נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

מה אכפת לאדם מחוסן אם אחרים לא מתחסנים?

10.3.2021

בחודשים המעטים מאז שאושרו חיסוני הקורונה הראשונים לשימוש, הספיקו להתחסן כבר עשרות מליוני אנשים ברחבי העולם. לאחרונה התפרסמו מחקרים ישראליים שהראו שהחיסון נגד קורונה של חברת פייזר יעיל במניעת מחלה תסמינית ב-94% וככל הנראה יעיל מאוד גם בפני הדבקה חסרת תסמינים, ולכן גם מפחית את הסיכוי שאדם מחוסן יידבק ויעביר את המחלה הלאה.

בעוד שמדובר בידיעות מעודדות ומשמחות, עדיין ברור לכולנו שההגנה שהחיסון מייצר אינה הרמטית ומוחלטת, ועל אף שהסיכוי של מחוסן להידבק במחלה נמוך פי 20 מהסיכוי של אדם לא מחוסן להידבק (בהנחה והם מתנהגים באופן דומה), הוא עדיין קיים. 

בתחום חקר המחלות הזיהומיות ישנו מונח הנקרא "חסינות עדר" או "חסינות קהילתית". משמעות המושג היא שככל שיותר אנשים בקהילה מחוסנים נגד מחלה מסוימת (בין אם נדבקו והחלימו, או אם חוסנו), כך הסיכוי של המחלה להסתובב בקרב האוכלוסייה הולך ופוחת, ובאופן טבעי יפחת גם הסיכוי של האנשים הלא מחוסנים להידבק כתוצאה מהירידה במאגר האנשים המדבקים. 

אחוז האנשים באוכלוסייה שצריכים להיות מחוסנים כדי לאפשר חסינות עדר משתנה כתלות ביעילות החיסון ובאופיה של כל מחלה: איך היא עוברת מאדם לאדם? כמה זמן חשיפה צריך? האם גורם המחלה שורד לאורך זמן באוויר החדר? איזה אחוז מהאנשים שנחשפים יידבקו? וכולי. ככל שהמחלה יותר מדבקת או ככל שהחיסון יעיל פחות, כך נדרש אחוז גבוה יותר של מחוסנים בשביל למנוע התפרצויות של המחלה. כמובן שכאשר לא מחוסנים מקובצים ביחד באותה מסגרת או ישוב, ולא מפוזרים באופן אחיד באוכלוסייה כולה, החסינות האפקטיבית של אוכלוסייה זו נפגעת ויכולות להתרחש בה התפרצויות. כך, למשל, ראינו לפני מספר שנים התפרצויות של מחלת החצבת באוכלוסיות בהן שיעור המתחסנים נמוך יחסית לאוכלוסייה הכללית. 

לצערנו מצב הקורונה בארץ כרגע לא מדהים. למרות היעילות המשמחת של חיסוני הקורונה, ולמרות מספר המחוסנים הגבוה יחסית, עדיין מעל למחצית מהאוכלוסייה חשופה למחלה. כתוצאה מכך נדבקים אלפי ישראלים בכל יום, מתוכם גם מיעוט מהמחוסנים, מכיוון שכאמור, ההגנה הגבוהה שהחיסון מעניק אינה מוחלטת. זו הסיבה שאנו עדיין נמצאים תחת מגבלות שמנסות להגביל את קצב ההדבקה. 

ככל ששיעור המחוסנים באוכלוסייה יעלה, כך יש יותר סיכוי שנתקרב לאחוז החסינות המיוחל, הנדרש לחסינות קהילתית. אולם, כל עוד לא נוכל לחסן ילדים, לא סביר שנגיע לחסינות קהילתית מושלמת, ולמרות זאת – ככל שאחוז המתחסנים יעלה, תפוצת המחלה תרד משמעותית, גם אם לא לרמה אפסית. המשמעות של ירידת תחלואה למספרים שאפשר "לחיות לצידם" היא הסרה של יותר מגבלות וחזרה לחיים שפויים יותר. 

ככל שהתחלואה תרד, גם אנשים באוכלוסייה שלא יכולים להתחסן (כמו ילדים) או אלו שהחיסון פחות יעיל עבורם יהיו יותר מוגנים. לכן זה האינטרס הפרטי והציבורי, שאחוז המחוסנים באוכלוסייה יגדל ככל הניתן. לתועלת כולנו. 

אינפוגרפיה להמחשה של מושג החסינות הקהילתית
האיור נועד להדגים את עיקרון החסינות הקהילתית (חסינות עדר) באופן כללי, תוך התייחסות לאדם המוגן מהמחלה לעומת מי שאינו כזה. קרדיט: עמותת מדעת ברישיון CC BY-SA 4.0. מבוסס על Community Immunity ("Herd Immunity") של NIAID.