שאלות ותשובות בנושא חיסוני קורונה לבני ובנות 15-12

27.06.2021

1. האם כדאי לחסן את הילדים שלי?
   התשובה הקצרה – כן. בשאלות הבאות נרחיב ונענה באופן ממוקד יותר, אבל בראייה הרחבה – משרד הבריאות ממליץ לכל בני ובנות הנוער מעל גיל 12, אשר אין להם מניעה רפואית, לקבל את החיסון לקורונה. עדכון המדיניות בישראל נעשה לאור נתוני היעילות והבטיחות הטובים של החיסון במחקר הקליני, לאור העליה החדה באירועי ההדבקה בשבועות האחרונים, ולאור הצטברות הניסיון עם החיסון בבני 12-15 בעולם. החיסון ניתן כבר לבני נוער רבים בגילאים אלו. נכון לכתיבת שורות אלו החיסון ניתן בקנדה למעל 1.2 מליון בני נוער, בארה"ב למעל 4.4 מיליון (רובם גם קיבלו מנה שניה), ובישראל ליותר מ-42 אלף.
2. מה הסיכונים לילדים מהמחלה COVID-19?
   ההשלכות המלאות של תחלואה במחלת הקורונה אינן ידועות עדיין. הסיכונים הידועים לבני נוער דומים במידה רבה לסיכונים למבוגרים, אבל בשכיחות נמוכה יותר. סיכונים אלו כוללים תחלואה נשימתית משמעותית עד כדי אשפוז (ואף שזה נדיר, לדאבון לב לעתים גם מוות), תסמונת דלקתית רב-מערכתית (MIS-C) בקרב מחלימים, ותסמינים ארוכי טווח (פוסט קורונה, או Long COVID), שמשפיעים על הכושר הגופני ופעילות מערכת העצבים. לצערנו, ישנם ילדים שחלו והחלימו, שסובלים מהתופעות הנ"ל.
3. האם החיסון יעיל?
   המחקרים והניסיון הרב עם החיסון מראים כי החיסון מפחית באופן דרמטי את הסיכוי להידבק בוירוס הקורונה (במעל 90%) וכן את חומרת המחלה ואת הסיכוי להדביק אחרים, במקרים בהם מחוסנים כן נדבקו. המחקרים בבני 12-17 מראים יעילות גבוהה באופן דומה.
4. האם ה FDA אישר את החיסון לילדים?
   ה-FDA אישר את החיסון למבוגרים ולילדים מגיל 12 ומעלה, במסגרת של אישור חירום. בשלב זה מתקיימים מחקרים גם על חיסון ילדים צעירים יותר; אם התוצאות יהיו חיוביות, תצאנה בהמשך גם המלצות לגבי הגילים הצעירים. על פי הערכות הגופים המקצועיים, אישור סופי צפוי להתקבל בחודשים הקרובים.
5. האם החיסון בטוח לילדים?
   אם היה חשש לבטיחותו, החיסון לא היה ניתן; כל חיסון אושר לשימוש רק לאחר שעבר מבדקי בטיחות ויעילות בהצלחה. המחקרים הקליניים עבור קבוצת הגיל הצעירה (12-15) מצאו כי יתכנו תופעות לוואי זמניות, כמו כאבים במקום ההזרקה, חום והרגשה כללית רעה. זאת בדומה לתופעות הלוואי בחיסון מבוגרים כמו בכל טיפול רפואי, יתכנו גם תופעות לוואי קשות יותר באופן נדיר. כדי לאתר את תופעות הלוואי הנדירות  שלא אותרו במחקרים הקליניים, נמשך מעקב אחר תופעות לוואי גם לאחר תחילת התחסנות האוכלוסייה הרחבה. מהמידע שהצטבר עד כה בנוגע לתופעות לוואי שנקשרו לחיסון אשר דורשות טיפול רפואי, הן כוללות בעיקר אלרגיות שמופיעות מספר דקות לאחר קבלת החיסון – בשכיחות של מקרה אחד למיליון. כמו כן, בנערים (זכרים) ומבוגרים צעירים (בעיקר בקבוצת הגילאים 12-19) נמצא קשר לאירועי דלקת בשריר או קרום הלב. מקרים אלו היו נדירים, ורובם הגדול היו בדרגה קלה וחלפו תוך ימים בודדים ללא סיבוך (פירוט נוסף בהמשך).
6. מהן תופעות הלוואי המוכרות הצפויות מהחיסון?
   תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן כאב ונפיחות במקום ההזרקה. בדומה לחיסונים אחרים, רבים גם חווים תסמינים "דמויי שפעת" כדוגמת עייפות, כאב ראש, חום וכאבי שרירים. תסמינים אלו נפוצים יותר לאחר המנה השנייה, וחולפים תוך ימים ספורים ממתן החיסון.
7. מיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב) בסמיכות לקבלת החיסון – האם יש ממה לחשוש?
   לאחר שימוש נרחב בחיסון דווחו אירועים נדירים של דלקת בשריר הלב. משרד הבריאות בישראל בדק את המקרים וקבע כי סביר שהם נגרמו מהחיסון. המרכז לבקרת מחלות בארה"ב בדק גם הוא את התופעה והגיע למסקנה דומה. תופעה זו התרחשה בעיקר בקרב בנים צעירים, בייחוד בקרב בני 12-19, תוך ימים ספורים מקבלת המנה השנייה.  לפי המידע ממעקב החיסונים בישראל ובארה"ב, מקרים אלו אירעו בקרב 0.006% עד 0.02% מהבנים הצעירים שקיבלו את החיסון, ובקרב פחות מ0.001% מהבנות שקיבלו את החיסון. מקרים חמורים של מיוקרדיטיס (אשר לא חלפו תוך ימים בודדים), אפילו בקרב הצעירים, היו נדירים ביותר (פחות מ0.001%). הסיכונים הידועים לתחלואה חמורה וסיבוכים חמורים מקורונה בקרב בני נוער גבוהים הרבה יותר, ועל כן קיימת הסכמה רחבה בקרב ארגוני רופאים ורשויות בריאות שהתועלת של החיסון גבוהה באופן ברור מהסיכון (עמוד המידע של ה- CDC, למידע נוסף):

   

8. האם ילדים שהתחסנו לא יכולים להדביק מבוגרים?
   יש שתי תשובות לשאלה הזו (תלוי איך קוראים אותה); ראשית, הסיכון של מחוסנים להידבק בעצמם בקורונה – הינו נמוך. בנוסף, מחקרים שבוצעו מאז אושר החיסון לראשונה הראו כי גם כאשר מחוסנים נדבקים, חומרת התחלואה שלהם נמוכה יותר והסיכוי שידביקו נמוך יותר גם הוא. לכן, ילדים שחוסנו, אף אם נחשפו לנגיף, נמצאים בסיכון נמוך יותר להידבק בעצמם וכמובן גם להדביק הלאה. שנית, ובהתייחס לשמועות שונות – בחיסון מבוסס ה- mRNA אין כלל נגיף חי, ולכן אדם מחוסן לא יכול לגרום לאדם אחר בסביבתו ״להידבק״ מהחיסון.
9. האם החיסון יכול להשפיע על הפוריות העתידית של הילדים?
   לפי הערכת מומחי פוריות ברחבי העולם אין כל מנגנון ביולוגי מוכר בו החיסון יכול לגרום לפגיעה בפוריות. בניגוד לשמועות השווא שהופצו על ידי גורמים שאינם מקצועיים, מחקרים שבדקו את השפעות החיסון הראו שהחיסון אינו גורם לכל פגיעה בשליה, בשחלות, או בתאי הזרע.
10. האם החיסון עלול לגרום למחלת הקורונה?
    לא. החיסון הניתן כיום בישראל הינו חיסון מתוצרת חברת פייזר-ביונטק. זהו חיסון המבוסס על טכנולוגיה של mRNA, אשר גורם לגוף של המחוסן לייצר חלבון יחיד ובכמות מוגבלת מתוך כלל חלבוני הנגיף. החשיפה הזו יוצרת זיכרון חיסוני, כך שאם האדם יחשף לנגיף, מערכת החיסון תדע לזהות את מחולל המחלה ולהשמיד אותו, לרוב, עוד טרם המחלה.
11. את מי מומלץ לחסן בשלב זה?
    לאור העליה החדה במקרי ההדבקה בישראל, והצטברות מידע בטיחות נוסף על החיסון בבני 12-15 בעולם, משרד הבריאות ממליץ לכל מי שמעל גיל 12, אשר אין לו מניעה רפואית, להתחסן בהקדם.
12. האם כדאי לחסן את מי שהחלים מקורונה?
    מכיוון שטרם חוסנו רוב בני הנוער שאינם מחלימים, ולבני נוער מחלימים יש רמה מסוימת של חסינות, אין היום בישראל המלצה לחסן בני נוער מחלימים. לצד זה יש לציין שלאור המחקרים הקיימים, ההערכה היא שמתן חיסון מעניק למחלימים הגנה יעילה ואמינה יותר, וכן שמתן החיסון בטוח גם במחלימים. לכן יתכן שבהמשך החיסון יומלץ גם לבני נוער מחלימים. חשוב לציין כי אין איסור על כך, ונכון להיום (26.06.2021) חלק מקופות החולים מאפשרות למחלימים בגילים אלו להתחסן במנה אחת.
13. האם  רופא/ת המשפחה או רופא/ת ילדים יכול/ה לתת לי את כל המידע?
    בהחלט. אם יש לכם ספקות והתלבטויות – אלה אנשי המקצוע שכדאי להתייעץ איתם.
14. מה ידוע לנו על ההגנה שהחיסון מקנה מפני הווריאנטים?
    אף שנתגלו וריאנטים עם כושר הדבקה גבוה מבעבר, הנתונים עד כה מצביעים על יעילות גבוהה של החיסון של פייזר נגד הווריאנטים בקרב מחוסנים שקיבלו שתי מנות, בפרט כנגד תחלואה קשה.
15. האם ילדים לא מחוסנים מסכנים את הסבים והסבתות שלהם?
    מחקרים מראים באופן חד משמעי שילדים נדבקים ומדביקים אחרים בקורונה, ושבני נוער מעורבים בחלק גדול מאירועי ההדבקה. כאשר הסבים והסבתות מחוסנים הסיכון שלהם להידבק ולחלות באופן חמור הינו נמוך הרבה יותר. יחד עם זאת, כמו בכל חיסון, אחוז מסוים מהמחוסנים לא מפתחים הגנה מספקת, כך שככל שהסביבה מחוסנת יותר, כך יורד הסיכוי להדביק את האנשים שהחיסון לא הגן עליהם. לכן ככל שיותר ילדים יתחסנו, כך תוגבר ההגנה הקהילתית מפני חדירת הנגיף לאוכלוסייה.
16. האם צפוי עוד גל קורונה?
    אנחנו לא יודעים. יש להמשיך, לעקוב ולנטר תחלואה. ישנן מדינות שהשתמשו בחיסונים פחות יעילים או שחיסנו במנה אחת בלבד, ורואים בהן גל תחלואה נוסף. בשלב זה ניתן להניח שהפרצה העיקרית שממנה יגיע גל נוסף היא דרך טיסות בינלאומיות, ומכאן החשיבות הגבוהה בניטור השבים מחו״ל.
17. מי שהתחסן פטור מבידוד? יכול לנסוע לחו"ל? האם מי שהתחסן ונחשף לחולה מאומת, פטור מבידוד?
    ההנחיות משתנות לעיתים קרובות ולכן יש לבדוק באתר משרד הבריאות. ככלל, מחוסנים או מחלימים נדרשים להיכנס לבידוד במקרים בהם מדובר בחשיפה באירוע חריג (הדבקה נרחבת), חשיפה במטוס (מקום סגור למשך זמן ארוך) או אם האדם שנחשף נמצא באופן קבוע במוסדות בהם יש אוכלוסיות בסיכון.
    לגבי נסיעות לחו"ל, הכניסה לבידוד תלויה בהנחיות של מדינת היעד. נכון ל- 26.06.2021, ישראל מחייבת חוזרים מחו"ל – גם אם הם מחוסנים – בשתי בדיקות קורונה – אחת 72 שעות לכל היותר לפני הטיסה והשנייה בנחיתה בארץ.  חוזרים שאינם מחוסנים חייבים בבידוד בכל מקרה ל-14 יום, ואילו מחוסנים רק במידה וחזרו ממדינה שמוגדרת מדינה בסיכון.
18. האם כדאי לעשות בדיקה סרולוגית לפני החיסון?
    אין סיבה, מכיוון שהחיסון בטיחותי עבור מחלימים ונמצא כיעיל בהפחתת תחלואה חוזרת.
19. אז בשורה התחתונה – אתם ממליצים לחסן או לא לחסן?
    כן. החיסון נבדק במחקרים יסודיים ונמצא מאוד יעיל ובעל פרופיל בטיחות טוב. הוא ניתן כבר למאות מיליוני אנשים בעולם, ובכללם גם בני נוער רבים מעל גיל 12, והניסיון בשטח מראה על יעילות מאוד גבוהה. תופעות לוואי חמורות עם החיסון הינן נדירות מאוד, ויש הסכמה רחבה בקרב גורמים בריאות וארגוני רופאים שהתועלת של החיסון עולה על הסיכון לתופעות נדירות אלו.

ההנחיות משתנות בתדירות גבוהה, לעתים אף מדי יום. חשוב לראות מתי נכתב המסמך, ולשים לב לעדכונים שחלו מאז תאריך הפרסום

דף מידע להורים של איגוד רופאי הילדים

נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים

תדריך החיסון של משרד הבריאות

הודעת משרה"ב על מיוקרדיטיס והחיסון

שאלות ותשובות של הCDC

המלצה עדכנית של משרד הבריאות לחסן בני נוער