באים בשלשות: מנת החיסון השלישית נגד קורונה בטוחה ויעילה

18.11.2021

שלושה חודשים וחצי חלפו מאז החלטת משרד הבריאות לאשר ולעודד מנה שלישית. מבצע החיסונים החל בבני 60 ומעלה, ובהמשך הוא הורחב בהדרגה לכלל האוכלוסייה. יותר מארבעה  מיליון ישראלים קיבלו את המנה השלישית, ויעילותה הרבה בהפחתת התחלואה ניכרת לעין וגם תועדה במחקרים. 

מדיניות דומה אומצה במדינות רבות ברחבי העולם, שחלקן החלו עוד קודם לישראל במתן מנה שלישית למדוכאי חיסון. בחודשים האחרונים במקומות רבים החלו לחסן את האנשים הנמצאים בקבוצות סיכון ולאחרונה גם את כלל האוכלוסייה. 

ההתנגדות שהייתה למדיניות זו הולכת ונעלמת עם העלייה החדה בתחלואה מקורונה שאפשר לראות בימים אלו במדינות דוגמת גרמניה, הולנד, וצרפת, ולנוכח הנתונים המצביעים על היעילות והבטיחות הגבוהות של המנה השלישית.

מנין נבעה ההתנגדות?

חילוקי הדעות החריפים שהיו בתחילת הדרך בנוגע לנחיצות ולכדאיות של מתן מנה זו נבעו מכמה גורמים. אחד מהם היה דווקא העובדה ששתי מנות החיסון הראשונות פעלו היטב. הקהילה הרפואית והמדעית ברחבי העולם התרשמה בצדק מהיעילות הדרמטית של חיסוני ה-mRNA. מאות מחקרים פורסמו והראו כיצד מחוסנים בשתי מנות חיסון הם בעלי סיכון נמוך בהרבה להידבק, לחלות, להדביק אחרים, להתאשפז ולמות מקורונה. היעילות הגבוהה הודגמה גם נגד הווריאנטים השונים של הקורונה, כולל וריאנט הדלתא. כך שכאשר ישראל, שרוב אוכלוסייתה חוסן כבר במרץ, הודיעה שהיא רואה דעיכה משמעותית ביעילות החיסון לאחר שישה חודשים, רבים בעולם פקפקו בנתונים מכיוון שאצלם החיסון עדיין היה יעיל. 

היו גם כאלה שזיהו את סימני הירידה ביעילות החיסון, אך מכיוון שלפי הנתונים בישראל נותרה הגנה משמעותית ממחלה קשה נטו להמעיט בהשלכותיה. במדינות רבות טענו שיש להקדיש את מירב המאמצים לחסן בשתי מנות את האוכלוסיות שעדיין לא חוסנו בכלל. כך גם ישמרו מנות חיסון למדינות בעולם שבהן הנגישות לחיסונים נמוכה יותר, כדי לעזור למיגור המחלה ברמה העולמית. 

חלק חששו ממיעוט הנתונים בנוגע ליעילות ולבטיחות של מתן מנה שלישית, אף על פי שמדובר במתן מנה זהה למנות הראשונות שעליהן כבר הצטבר מידע וניסיון ממאות מיליוני מתחסנים, נתוני מערכות מעקב ואינספור מחקרים.

בחודשים שחלפו מאז, פורסמו מחקרים גדולים ממדינות נוספות שאיששו את הממצאים של משרד הבריאות – יעילות החיסון פוחתת עם הזמן. המחקרים גם הראו שירידה זו מובילה לירידה מסוימת בהגנה מפני תחלואה קשה, אבל מחוסנים בכל זאת זוכים להגנה משמעותית ביחס לאנשים שאינם מחוסנים כלל. לצד ממצאים אלו מצטברים נתונים רבים המאשרים גם את יעילות ובטיחות החיסון.

מה ידוע על המנה השלישית?

מתן מנה שלישית, או מנת בוסטר, נחקר בכמה מחקרים קליניים מסודרים, ובכלל זה בכמה מחקרים של חברת פייזר. מחקרים אלו הראו שהמנה השלישית מעלה את רמת הנוגדנים משמעותית, שהיא בטוחה לשימוש  ושיש לה תופעות לוואי דומות למנות הראשונות. 

מאז שאושרה המנה השלישית היא ניתנה ליותר מארבעה מיליון ישראלים, כמו גם ליותר מ-28 מיליון אמריקאים, 11 מיליון בריטים ועוד רבים ברחבי העולם. מחקרים על יעילות החיסון בשטח מראים שבדומה לחודשים הראשונים שלאחר המנות הראשונות, לאחר קבלת המנה השלישית הסיכון של מחוסנים לתחלואה ולאשפוז יורד באופן דרמטי. בטיחות המנה השלישית נמצאת גם היא במעקב שוטף, והממצאים מצביעים על בטיחות גבוהה עם תופעות לוואי קצרות טווח שדומות לאלה שהיו לאחר קבלת המנות הראשונות. לנוכח ממצאים אלו גורמי בריאות ברחבי העולם צועדים בעקבות ישראל ומעודדים את כלל האוכלוסייה לקבל מנה שלישית בחלוף חצי שנה מהמנות הראשונות.

האם נצטרך לקבל מנה רביעית, חמישית וכו'?

כרגע אי אפשר לדעת. כפי שנעשה אחרי שתי המנות הראשונות, צריך להמשיך במעקב אחר התחלואה אצל מחוסנים שקיבלו מנה שלישית. בהתחשב בידע שנצבר על  חיסונים אחרים, רוב הסיכויים שלא נצטרך חיסון כל חצי שנה. ייתכן שבהמשך יידרשו חיסונים במרווחים גדולים יותר, וייתכן גם שלא נזדקק לכך כלל. 

הצורך במנה שלישית עבור חיזוק הזיכרון החיסוני הוא לא עניין יוצא דופן. קיימים חיסונים שגרתיים רבים שדורשים לפחות שלוש מנות על מנת ליצור זיכרון חיסוני ארוך טווח, למשל החיסונים נגד הפטיטיס (צהבת) B, מנינגוקוק B, פפילומה, המופילוס אינפלואנזה B. 

ישנם חיסונים שבהם מומלץ להתחסן על בסיס שנתי, כמו שפעת, ואחרים שעבורם מומלץ לחזור על החיסון במרווחי זמן גדולים יותר כמו טטנוס, דיפתריה ושעלת.