מדעת עושה סדר – החיסון לא יעלה שכיחות של זנים חדשים

24.1.2021

מהבוקר, הכותרות צועקות וקבוצות הוואטספ רועשות; נכתב שכתוצאה מכך שאחוז ההתחסנות בארץ גבוה, בעוד רמת התחלואה גבוהה, יש חשש מהיווצרות "מוטציה ישראלית" לנגיף הקורונה שתעשה כאן תוהו ובוהו.

"מרכז המידע והידע למלחמה בקורונה" פרסם במוצאי שבת, ה- 23.1.21, מסמך ובו טענה כי שילוב אחוז ההתחסנות הגבוה בארץ, יחד עם התחלואה הגבוהה, עלולים לגרום להיווצרותה של "מוטציה ישראלית" של הנגיף שתהיה עמידה לחיסון ותגרום לתחלואה מפושטת/ קשה יותר [1].
המסמך עושה שימוש בביטוי "לחץ ברירתי" – מצב בו כתוצאה מהשפעה חיצונית, גורם מחלה עובר תהליך מהיר של "ברירה טבעית", המובילה ליצירת זנים עמידים. מנגנון זה אכן קיים, אך לא בתגובה לחיסונים – אלא בעת שימוש לא נכון באנטיביוטיקה (כמו גם בתרופות נוגדות נגיפים, נוגדות פטריות וכדומה).

חיסונים וגם אנטיביוטיקה הם דרכי התמודדות עם מחלות זיהומיות, אך יש ביניהם הבדלים מהותיים:

• בעוד תרופות פועלת כנגד רכיב ספציפי ונקודתי של גורם המחלה, חיסון גורם ליצירת נוגדנים שונים המכוונים נגד חלקי הנגיף שהוצג למערכת החיסון. במקרה של החיסון למחלת הקורונה, מדובר על חלבון הספייק, חלבון גדול שנוצרים נגדו נוגדנים רבים לאיזורים שונים. בעוד שינוי באבן בניין יחידה עלול לגרום ליצירת עמידות לתרופה, הווצרות של זן שהחיסון לא יהיה יעיל במניעתו דורשת שינוי מהותי בנקודות רבות במולקולת המטרה, וקיים סיכוי גבוה שבמידה ויתרחשו שינויים כה רבים, תיפגע גם יכולתו של הנגיף לחולל מחלה.
• בעת מתן טיפול אנטיביוטי, גופו של אדם חולה מכיל מיליוני עותקים של גורם המחלה שעברו דורות רבים של חלוקות ויתכן שחלקם רכשו עמידות כלשהי לאנטיביוטיקה. במקרה כזה, מתן אנטיביוטיקה יגרום לשגשוג של אותם חיידקים שפיתחו עמידות. תופעה זו מתרחשת בפרט כאשר האנטיביוטיקה ניטלת שלא לפי ההנחיות, במינון נמוך מדי או לזמן קצר מהנדרש, ולכן ייתכן מצב בו חיידקים שפיתחו עמידות חלקית ישרדו, ימשיכו להתחלק ותכונת העמידות תתגבר ותהפוך לנפוצה.
  החיסון, לעומת זאת, ניתן טרם הנגיף נכנס לגוף ומונע את המחלה מראש, וכך גם מונע את האפשרות של רכישת תכונת העמידות.
  עוד על רכישת עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים בעת חשיפה לתרופה – בקישור המצורף [2].
• הופעת מוטציות וזנים חדשים מתגברת תוך כדי שהנגיף מתפשט באוכלוסיה. ככל שיותר יחלו – יותר מוטציות יופיעו. עובדה זו גם נאמרה בצורה ברורה במסמך המדובר של מרכז הידע. עצירת ההדבקה וההתפשטות, באמצעות כל הכלים המוכרים לנו – ריחוק פיזי, מסכות וכמובן חיסונים, תפחית את הסיכוי ליצירת וריאנטים חדשים. אמנם, במידה ויופיע וריאנט שהחיסון פחות יעיל נגדו, ייתכן ונראה אותו הופך לזן הנפוץ יותר, אך זה לא כתוצאה מהחיסון עצמו. כרגע, ראיות ראשוניות מראות שהחיסון בהחלט יעיל גם נגד הוריאנטים שזוהו כנפוצים (מאנגליה ומדרום אפריקה), אבל יש צורך להמשיך ולאסוף מידע. אחוז ההתחסנות הגבוה בישראל עתיד להראות לנו גם עד כמה החיסונים יעילים נגד הוריאנטים האלו.

בשורה התחתונה –

בעוד שמנגנון היווצרות עמידות באנטיביוטיקה הוא משהו שאנחנו מכירים היטב ורואים שנוצר כל הזמן, זו טעות לחשוב במונחים דומים בחיסונים.

בפועל אנחנו כמעט לא רואים היווצרות של ״זנים עמידים״ בהקשר של חיסונים, אלא רק שינוי בזן הנפוץ באוכלוסיה (במקרים מסוימים שהופיע וריאנט חדש ללא כל קשר לאוכלוסיה המחוסנת). אין לתת לחשש מהיווצרות זנים עמידים בישראל משקל משמעותי בהתייחס לשיקולי בריאות הציבור,בשונה מהסיכון ב"ייבוא" וריאנטים שכבר קיימים בעולם . הדבר שיועיל לבריאות הציבור זה שכמה שיותר מאיתנו יתחסנו ובהקדם, ושנמשיך לעצור את התחלואה בכל אותם הכלים הקיימים בידינו, ובפרט עטיית מסכות, מניעת התקהלות ושמירה על ריחוק, יחד עם שליטה בהגעת וריאנטים חדשים לאוכלוסיית ישראל.

[1] דו"ח מרכז המידע והידע בנושא הוריאנטים החדשים – באתר משרד הבריאות

[2] על התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים – באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

הרחבה (קריאה מקצועית) – מאמר המרחיב בנושא התפתחות זנים עמידים (קישור ל-PubMed)
Kennedy, D. A., & Read, A. F. (2017). Why does drug resistance readily evolve but vaccine resistance does not?. Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, 284(1851), 20162562.