נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

שאלות ותשובות בנושא חיסוני קורונה לבני ובנות 5 עד 11

10/11/2021

האם הקורונה באמת לא פוגעת בילדים צעירים?

ראשית, מחלת הקורונה בהחלט יכולה להיות מסוכנת לילדים.

  • על פי נתונים בארץ ובעולם, כ-1% מהילדים שנדבקים בקורונה זקוקים לאשפוז בבית החולים. מבין המאושפזים, כ-15% חולים באופן קשה ובינוני, ואף תועדו מקרי מוות בקבוצת גיל זו [1, 2, 3, 4].
  • מבחינת תחלואה ארוכת טווח [6], קיים סיכון ל-Long COVID אצל כ-1 מתוך 7 ילדים לא-מחוסנים שחלו, ובקרב מחוסנים מבוגרים הסיכון פוחת בצורה משמעותית [7, 8].
  • כמו כן, עדיין לא ידועות ההשלכות של הידבקות בנגיף הקורונה לטווח הרחוק. בנגיפים אחרים, לא פעם ישנה תחלואה נוספת וסיבוכים שמופיעים זמן רב לאחר ההדבקה. למשל, הידבקות בנגיף החצבת גורמת לעיתים לדלקת מוח חריפה כ-5-10 שנים לאחר ההחלמה מהמחלה הראשונית (SSPE). מחלה זו מתבטאת בפגיעה מוחית, עד כדי נכות קשה או מוות, ואין לה טיפול יעיל [9, 10]. נגיפי ההרפס מסוג HSV1 ו-HSV2 גורמים לפצעים חוזרים באיזור השפתיים ואיברי המין [11]. נגיף ה-VZV גורם לאבעבועות רוח בהדבקה הראשונית, אך בהמשך – גם לאחר עשורים – גורם גם לשלבקת חוגרת שמתבטאת בפצעים וכאבים קשים [12, 13].

שנית, מחקרים רבים מראים שמחוסנים הם פחות מדבקים [14], מה שעוזר להגן על אנשים בסביבתם הקרובה הנמצאים בסיכון גבוה, כמו למשל נשים בהריון, בני משפחה מבוגרים, ואנשים בעלי מחלות רקע ו/או דיכוי חיסוני.

  • לאחר ההידבקות, הנגיף מתחיל להתחלק בקצב מהיר. ככל שכמותו גבוהה יותר, כך גובר הסיכון שהנשא יחלה וידביק אחרים. מערכת החיסון משמידה את הנגיף, וככל שהיא מאומנת יותר – כך היא משמידה אותו מהר יותר. לכן, 'העומס הנגיפי', כלומר כמות הנגיף בגוף, קטנה יותר בגופם של מחוסנים [15, 16].
  • בזן הדלתא של הקורונה התגלה שבחלק מהמקרים העומס הנגיפי של מחוסנים נותר גבוה, בדומה ללא-מחוסנים. עם זאת, עקב פעילותה של מערכת החיסון, העומס הנגיפי בגופם של מחוסנים דועך מהר יותר משמעותית. לכן אם הם מידבקים, זה נמשך זמן קצר יותר [17, 18, 19].
  • לבסוף, מלבד העומס הנגיפי הנמוך, מתברר שבגופם של מחוסנים מופרשים נוגדנים לדרכי הנשימה. אם מחוסנים נדבקים בנגיף הקורונה, חלק גדול מהנגיף המתרבה נתפס ומנוטרל על ידי אותם נוגדנים. לכן, גם אם חלקיקי הנגיף מופרשים ומופצים לסביבה הקרובה, רובם אינם מידבקים [20].

שלישית, החיסון נבדק באופן שיטתי ונרחב, ונמצא כבטוח ויעיל.

  • החיסון עבר ניסוי קליני מבוקר, ועדות בטיחות ומעקב, אישור FDA, ואילו הקורונה לא עברה – ולא תעבור אף אחד מאלו [21, 22, 23, 49, 50]. 
  • מבחינת יעילות, נמצא כי החיסון מונע תמותה ותחלואה קשה בשיעור גבוה, 97%-95% ויותר [24, 25, 26, 49, 50].

לבסוף, ככל שהווירוס ממשיך להדביק, כך הוא גם צובר שינויים ומופיעים וריאנטים חדשים. כרגע זני הנגיף גורמים למחלה קטלנית בעיקר בקשישים, אך ככל שהנגיף משתנה, עולה הסבירות שיגיע וריאנט שיהיה מסוכן יותר לילדים. ככל שנתחסן, כך נפחית את ההידבקות ואת שינויי הנגיף, ובאןפן הזה נמנע מהנגיף לצבור מוטציות מסוכנות [27].

 

זכרו, הבחירה לא-להתחסן היא בחירה אקטיבית לחלוטין. מי שלא מתחסן למעשה 'בוחר' להציב את עצמו ואת סובביו בעמדת סיכון, ואין אף שיקול מדעי שיתמוך בבחירה הזו. הסיכון מתבטא גם בתופעות ידועות (כמו תחלואה קשה, תחלואה כרונית – Long COVID, ותחלואה לאחר ההחלמה – תסמונת PIMS), אך גם עלול להתבטא בתופעות שעדיין אינן ידועות, בדומה לחצבת, נגיפי הרפס שונים, ועוד.

למה ההגנה שמעניק החיסון שונה מההגנה אחרי החלמה?

כאשר מעריכים את ההגנה כנגד הנגיף אצל מחלימים לעומת מחוסנים, צריך לקחת בחשבון שני שיקולים: בטיחות ויעילות.

מבחינת בטיחות:

  • על מנת שתתקבל הגנה על ידי החלמה מהנגיף, יש להידבק ולצלוח את המחלה. התחלואה בנגיף כוללת לעיתים מחלה קשה, מחלה כרונית, תחלואה קשה לאחר ההחלמה (PIMS/MIS-C), ועוד [1, 2, 3, 4]. להבדיל מכך, החיסונים נבדקו בצורה מדוקדקת, נמצאו בטוחים, ואושרו לשימוש על ידי הרשויות הרגולטוריות בארץ ובעולם [21, 22, 23]. במילים אחרות, טקטיקה של החלמה מסתכמת בפשטות ב"להידבק בנגיף, בשביל לא להידבק בנגיף".
  • לקריאה נוספת על הבטיחות, בפוסט שלנו על טענה זו ממש.

מבחינת יעילות:

  • ההגנה שמתקבלת מהחלמה בלבד איננה חזקה כמו ההגנה שמתקבלת עקב החיסונים לבדם [28]. למעשה, ההגנה שמתקבלת לאחר סדרת חיסונים מלאה ובתוקף היא חזקה מאוד, ודומה בעוצמתה להגנה של מחלימים-מחוסנים [29]. על פי מחקרים שבוצעו בארץ ובעולם, שיעור ההגנה שמקנים החיסונים עומד על כ- 90% כנגד הידבקות, ועד ל-100% בתחלואה קשה ותמותה בקרב ילדים [1].
  • חשוב לציין גם שההגנה כנגד נגיף הקורונה דועכת עם הזמן – גם בקרב מחלימים, גם בקרב מחוסנים, וגם בקרב מחלימים-מחוסנים. לכן, בין אם חוסנת, בין אם החלמת ובין אם אחרת – מומלץ להתחסן בשביל לבסס, לחזק ולשמר את ההגנה כנגד הנגיף [31].

 

אכן, ההגנה לאחר החלמה איננה זהה להגנה לאחר התחסנות. ההגנה שמתקבלת מהחלמה לבדה איננה חזקה כמו זו שמתקבלת באמצעות החיסונים. ניתן לבסס הגנה חזקה באמצעות חיסונים בלבד, או שילוב של התחסנות והחלמה מהנגיף – אך טקטיקה שכזו מחייבת הידבקות בנגיף. השלכות ההידבקות הן רבות, כוללות בתוכן פוטנציאל למחלה אקוטית, מחלה כרונית, מחלה קשה, ואפילו סיכון מוגבר למחלות אוטואימוניות. לכן ברור כי ההגנה מהחיסון עדיפה עשרות מונים על פני הגנה מהחלמה.

האם החיסון פוגע בפוריות?

בקצרה, התשובה היא 'לא' מהדהד – החיסון בטוח לשימוש ואיננו פוגע בפוריות [33].

מקור הטענה על פגיעה בפוריות הוא 'פייק ניוז' שהופרך למעלה מכל צל של ספק:

  • בתחילת המגיפה הופצה טענת כזב לפיה ישנו דמיון בין החיסון לבין חלבון אשר ממוקם בשלייה בשם 'Syncytin 1' (סינציטין 1) [34]. דמיון שכזה היה עלול לעורר מתקפה חיסונית נגד השלייה ולפגוע בהריון.

זוהי טענה שקרית, אשר הופרכה שוב ושוב. חשוב להדגיש שאם היא הייתה נכונה, היא הייתה מתרחשת באופן זהה – ואף חמור יותר – עקב הידבקות בנגיף. אין סכנה לפוריות, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך.

סוגיית הפוריות נחקרה באופן אינטנסיבי, הן בארץ והן בעולם. מסקנות המחקרים השונים – אשר בוצעו על מאות אלפי נשים – זהות לחלוטין: אין, ולא תהיה, פגיעה בפריון עקב החיסונים

  • היסטורית, חלון הזמן שבו מופיעות תופעות לוואי לאחר התחסנות הוא כ-6 שבועות. לכן תקופת המעקב המינימלית לאחר חיסונים היא כ-8 שבועות. לאחר מתן מיליארדי מנות חיסון, מעקב ארוך טווח בכל הגילים, ומעקב מאסיבי אחר נשים הרות – לא נמצא כל קשר בין החיסונים לבין פגיעה כלשהי בפוריות, הן בכניסה להריון, הן במהלך ההריון והן לאחריו [3536373839].
    אחד מבין שלל המחקרים שהובילו למסקנה על בטיחות החיסון (בהקשר לפוריות) עקב אחר 100,000 נשים בהריון. נמצא באופן מובהק כי מהלך ההריון של המחוסנות היה זהה למהלך ההריון של הנשים הלא-מחוסנות [38]. המחקר עבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב העת היוקרתי JAMA.
  • בקרב גברים, נגיף הקורונה תועד בנוזל הזרע וברקמות האשך. יתרה מכך, נמצאה ירידה בייצור טסטוסטרון ובאיכות הזרע לאחר מחלה קשה מקורונה. על כן, הדבקה בנגיף הקורונה עלולה לפגוע בפריון של זכרים. בקרב נשים, נגיף הקורונה תועד כגורם ללידות מוקדמות, מה שעלול להציב בסיכון הן את היולדת, והן את התינוק הנולד. חיסוני הקורונה מסייעים במניעת אירועים אלו [40].

לבסוף, עם הזמן הופיעו דיווחים על שינויים בדפוס הווסת בקרב חלק מהנשים והנערות המתחסנות. בהחלט מדובר בתופעה לא נעימה, אך היא איננה מסוכנת ואיננה משליכה דבר על בטיחות החיסון בהקשר לפוריות. תופעות דומות נצפו בעבר הן עקב מחלות ויראליות, והן עקב חיסונים אחרים (כמו HPV ושפעת). ככל הנראה מדובר באינטראקציה עדינה בין מערכת החיסון, לבין רירית הרחם [41, 48]. תופעה זו חולפת בתום התגובה החיסונית, ולרוב מתוקנת במחזור העוקב. נדגיש שוב – שינויים בדפוס הוסת לא מעידים על פגיעה בפריון, ובכל מקרה מדובר בתופעה שחולפת. בדומה לחיסונים אחרים שניתנים בגילאים צעירים, אין סיבה להניח כי מתן החיסון בטרם תחילת הוסת יגרום לפגיעה עתידית בסדירות המחזור, או בפריון [41, 42].

 

חיסוני הקורונה לא רק שאינם פוגעים בפריון – הם שומרים עליו. נראה שנגיף הקורונה פוגע בפוריות, בייחוד בגברים, וחיסוני הקורונה מונעים פגיעה זו. בקרב נשים, החיסונים לא פוגעים ביכולת הכניסה להריון, בהריון עצמו, או בפריון עתידי. תופעת הלוואי היחידה שנצפתה היא שינוי קצר מועד בדפוס הווסת, ותופעה לא-מסוכנת זו חולפת במהירות.

כדאי לוותר על החיסון בעקבות בדיקה סרולוגית חיובית?

בדיקה סרולוגית מודדת את כמות הנוגדנים כנגד נגיף הקורונה בדם. יחד עם זאת, אין עדיין מידע שאומר כמה נוגדנים מקנים איזו מידה של הגנה. במילים אחרות, אין ערך מספרי בבדיקות סרולוגיות שמעליו ניתן לקבוע 'מוגן' ומתחתיו 'לא-מוגן' [43]. מנגד, ברור למדי כי ככל שישנם יותר נוגדנים, כך ההגנה חזקה יותר [4445]. בכל מנת חיסון נוספת, כלל מרכיבי מערכת החיסון מתחזקים – ביניהם גם נוגדנים, אך לא רק הם. מבחינת הנוגדנים – מנת החיסון השלישית, או זו שמגיעה לאחר החלמה, מובילה לעלייה מהירה ומשמעותית בכמות הנוגדנים, לשיפור באיכות הנוגדנים, ולדעיכה איטית יותר שלהם בדם [46].

למעשה, בדיקות סרולוגיות משמשות כבדיקות איכותניות: האם הייתה חשיפה למרכיבי נגיף הקורונה – כן/לא. גם למחלימים מומלץ להתחסן כדי לשפר את ההגנה מפני המחלה, ולכן הבדיקה לא תשנה דבר [47].

 

נכון להיום, בדיקות סרולוגיות משמשות כבדיקות איכותניות בלבד; האם הייתה חשיפה קודמת למרכיבי הנגיף, או שלא. מבחינה כמותית, אין סף מספרי שמעליו ניתן לקבוע כי האדם מוגן מפני הנגיף. לכן ההמלצה היא שלא להסתמך על בדיקות סרולוגיות, שכן בכל מקרה מומלץ להשלים את תכנית החיסונים במלואה.

מה יש בתוך החיסון?

חיסוני הקורונה מכילים שלושה סוגים של מרכיבים: mRNA; שומנים; סוכרים, מלחים ובופרים. מרכיבים אלו משמשים את גוף האדם באופן שגרתי, ועל כן הם אינם רעילים. תופעות המופיעות בסמיכות לחיסון מקורן בתגובה החיסונית אותה החיסון מעורר. עובדה זו הוכחה באופן חד משמעי במחקרי בטיחות על בעלי חיים, בניסויים קליניים מסודרים, במחקרי בטיחות ענפים, ובמתן מיליארדי מנות חיסון בארץ ובעולם. כל אלו, לצד יעילות גבוהה כנגד תחלואה, הובילו יחדיו לקבלת אישור קבוע לשימוש על ידי ה-FDA ורשויות רגולטוריות נוספות.

  • היוצאים מן הכלל לסוגיית הבטיחות הם אנשים אשר סובלים מאלרגיה קודמת כנגד השומנים הקיימים בחיסון.
  • תפקידם של הסוכרים, המלחים והבופרים הוא להגן על החיסון במהלך הקירור העמוק.

מרכיבי החיסון לקורונה של פייזר-ביונטק

מה לגבי מיוקרדיטיס?

רקע:

מיוקרדיטיס היא דלקת המערבת את שריר הלב, אשר מופיעה בעיקרה בגברים צעירים. המחלה יכולה להיות נטולת תסמינים, או להתבטא בעייפות וכאבים בחזה. המחלה עלולה לעיתים להיות קשה.
מרבית המקרים נובעים מהדבקה נגיפית. במיעוט מן המקרים, מיוקרדיטיס יכולה להופיע עקב מגוון גורמים אחרים, וביניהם: זיהומים חיידקיים, זיהומים פטרייתיים, עקיצות חרקים, הכשות נחש, שימוש בסמים, שימוש בתרופות (כגון, תרופות כימותרפיות, אנטיביוטיקות, תרופות לטיפול בפרכוסים, ועוד), לידה, וכן – גם חיסונים.
ממחקרים רבים מתגלה מגמה ברורה לפיה מיוקרדיטיס שמקורו בהדבקה נגיפית, או חיידקית, נוטה להיות חמור יחסית, ואילו זה אשר מקורו בטיפול תרופתי נוטה להיות קל. ההחלמה וההשפעות ארוכות הטווח תלויות בחומרת המחלה – מחלה קלה, לרוב תחלוף לחלוטין.

נגיף הקורונה וחיסוני הקורונה:

המגמה שתוארה בפסקה הקודמת נותרה עקבית גם במגיפת הקורונה הנוכחית. הן הנגיף והן חיסוני ה-mRNA עלולים לגרום למיוקרדיטיס, אך שיעור התחלואה במיוקרדיטיס עקב הנגיף גדול בהרבה מזה של החיסון. יתרה מכך, חומרת המיוקרדיטיס עקב הנגיף היא קשה יותר מאשר זו הנובעת מהתחסנות.
תחלואה מנגיף הקורונה עלולה להוביל לתחלואה קשה
– עם או בלי מעורבות לבבית, ובמקביל, לאחר ההחלמה מהנגיף עלולה להופיע תסמונת PIMS/MIS-C שכוללת מעורבות דלקתית של הלב. 

מיוקרדיטיס עקב החיסון:

שיעור הופעת המיוקרדיטיס עקב התחסנות הוא נמוך מאוד. חלק הארי של המקרים מופיע בקרב נערים, במהלך חמשת הימים שלאחר המנה השנייה. שיעור ההופעה הגבוה ביותר הנצפה בישראל היה בבנים בני 16-19, ביחס של כ-1:6500. בכ-95% מהמקרים מדובר בתופעה קלה שחולפת תוך ימים ספורים, ללא השפעות נוספות. בשאר הגילאים השיעור נמוך יותר [1].

לצורך השוואה, הסיכון למיוקרדיטיס לאחר הידבקות בנגיף גבוה פי 6 מאשר הסיכון להופעת התסמונת לאחר החיסון, ובנוסף לכך, הסיכון לתחלואה קשה בגילאי 12-15 מקורונה עומד על 1:2500.

שכיחות מיוקרדיטיס בישראל

מחקרים מראים שהסיכון למיוקרדיטיס מנגיף הקורונה גדול בעשרות מונים מהסיכון הקטן מהחיסון עצמו. אכן דווחו מקרים של מיוקרדיטיס לאחר חיסון, במיוחד בנערים מתבגרים, אך מרביתם המוחלט חוו מחלה קלה שחלפה כעבור מס' ימים. התחלואה מקורונה וסיבוכיה נפוצים יותר, וחמורים יותר, מתופעה זו. גופי בריאות שונים, בארץ ובעולם, מסכימים ללא עוררין שהתועלת מהחיסון עולה על הסיכון, בכל קבוצות הגיל.

רשימת המקורות ששימשו לפוסט ארוכה מהרגיל. למי שרוצה להעמיק, מומלץ לעיין בה.

 

שאלות ותשובות על חיסוני קורונה לגילאי 5-11

מקורות:

  1. https://www.pediatrics.org.il/clinical-guidelines/%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%a2%d7%9e%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%92%d7%95%d7%93-%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%97/
  2. https://www.pediatrics.org.il/clinical-guidelines/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%93%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-01/
  3. https://www.aap.org/en/pages/2019-novel-coronavirus-covid-19-infections/children-and-covid-19-state-level-data-report/
  4. https://cdn.doctorsonly.co.il/2021/06/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-27-6-2021.pdf
  5. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2109730
  6. https://www.bmj.com/content/374/bmj.n2157
  7. https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(21)00460-6/fulltext
  8. https://www.gov.il/BlobFolder/news/13092021-01/he/NEWS_Corona_long-covid-children-13092021.pdf
  9. https://www.cdc.gov/measles/symptoms/complications.html
  10. https://emedicine.medscape.com/article/966220-overview
  11. https://emedicine.medscape.com/article/218580-overview
  12. https://www.cdc.gov/shingles/about/complications.html
  13. https://www.uptodate.com/contents/postherpetic-neuralgia
  14. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc2106757
  15. https://www.nature.com/articles/s41591-021-01316-7#Sec2
  16. https://www.nature.com/articles/s41591-021-01316-7
  17. https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/variants/delta-variant.html
  18. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.07.28.21261295v1
  19. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.08.30.21262701v1
  20. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.08.20.21262158v1
  21. https://www.fda.gov/news-events/press-announcements/fda-approves-first-covid-19-vaccine
  22. https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/science/science-briefs/fully-vaccinated-people.html
  23. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2110475
  24. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/nejmoa2101765
  25. https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(21)00947-8/fulltext#seccestitle10
  26. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.07.28.21261159v1
  27. https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/variants/variant.html
  28. https://www.science.org/doi/10.1126/science.abj2258
  29. https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/vpb-02092021
  30. https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/vaccines/different-vaccines/mrna.html
  31. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2114228
  32. https://www.nature.com/articles/s41584-020-0448-7
  33. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2666334121000684
  34. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.05.23.21257686v1
  35. https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/vaccines/recommendations/pregnancy.html
  36. https://www.acog.org/news/news-releases/2021/07/acog-smfm-recommend-covid-19-vaccination-for-pregnant-individuals
  37. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2104983?query=featured_coronavirus
  38. https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2784193
  39. https://www.nature.com/articles/s41577-021-00525-y
  40. https://www.gov.il/he/departments/news/19012021-01
  41. https://www.bmj.com/content/374/bmj.n2211
  42. https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/pfizer-covid-vaccine-menstrual-changes/
  43. https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/testing/serology-overview.html
  44. https://www.nature.com/articles/s41591-021-01377-8
  45. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2109072
  46. https://www.nature.com/articles/s41577-020-00479-7
  47. https://www.cdc.gov/vaccines/covid-19/hcp/faq.html
  48. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/imm.13136
  49. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2116298
  50. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2107456