדקת בהיענות לחיסון. החיסונים נבדקו באופן מאוד יסודי, על ידי ועדות מומחים בלתי-תלויים, ונמצאו יעילים ובטוחים.
נכתב ונערך ע"י צוות מתנדבות ומתנדבי עמותת מדעת.
בין תחומי ההתמחות שלהן ושלהם: רפואה, אימונולוגיה, ביוטכנולוגיה, ביולוגיה תאית ומולקולרית ותהליכי ייצור ובקרה בתעשייה הרפואית.
- אודות חיסון RNA
- Craft, A. Persistent Symptoms in Patients After Acute COVID-19. Jamanetwork.com 12/12/2020
- La Marca, A. et al.Testicular pain as an unusual presentation of COVID-19: a brief review of SARS-CoV-2 and the testis. Reprod Biomed Online. 2020 Nov; 41(5): 903–906.
- Pardi, N., Hogan, M. J., Porter, F. W. & Weissman, D. mRNA vaccines – a new era in vaccinology. Nature reviews. Drug discovery 17, 261-279, doi:10.1038/nrd.2017.243 (2018).
- Zhang, C., Maruggi, G., Shan, H. & Li, J. Advances in mRNA Vaccines for Infectious Diseases. Frontiers in immunology 10, 594, doi:10.3389/fimmu.2019.00594 (2019).
- Xu, S., Yang, K., Li, R. & Zhang, L. mRNA Vaccine Era-Mechanisms, Drug Platform and Clinical Prospection. International journal of molecular sciences 21, doi:10.3390/ijms21186582 (2020)
- Venugopal V, Pavlakis S. Duchenne Muscular Dystrophy. [Updated 2020 Nov 19]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2020 Jan
- https://www.clinicaltrials.gov/ct2/show/NCT04240314?term=exon&type=Intr&cond=Muscular+Dystrophy%2C+Duchenne&age=0&draw=2&rank=1
- Davis ID. An overview of cancer immunotherapy. Immunol Cell Biol. 2000 Jun;78(3):179-95. doi: 10.1046/j.1440-1711.2000.00906.x. PMID: 10849106.
- Young A, Quandt Z, Bluestone JA. The Balancing Act between Cancer Immunity and Autoimmunity in Response to Immunotherapy. Cancer Immunol Res. 2018;6(12):1445-1452. doi:10.1158/2326-6066.CIR-18-0487