נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

מדעת עושה סדר – אישור חיסון קורונה לפעוטות מתחת לגיל 5

24.7.2022

הכל מבלבל? מדעת עושה סדר

שמענו ש…"יש חיסון כנגד COVID-19 לפעוטות (6 חודשים עד 4 שנים)"

בקצרה – נכון! החיסונים יהיו זמינים בקופות החולים בימים הקרובים.

לאחר אישור ה-FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי), והמלצת ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות האמריקאי), הצטרפו מומחי הצט״מ (צוות הטיפול במגיפות בישראל) להמלצה שיש לאשר את חיסוני הפעוטות בישראל. משרד הבריאות קיבל את ההמלצה.

 

לאחרונה אישר מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) את החיסונים לקורונה של חברת פייזר ומודרנא לגיל שישה חודשים עד ארבע שנים, בהצבעה פה אחד. בעקבות זאת המליץ המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) על מתן החיסון לכל הילדים בטווח גילים אלו. החלטות אלו התקבלו לאחר בדיקה של צוותים מקצועיים של ה-FDA וה-CDC ובעקבות דיונים של ועדות מומחים בלתי תלויות שהצביעו בעד הרחבת האישור ומתן החיסון לקבוצת גיל זו. 

ב-29 ביוני 2022 התקיים דיון של הצט"מ (צוות טיפול במגיפות) בנושא החיסון, בו נבחנו כל הנתונים, ובסיומו התקיימה הצבעה בנושא חיסוני ילדים בגיל שישה חודשים עד ארבע שנים.
100% מהנוכחים המליצו לחסן ילדים עם גורמי סיכון.
מתוכם 84% סברו שיש לאשר את החיסונים לכלל הילדים. 

למה בכלל לחסן?

  1. קורונה היא לא רק מחלת ריאות. זוהי מחלה שתוקפת רקמות רבות, ויש לה השפעה רחבה על מערכות שונות בגוף: מוח, מערכת הדם, הלבלב, הלב ועוד. למעשה, לא מעט עוד לא ידוע.
  2. החיסון הקיים כרגע עושה עבודה טובה בקיצור זמן המחלה, בשיפור התמודדות הגוף עם המחלה, ובמניעת הסיכון למחלה קשה.
  3. יש כבר מספיק עדויות על לונג קוביד גם בילדים צעירים. בפעוטות קשה יותר לזהות מקרים "קלים" כיוון שהם לא בהכרח מסוגלים לבטא את עצמם או להסביר שיש להם קשיים "חדשים". במיוחד לאור ההתפתחות המואצת של פעוטות בגיל הרך.
  4. אנחנו עדיין בתוך אירוע מתגלגל. כל 4-3 חודשים עולה וריאנט חדש מצד אחד, ומצד שני מרגע קבלת המנה הראשונה של החיסון ועד הגעה לחסינות מלאה לוקח מספר שבועות: שישה שבועות לחיסוני מודרנא ו-12 שבועות לחיסוני פייזר, על פי הנחיות היצרנים [1, 2]. לכן צריך להתחשב בפרקי הזמן האלו בבואנו להחליט מתי להתחסן.

מהו הסיכון מקורונה לילדים?

אף שהתחלואה בקורונה בקרב ילדים היא לרוב קלה, ישנם ילדים הסובלים ממחלה משמעותית ולעתים אף חמורה, וכן יש הסובלים מתופעות של לונג-קוביד ומסיבוכים חמורים נוספים [5-3]. מאז אושרו החיסונים לקורונה הם ניתנו למיליארדי בני אדם ברחבי העולם, ובכללם עשרות מיליוני ילדים בני 11-5, והיקף המידע והמחקרים בנוגע ליעילותם ובטיחותם הוא חסר תקדים [8-3]. המידע מראה באופן עקבי שהחיסונים מפחיתים את הסיכון מנגיף הקורונה ושתופעות לוואי חמורות הן נדירות מאוד. הניסיון הרב שהצטבר עד כה מראה בבירור שחיסונים מפחיתים באופן ניכר את הסיכונים לתחלואה, ובייחוד קורונה חמורה. בנוסף, הנתונים מצביעים על כך שהסיכון לסיבוכים מאוחרים כדוגמת לונג קוביד והתסמונת הדלקתית הרב מערכתית (MIS-C/PIMS) הוא נמוך יותר בקרב ילדים מחוסנים. 

יש לציין שאף שווריאנט האומיקרון מאופיין בתחלואה קלה יותר ביחס לווריאנטים קודמים, ולמרות שהיעילות של החיסון במניעת הדבקה באומיקרון היא נמוכה לעומת זו שנצפתה מול ווריאנטים קודמים, המחקרים מצביעים על כך שהחיסון מפחית באופן ניכר את הסיכון לתחלואה חמורה ו-MISC גם ביחס לווריאנט זה [13-9].

האם החיסון בטוח?

אישור חיסוני mRNA לבני שישה חודשים עד ארבע שנים מהווה למעשה הרחבה של השימוש בחיסון שכבר נבדק והוכח כיעיל ובטוח במחקרים רבים. כאמור, אנחנו יודעים שבטווח הבינוני יש לא מעט ילדים שסובלים מלונג קוביד ותופעות נוספות לאחר ההחלמה מקורונה. אנחנו אמנם לא יכולים כיום לחזות את ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה – אבל ברור לנו שהחיסון בטוח גם לטווח הבינוני וגם לטווח הארוך פי כמה וכמה בהשוואה למחלה עצמה. החיסון מכיל mRNA, "מתכון" המקודד לחלבון אחד שלא משתכפל באופן עצמי, ונשאר ממוקם באזור ההזרקה. הוירוס מכיל כ-29 חלבונים, בעל יכולת התרבות עצמית ומגיע למגוון גדול יותר של רקמות.

על מנת לאפשר הרחבה של החיסון גם לפעוטות, החברות ביצעו שורה של מחקרים קליניים המכונים מחקרי "גישור" (bridging). במחקרים אלו הוכח כי החיסון, במתכונתו המותאמת לילדים, מוביל לתגובה חיסונית דומה לזו שרואים במבוגרים. כדי להוכיח זאת החברות נדרשו לבדוק שהחיסון גורם בצורה אמינה לתגובה חיסונית מספקת, לפי מדדים חיסוניים אשר הוכח שהם מדד ליעילות החיסון בהפחתת התחלואה (רמת נוגדנים מנטרלים). לצורך בדיקה זו די בכמה מאות משתתפים. בנוסף, על מנת להבטיח סיכון נמוך לתופעות חריגות לא צפויות, החברות נדרשות למדוד את בטיחות החיסון בקרב כמה אלפי נבדקים. 

במחקר של חברת פייזר השתתפו כ-4,500 ילדים בגילי שישה חודשים עד ארבע שנים, כאשר כ-3,000 מתוכם קיבלו את החיסון ו-1,500 – זריקת פלצבו. בשל רצון להבטיח שיעור תופעות לוואי נמוך ככל הניתן, לצורך המחקר החברה בחרה במינון נמוך במיוחד של החיסון – שלושה מיקרוגרם, עשירית ממנה של מבוגר. אולם אף ששיעור תופעות הלוואי אכן היה נמוך מאוד, ולעתים קרובות קשה להבחין בפער ביחס לפלצבו, יעילות החיסון נבדקה לאחר שתי מנות, ונמצא כי בקרב חלק מהילדים היא לא הייתה מספקת. התגובה החיסונית בקרב בני שישה חודשים עד שנתיים היתה דומה לזו של מבוגרים, אך התגובה של בני השנתיים עד ארבע שנים היתה נמוכה יותר. בשל ממצא זה, וכן בשל היעילות הנמוכה של החיסון נגד אומיקרון, הוחלט על הארכת המחקר והוספת מנה שלישית, לאחריה התקבלה תגובה חיסונית מוצלחת עם רמה גבוה של נוגדנים מנטרלים (כולל נוגדנים מנטרלי אומיקרון). 

במחקר של חברת מודרנא השתתפו כ-6,300 ילדים בגילי שישה חודשים עד ארבע שנים, כאשר כ-4,800 מתוכם קיבלו את החיסון וכ-1,500 – זריקת פלצבו. המינון שניתן היה 25 מיקרוגרם, ונצפתה תגובה חיסונית יעילה אחרי המנה השניה.

בשני המחקרים נאספו נתוני בטיחות, אשר תואמים את הניסיון המצטבר על החיסון. תופעות הלוואי העיקריות היו אופייניות לתגובה חיסונית וכללו תופעות מקומיות של כאב, אדמומיות ונפיחות מקומית, ותופעות מערכתיות חולפות כדוגמת עייפות וחום. השכיחות של התופעות המערכתיות היתה נמוכה ביחס לשכיחות שנצפתה במחקרי המבוגרים והפער ביחס לפלצבו היה קטן. תופעות לוואי חמורות לא נצפו בקרב המחוסנים לעומת קבוצת הביקורת, בדומה לידוע לנו מחיסוני המבוגרים. בהקשר זה ניתן לציין שבשל הארכת המחקר של פייזר נאסף מידע בטיחות לאורך תקופה ארוכה ביחס לאישור במתכונת חירום, כאשר חלק גדול מהמשתתפים היו במעקב 6-4 חודשים ואף יותר לאחר המנה השניה וכחודשיים לאחר המנה השלישית [4-3]. לסיכום, מחקרי הבטיחות מצאו שהחיסון לפעוטות בטוח, בדומה לחיסונים אחרים.

למה לחסן עכשיו והאם לא עדיף להמתין?

על-פי כל המחקרים הידועים כיום (ראו מקורות מטה) החיסון מסייע להפחתת הסיכון למחלה קשה, הפחתת הסיכון ל-PIMS והפחתת הסיכון ללונג קוביד בקרב מתחסנים בני כל הגילים. 

כיום הווריאנט הנפוץ הוא אומיקרון BA.5, אבל אנחנו רואים שהווירוס משתנה ומתפתח, ואין לנו אפשרות לצפות אילו וריאנטים נוספים יגיעו, איך הם יתפתחו, והאם תהיה פגיעה משמעותית יותר בפעוטות. מצד שני צריך לקחת בחשבון את פרק הזמן הנדרש כדי להגיע לחסינות, ולזכור שקצב התפרצות של גל תחלואה משמעותי באוכלוסיה בישראל הוא מהיר מפרק הזמן שנדרש על מנת לחסן את הילדים לפי פרוטוקול החיסון.  בפרק זמן זה הילדים עלולים להידבק בנגיף והחיסון לא יגן עליהם.

איזה חיסונים קיימים לפעוטות? ומה ההבדלים ביניהם?

חיסון מודרנא חיסון פייזר
סוג החיסון זריקה זריקה
מרכיב פעיל mRNA mRNA
מינון לפעוטות 25 מיקרוגרם, רבע ממנת מבוגר 3 מיקרוגרם, עשירית ממנת מבוגר
פרוטוקול החיסון (כמה מנות, ובאילו הפרשים) שתי מנות בהפרש של 4 שבועות שלוש מנות: מנה שניה לאחר 3 שבועות ממנה ראשונה, מנה שלישית בהפרש של 8 שבועות ממנה שניה. 
תופעות הלוואי שנצפו בניסויים ובחיסון בארה״ב עצבנות/בכי, כאבים במקום ההזרקה, ישנוניות, אובדן תיאבון, חום, נפיחות באתר ההזרקה, אודם במקום ההזרקה ובבית השחי (או המפשעה) שיעור תופעות הלוואי היה נמוך מאוד, ולעתים קרובות קשה להבחין בפער ביחס לפלצבו.
מתי נחשבים מחוסנים? שבועיים לאחר המנה השניה – מינימום 6 שבועות מתחילת הפרוטוקול שבוע לאחר מנה שלישית. מינימום 12 שבועות מתחילת הפרוטוקול. 

מקורות:

[1] עובדות ושאלות מתוך אתר ה-FDA לגבי חיסוני מודרנא:

Moderna COVID-19 Vaccine Fact Sheets (English) and FAQs
Document 1, 6 months through 5 years of age (magenta border) from June 17, 2022
https://www.fda.gov/emergency-preparedness-and-response/coronavirus-disease-2019-covid-19/spikevax-and-moderna-covid-19-vaccine

[2] עובדות ושאלות מתוך אתר ה-FDA לגבי חיסוני פייזר – ביונטק:

Pfizer-BioNTech Fact Sheets (English) and FAQs
Document 1, 6 months through 4 years, maroon cap (must dilute) from June 17, 2022
https://www.fda.gov/emergency-preparedness-and-response/coronavirus-disease-2019-covid-19/comirnaty-and-pfizer-biontech-covid-19-vaccine

[3] הקלטת הדיונים, המסמכים והמצגות של פגישת הוועדה המייעצת ל-FDA

https://www.fda.gov/advisory-committees/advisory-committee-calendar/vaccines-and-related-biological-products-advisory-committee-june-14-15-2022-meeting-announcement 

[4]   הקלטות הדיונים, המסמכים והמצגות של פגישות הוועדה המייעצת ל-CDC

https://www.cdc.gov/vaccines/acip/meetings/index.html 

[5] סקירה ונייר עמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים והארגון למחלות זיהומיות בילדים 

https://www.mdpi.com/2076-393X/10/1/81 

[6] מצגת של האגף האפידמיולוגי שמסכמת את דיווחי תופעות הלוואי לאחר החיסון

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-safety-15022022/he/files_publications_units_epidemiology_Vaccine_safety_15022022.pdf 

[7] סקר המרכז למחלות מדבקות בישראל על תופעות לוואי לאחר החיסון בבני 11-5

https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/covid-vaccine-5-11 

[8] עדכון ה-EMA על בטיחות חיסוני הקורונה

https://www.ema.europa.eu/en/human-regulatory/overview/public-health-threats/coronavirus-disease-covid-19/treatments-vaccines/vaccines-covid-19/safety-covid-19-vaccines 

[9] מחקר על יעילות החיסון נגד תחלואה בילדים בגל האומיקרון בארה"ב

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35298453/ 

[10] מחקר על יעילות החיסון נגד אשפוזים בגל האומיקרון בארה"ב 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35239634/ 

[11]  מחקר על יעילות החיסון נגד אשפוזים בגל האומיקרון בארה"ב 

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2202826 

[12] מחקר על MISC בצרפת

https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2787495 

[13] מחקר על MISC בארה"ב

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35025852/ 

[14] מחקר על MISC בדנמרק

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35526537/ 

 

לאחר אישור ה-FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי), והמלצת ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות האמריקאי), הצטרפו מומחי הצט״מ (צוות הטיפול במגיפות בישראל) להמלצה שיש לאשר את חיסוני הפעוטות בישראל. משרד הבריאות קיבל את ההמלצה.