קורונה אצל ילדים – לא מחלה קלה!

18.10.2021

נגיף הקורונה (SARS-CoV-2), הגורם למחלה בשם קוביד 19, נמצא בחיינו כבר כמעט שנתיים. בתקופה הזו למדנו לא מעט על יכולות ההדבקה שלו ועל התחלואה והתמותה הנלווים למחלה בו, והלימוד והמחקר נמשכים בימים אלה ממש. אפשר לומר שהדבקה בקוביד 19 מסוכנת בעיקר לאוכלוסייה מעל גיל 60, אבל אנחנו רואים תחלואה ותמותה גם בקרב צעירים בני 60-30, בעיקר עם גורמי סיכון כמו השמנה ומחלות כרוניות. 

אומנם בילדים הנגיף נחשב עד כה כגורם לפחות תחלואה ותמותה, אבל הנחות אלה עשויות להשתנות, מכיוון  שהנגיף יודע ליצור מוטציות ובכך לשנות את אופי ההדבקה ואת הפגיעה בחולים בו.

שתי מחלות או תופעות נחשבות למשמעותיות ספציפית לילדים – תופעת ה"לונג קוביד" (השפעות ותופעות לוואי לטווח ארוך), ותסמונת פוסט קורונה (PIMS או MIS-C). 

מתחילת המגפה ועד הגל השלישי, רוב הילדים החולים היו חסרי תסמינים, והופיעו כ – 100 מקרים בלבד של תסמונת פוסט קורונה, אך כבר אז החלו להצטבר עדויות על תופעות ארוכות טווח בילדים (כיום מקובל לומר שמדובר ב-4-15% מהנדבקים, כולל חסרי התסמינים והחולים בצורה האופיינית [3-1]), שהתבטאו באובדן חוש הריח והטעם לזמן ממושך, בעיות זיכרון, ריכוז, ירידה קוגניטיבית, נשירת שיער ועוד. 

לעומת זאת, תסמונת פוסט קורונה בולטת מאוד בגל הרביעי – הן במספר הילדים וילדות, נערים ונערות שנדבקו, הן בחומרת המקרים שנזקקים לטיפול רפואי אגרסיבי הכולל סטרואידים במינון גבוה, תרופות נוגדות דלקת מתקדמות, הנשמה ואפילו במספר מקרים של שימוש באקמו (מכונת לב-ריאה) בשל קריסת מערכות הלב והריאות. 

מה זו התסמונת הזאת? מוכרות לנו מהעבר מספר מחלות שבהן פעילות מערכת החיסון מתגברת וגורמת לתהליך דלקתי משמעותי כנגד מערכות הגוף. הדבר מתואר לאחר מחלות נגיפיות (כגון מחלת קוואסקי ככל הנראה, זיהום בנגיף EBV ועוד), לאחר מחלות חיידקיות (מחלה ראומטית של הלב ודלקת פרקים לאחר זיהום בסטרפטוקוק מסוג A, גיליאן ברה לאחר זיהום בקמפילובקטר הגורם לשלשולים ועוד). 

במקרה של קוביד 19 זוהתה כבר באפריל 2020 [6-4] תסמונת חדשה שלא תוארה עד אז והזכירה מאוד את מחלת קוואסקי הנדירה אבל המוכרת. התייצגות המחלה החדשה הייתה חמורה הרבה יותר – ילדים/נערים עד גיל 21 שחלו בקורונה כ-4-2 שבועות לפני כן (עם או ללא תסמינים) סבלו ממחלת חום של מספר ימים, בדרך כלל עם תופעות נוספות כמו כאב גרון, כאב בטן, פריחה, כאב ראש (תופעות שיכולות להתאים לזיהום חיידקי או ויראלי אחר). מה שהיה שונה במחלה הזו היה הקושי המשמעותי בהורדת החום ובהמשך הפגיעה ההדרגתית במערכות הגוף השונות – במערכת הדם, בריאות, בכבד, בכליות ובמקרים החמורים ביותר בלב עצמו. גם בישראל זוהתה תופעה זו. באגף האפידמיולוגי של משרד הבריאות תועדו כ-120 מקרים עד מאי 2021 [3], ובשל ההיקף הגבוה של הדבקה בקרב ילדים בגל הנוכחי, אנו עדים למקרים רבים נוספים.

זיהוי התסמונת מחייב קודם כול היכרות עימה ושימוש מוקדם במספר בדיקות מעבדה (מדדי דלקת, ספירת דם, תפקודי קרישה, חלבון בשם פריטין שרמתו בדם עולה מאוד בתסמונת, טרופונין שקשור לפגיעה בלב ועוד) ובבדיקות הדמיה (אקו לב) כדי לאתר את הסימנים המוקדמים ולטפל מוקדם במחלה ובהשפעותיה. טיפול מוקדם הוא המפתח למניעת נזקים קשים ואף מוות.

כרופא מחלקה לרפואה דחופה ילדים בבית חולים אסותא אשדוד, אני יכול לספר על מספר מקרים של PIMS שהשתתפתי בטיפול בהם. חלקם התייצגו בשלב ראשון בצורה קלה והחמירו תוך יממה או שתיים עד צורך בהנשמה. כמו כן נתקלנו בשני מקרים קשים של נערים שחוברו למכונת אקמו, כאשר אחד מהם הגיע במצב קריטי למיון ונדרש להחייאה. עקב מצבו הקשה הוא הונשם ולאחר מספר שעות קריטיות חובר למכונת אקמו.

יש לזכור שנגיף הקורונה גורם בדרך כלל למחלה קלה בילדים, אבל קיים סיכון לסיבוכים ולתחלואה קשה (אפילו עד מוות) במקרים לא מעטים. הדרך הנכונה ביותר להתגונן כנגד המחלה היא שמירה על הכללים – מסכה בחללים סגורים, הימנעות מהתקהלויות וקבלת חיסון במידה וברגע שניתן – דרך פשוטה המונעת הדבקה ותחלואה. 

עבור מי שחלה, והחלים – שימו לב לסימנים המוקדמים שציינו, ואם קיים חשש לתסמונת, גשו בהקדם לרופאת המשפחה. דרך הפעולה החשובה ביותר היא להתחיל לטפל בזמן. 

כתב: ד"ר נוי כהן, רופא רפואה דחופה ילדים, אסותא אשדוד ומתנדב עמותת מדעת.

מקורות:

[1] הערכת הלמ"ס הבריטי של שכיחות Long Covid לפי גיל ולפי הגדרות שונות:
https://www.ons.gov.uk/peoplepopulationandcommunity/healthandsocialcare/conditionsanddiseases/articles/technicalarticleupdatedestimatesoftheprevalenceofpostacutesymptomsamongpeoplewithcoronaviruscovid19intheuk/26april2020to1august2021

[2] ממצאי סקר משרד הבריאות על Long Covid בילדים בישראל:
https://www.gov.il/he/departments/news/13092021-01

[3] נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים בישראל:
https://www.pediatrics.org.il/clinical-guidelines/נייר-עמדה-איגוד-ודף-הסבר-להורים-חיסון/

[4] מאמר שמתאר את מקרי הMIS-C במדינת ניו-יורק באפריל 2020:
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2021756

[5] מחקר על מקרי MIS-C בשאר ארה"ב במרץ-מאי 2020:
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2021680 

[6] מחקר על מקרי MIS-C בבריטניה במחצית במחצית הראשונה של 2020:
https://www.bmj.com/content/370/bmj.m3249