נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

מה זה חיסון RNA?

מה זה mRNA?

החלבונים הם מרכיבים חיוניים של תאי גופנו. הם מיוצרים בתאים לפי הוראות הכנה מדוקדקות שמקודדות בחומר התורשתי שלנו. החומר התורשתי מורכב ממולקולות בשם DNA (קיצור של: Deoxyribo-Nucleic Acid). ה-DNA מרוכז בתוך גרעין התא והוא למעשה מכיל את כל הוראות ההכנה וההפעלה של כל סוגי החלבונים. כל תא בוחר לעצמו את החלבונים שהוא צריך לייצר. לשם כך, נדרשת מולקולה נוספת בשם mRNA (קיצור של: messenger RiboNucleic Acid). באמצעות ה-mRNA ניתן להעתיק מהגרעין רק את המקטע המסויים אותו רוצים לבטא, ולהעביר אותו לאזור בתא בו מתרחש תהליך ייצור החלבונים (אברון בתוך התא בשם ריבוזום).

בניגוד ל-DNA שצריך להישמר היטב, מבלי שיתרחשו בו שינויים, מולקולת ה-mRNA היא זמנית ומתפרקת זמן קצר יחסית לאחר ביצוע תפקידה. אפשר לדמות זאת לדף זמני שמעתיקים אליו מתכון מתוך ספר מתכונים ענק ושמור היטב שהתקבל בירושה. כך, בסוף הבישול, אפשר לזרוק את הדף, אך הוראות ההכנה עדיין שמורות היטב ללא פגע בספר המקורי.

איך כל זה קשור לקורונה?

גם לנגיפי הקורונה יש חומר תורשתי, אך אצלם מדובר במולקולת RNA ולא DNA (קיימים כמובן גם נגיפים המכילים DNA. להרחבה בנושא סוגי נגיפים, ניתן לגשת לקישור הזה). כלומר, הנגיפים מחדירים לתאי הגוף אותו הם מדביקים מולקולות RNA שמכילות "הוראות ייצור" לחלבוני הנגיף עצמו. פעולה זאת מתבצעת כדי לגרום לתאים שנדבקו לייצר עוד ועוד נגיפים, שמשתחררים לגוף וממשיכים להדביק תאים נוספים. כך למעשה הנגיף מתרבה בגוף וגורם למחלה.

איך חיסון מבוסס mRNA עובד?

חלק מהחיסונים נגד הנגיף SARS-CoV-2, הגורם למחלת הקורונה, שנמצאים עכשיו בשלבים מתקדמים של מחקרים קליניים, מבוססים על טכנולוגיה חדשנית המאפשרת לייצר מולקולות mRNA שמקודדות לאחד מחלבוני הנגיף.

את ה-mRNA עוטפים במעטפת שומנית, הדומה לקרומי תאי הגוף, במטרה שהמעטפת תתאחד עם קרומי התאים של האדם המתחסן, וכך יוחדר לתוכם ה-mRNA הכלוא במעטפת. בתוך התאים ה-mRNA יתורגם  וייוצרו חלבוני הנגיף. בשלב הבא, חלבונים אלה יוצגו למערכת החיסון ע"י התאים, כפי שקורה בהדבקה נגיפית טבעית. כאשר מערכת החיסון תיחשף לחלבונים אלה, היא תייצר זיכרון חיסוני נגדם. במקרה שתתרחש חשיפה לנגיף האמיתי, מערכת החיסון כבר תדע לזהות אותו ולנטרל אותו, לפני שיחדור לתאים ויגרום לנזק.

מהם היתרונות של חיסוני mRNA?

תהליך הייצור של mRNA נעשה באופן מלאכותי, ללא צורך לגדל את הנגיף עצמו במעבדה כדי להפיק ממנו את החלבונים. כלומר, ברגע שרצף ה-RNA של הנגיף פוענח ופורסם, ניתן כבר היה להתחיל בייצור החיסונים. בכך תהליך הפיתוח היה מהיר יותר מפיתוח של חיסונים שמבוססים על נגיפים מוחלשים או חלבונים המופקים מהנגיפים עצמם. כמו כן, בזכות תהליך הייצור שאינו מצריך את גידול הנגיף עצמו, מדובר במוצר מאוד נקי ובטיחותי לשימוש.

חלבוני הנגיף שיבוטאו בגוף יעשו זאת באופן מדורג, בזכות ה-mRNA החודר לתאים, בדומה לתהליך הטבעי שקורה בהדבקה נגיפית, ולכן צפויה תגובה חיסונית הדומה לזו שתיווצר לאחר הדבקה טבעית. אולם, בזכות העובדה שמדובר ב-mRNA המקודד לחלבון אחד בלבד ולא לכל חלבוני הנגיף, הוא אינו יכול להמשיך להשתכפל ולהתרבות, כך שהתגובה צפויה להיות מאוד מתונה וממוקדת.

נכון לעכשיו, המחקרים מראים שהחיסונים האלו עובדים. כלומר, אנשים שחוסנו באמצעות חיסון מטכנולוגיית mRNA, ייצרו נוגדנים בגופם נגד החלבון, נראה כי החיסון יעיל גם במניעת הדבקה, אם כי לא ידוע עדיין כמה זמן הגנה זו נמשכת.

מהם החסרונות של חיסוני mRMA?

מולקולת ה-RNA אינה יציבה בתנאי הסביבה ולכן חייבת להישמר בהקפאה. תכונה זו מקשה על השינוע של חיסונים מסוג זה. במקרה של בעיות בשרשרת הקירור העלולות להוביל לפירוק מולקולות ה-RNA שבחיסון, הוא יהיה פחות יעיל.

מבחינה בטיחותית, ישנן חששות שמולקולות RNA יובילו לתגובה דלקתית חזקה בגוף, על אף שבחיסונים הנבדקים היום ה-RNA כלוא בתוך מעטפת ולכן מערכת החיסון לא נחשפת אליו ישירות. ישנה חשיבות גדולה בניטור תופעות הלוואי במחקרים הקליניים כדי לוודא שהמוצר אכן בטיחותי לשימוש ושתופעות הלוואי שלו יהיו קלות, ברמה משמעותית, מתופעות המחלה אותה הוא מונע.

מדובר בטכנולוגיה חדשה, ולכן מספר האנשים שחוסנו בחיסונים דומים היא די קטנה, יחסית למספר האנשים שחוסנו בחיסונים מטכנולוגיות אחרות, ותיקות יותר. מסיבה זו, המידע שנצבר על החיסונים הותיקים הוא רב יותר. עם זאת, צריך לזכור שכל טכנולוגיה רפואית שנמצאת בשימוש רחב כיום, הייתה בעבר חדשה.

האם חיסון RNA יכול לגרום למוטציות בתאים?

לא. מולקולות RNA לא מגיעות לגרעין התא, ולכן לא יכולות להשפיע על הגנום (החומר התורשתי) הארוז בתוכו. כמו כן, כפי שנאמר, מדובר במולקולה לא כל כך יציבה, שצפויה להתפרק זמן קצר לאחר כניסתה לתא.

מה אנחנו עדיין לא יודעים?

קיימות שתי שאלות משמעותיות פתוחות בנקודת זמן זו:

התעלומה הראשונה היא מה משך הזמן שהחיסון יגן עלינו מפני הנגיף. האם החיסון יוצר הגנה שנמשכת מספר חודשים או שנים, זאת נוכל להעריך רק בעתיד הרחוק. לכן, בהנחה שהחיסונים יאושרו בשנה הקרובה, כאשר אנחנו בעיצומה של מגפה, החיסונים יאושרו לשימוש בטרם ידעו לכמה זמן הם מגנים. אם בעתיד יימצא כי החסינות דועכת, כנראה שניתן יהיה לתת מנות דחף לפי הצורך.

התעלומה הבוערת השנייה היא: כיצד החיסון משפיע על המחלה עצמה? כלומר, אם אדם נחשף לנגיף הקורונה לאחר שחוסן, אנחנו עוד לא יודעים האם נמנעת הדבקה לחלוטין, או אם נמנעת רק מחלה עם תסמינים. כמו כן, עדיין אין מידע כיצד יגיב אדם מחוסן שנחשף לנגיף לאחר שהחסינות דעכה בגופו. על כך, נקווה שנקבל תשובות בעתיד הקרוב יותר, כשנצבור עוד מידע.

בשורה התחתונה:

מתחילת שנת 2020 מגפת הקורונה השפיעה על העולם כולו. לפתע, נמנעו מאיתנו פעולות שגרתיות שהיינו מתייחסים אליהן כמובן מאליו, כמו מפגשים משפחתיים, חיבוקים, צפייה בהצגה, מפגש חברים בבית קפה או אפילו נסיעה לעבודה. רבים מאיתנו תולים תקווה בחיסון שיאפשר להפחית את עומס המגפה כדי שנוכל לחזור לשגרת החיים. תוצאות המחקרים שפורסמו בשבועות האחרונים בהחלט מעוררות תקווה, אולם חשוב להבין שגם ברגע שיגיע חיסון יעיל ובטיחותי לשימוש הציבור, יקח עוד זמן לא מועט עד שיצליחו לחסן מספיק אנשים כדי שנראה התחלה של ירידה משמעותית בתחלואה, כזו שתאפשר הסרת כל המגבלות.

בזמן שאנשים רבים כבר החלו לחפש את הרישום לתור לקבלת החיסון כאשר יהיה זמין, מנגד יהיה זה הגיוני וצפוי שרבים יחששו בתחילה מחיסון חדש, בעיקר כשמדובר בטכנולוגיה צעירה, ויעדיפו לחכות לעוד נתונים ומידע.