על מה שבין שפעת וקורונה
12.1.2022
השוואות בין מחלת הקורונה לבין שפעת היו לעניין שבשגרה כבר מתחילת ימי המגפה, ורבים חשבו שמדובר במגפות שיש להן גורם אחד. לעתים ההשוואה לשפעת נעשתה כדי לעורר מודעות ודאגה, ופעמים אחרות בשביל להמעיט בהשלכותיה של מגפת הקורונה. למרות העובדה שמדובר בשתי מחלות של מערכת הנשימה הן שונות זו מזו במובנים רבים, ואין לזלזל באף אחת מהן.
ההבדל הראשון בין השפעת לבין הקורונה הוא שהמחלות הן תוצר של שני נגיפים נפרדים לחלוטין. "קורונה" היא משפחה של כמה נגיפים, שאחד מהם הוא SARS-CoV-2 הגורם את מחלת הקורונה, או בשמה המדעי COVID-19. לעומת זאת, הגורם למחלת השפעת הוא נגיף ה-Influenza. נגיפים אלה שייכים למשפחות גנטיות שונות מאוד זו מזו.
בדומה לקורונה גם לשפעת יש וריאנטים וזנים שונים, ובדומה לשפעת חלק מזני הקורונה אינם גורמים למחלה קשה ולמגפות אלא מופיעים בצורה עונתית בעיקר בחורף. עם זאת, מחלת השפעת התפרצה כמגפה קטלנית כמה פעמים בהיסטוריה המתועדת. בהתפרצויות אלה המחלה התפשטה לאורך כל השנה, גם אם פחות בעונת הקיץ, בדומה למגפת הקורונה שאותה אנו חווים כרגע.
פה נגמר הדמיון בין המחלות. בעוד שעד כה מחלת COVID-19 פוגעת בעיקר במבוגרים ובאנשים בעלי מחלות רקע, שפעת מסוכנת מאוד גם לתינוקות ולילדים. מנגנון הפגיעה העיקרי של COVID-19 קשור לתגובת יתר חזקה של מערכת החיסון, אך תופעה זו נדירה בשפעת העונתית ומאפיינת יותר את השפעת הפנדמית (המגפתית). חלק נכבד מהתמותה בשפעת העונתית וגם בשפעת הפנדמית מגיע מזיהומים משניים במערכת הנשימה כגון דלקות ריאות, שמתאפשרים בגלל הנזק שהשפעת גורמת.
הבדל נוסף בין שפעת לבין קורונה הוא קצב יצירת הזנים החדשים. בשנתיים האחרונות נדמה שקצב השינוי של נגיף הקורונה מהיר מאוד, אך התחושה הזו נובעת בעיקר מכך שהמוני אנשים נדבקו במחלה, וכך מתאפשר לנגיף להתרבות ולהשתנות. בנגיפי הקורונה הנמצאים בסביבה האנושית באופן רגיל, תהליך השינוי אטי יותר. לא כך המצב עם נגיפי השפעת, שבגלל המבנה הגנטי שלהם, ויכולתם להדביק חיות משק הנמצאות בקרבה לבני אדם, מסוגלים לעבור שינויים גדולים מאוד בזמן קצר. שינויים אלו מחייבים אותנו לייצר בכל שנה חיסון חדש למחלת השפעת, חיסון שהצלחתו תלויה ביכולת שלנו לחזות אילו זנים יהיו נפוצים באותה שנה. נכון לכתיבת מילים אלו, בין דלתא ואומיקרון טרם נמצא הצורך לייצר חיסון חדש לווריאנטים של קורונה.
חשוב להבהיר שמגפת הקורונה עדיין לא אמרה את מילתה האחרונה, וקשה לומר כמה חיים היא תגבה עוד, או איך היא תיגמר. מה שברור הוא שההשוואה של קורונה לשפעת חוטאת חטא כפול: ראשית, היא גורמת לזלזול במחלת הקורונה, שבעת כתיבת הכתבה הזו קטלה כחמישה מיליון אנשים ברחבי העולם. שנית, היא מובילה גם לזלזול במחלת השפעת, שבכל שנה היא וסיבוכיה הורגים מאות אלפי אנשים בעולם.
הזלזול בשפעת הוא תוצאה של חוסר מודעות לסכנה שהמחלה מציגה, אך גם בלבול תמים יותר עם מחלות חורף אחרות הגורמות לצינון, או באנגלית Common Cold. מחלות אלו נגרמות על ידי נגיפים ממשפחות האדנו, רהינוירוסים, וגם נגיפי קורונה פחות מזיקים מ-SARS-CoV-2. אדם בריא (שלא חוסן) יידבק בשפעת פעמיים בעשור בממוצע. מחלת השפעת מאופיינת בחום גבוה יותר, דלקת קשה יותר, וזמן החלמה ארוך יותר מהצינון העונתי המוכר.
קבוצה אחת של אנשים שאינה מזלזלת בשפעת הם המדענים שחוקרים את הנגיפים – הווירולוגים. למעשה, לפני הקורונה כנראה שרוב הווירולוגים היו מהמרים על שפעת כנגיף שהכי סביר שיגרום למגפה עולמית חדשה. אפילו כעת, במהלך הקורונה, רובם מוסיפים לומר שהנגיף שמדיר שינה מעיניהם – ככל שזה נוגע לפוטנציאל ההרג וההתפשטות שלו – הוא נגיף השפעת. הניסיון ההיסטורי מהתפרצויות עבר, שהמפורסמת שבהן היא מגפת השפעת של 1918 ("השפעת הספרדית"), מלמד שלמחלה זו יש פוטנציאל להיות מידבקת יותר מקורונה ולקטול עשרות מיליונים.
במהלך הקורונה למדנו רבות על ניהול מגפה ועל ייצור חיסונים חדשים. סביר להניח שידע זה יועיל לנו במהלך מגפת שפעת עתידית, אם כי עדיין לא ברור אם טכנולוגיות החיסון החדשות שפותחו בתקופה האחרונה יוכלו לשמש לייצור מהיר של חיסוני שפעת. נכון לעכשיו אנחנו עדיין מסתמכים על מערכות הניטור הרגילות ועל מערכת ייצור החיסונים המשמשת אותנו כבר עשרות שנים. נוסף על כך, לא קיימות כמעט תרופות יעילות מאוד לטיפול בשפעת. לכן למרות כל מה שלמדנו, ואולי בגלל חלק מהדברים הפחות-טובים שלמדנו על האופי האנושי בזמן מגפה, החשש ממגפת שפעת עדיין גדול מאוד.
בשורה התחתונה, למרות דמיון מסוים מדובר בשתי מחלות נפרדות, הנגרמות מגורמים שונים שמתנהגים בצורה שונה. אין לזלזל באף אחת מהן, והשוואה ביניהן, אם נעשית, צריכה להיעשות בזהירות ובאופן מודע לנתונים ולמדע.
