מדעת עושה סדר – החיסונים בטוחים ואינם רעילים או גורמים לתמותה
העובדות הן חד משמעיות: התחלואה והתמותה בקרב המחוסנים יורדת. החיסונים בטוחים ויעילים. כל ניסיון לטעון אחרת – הוא שקר מוחלט וניתוח מעוות של הנתונים.
7.3.2021
פוסט שגוי ומוטה שפורסם ברחבי המרשתת מציג תמונה עגומה: חיסוני הקורונה, הניתנים לאזרחי ישראל, ממש קטלניים! אולם המציאות נמצאת בסתירה מוחלטת עם מה שנכתב בפוסט הנ"ל.
ראשית, הפוסט מניח שהתמותה שאנחנו רואים עכשיו מקורונה היא כתוצאה ממבצע החיסונים, או כדברי הפוסט: ״ניתן לאמר בוודאות כי מסע החיסונים גרם ליותר תמותה מעצם החיסון מאשר מהקורונה עצמה״. איך הטענה הזו מתיישבת עם הגל הראשון והשני, שבהם לא היו חיסונים זמינים כלל? האם גם שם התמותה היתה כתוצאה מחיסון? בוודאי שלא. נתוני האמת של החיסונים, כפי שניתן לראות הן מהניסוי שנערך בפיקוח ה-FDA האמריקאי שכלל כ-40,000 איש, והן מהמחקר הגדול שפורסם בכתב העת היוקרתי NJEM שכלל 1.2 מיליון איש, מראים שהם מקנים הגנה יוצאת מהכלל. לעומת זאת, נתוני התמותה מהקורונה ידועים בכל העולם, וגם בארץ רואים לכל אורך הדרך, מהתפרצות המחלה, תאימות גבוהה בין מספר המאומתים למספר המתים מהמחלה.
שנית, יש ראיות ברורות לכך שהחיסון מוריד את התמותה בקרב המחוסנים. למשל, ראו גרף של מספר המתים ומספר המאומתים החדשים בכל יום (בממוצע נע על 7 ימים), מאז התפרצות הקורונה ועד היום, כאשר מספר המתים מוסט ב-11 יום אחורה כדי לשקף את העיכוב הממוצע בין אבחון לתמותה. מתחתיו ניתן לראות את היחס בין המתים למאומתים.
ניתן לראות שמאז התחיל מבצע החיסונים בסוף דצמבר, אחוז המתים מתוך המאומתים רק הולך ויורד בעקביות: מ-1% מתים מתוך המאומתים בדצמבר עד ל-0.5% כיום (למרות התחלואה הגוברת). הסיבה? ככל שעולה אחוז המבוגרים המחוסנים קבוצת הגיל הזו מוגנת יותר, וכך התחלואה עוברת לצעירים. אפשר לראות זאת בבירור בגרף מטה של גיל החולים הקשים הממוצע, שירד בעשור שלם בחודש האחרון. הואיל ואחוזי התמותה נמוכים משמעותית אצל חולים צעירים יותר, אחוז התמותה הממוצע הכללי יורד בהתמדה.
לו אכן היו החיסונים גורמים לתמותה מוגברת מקרב מאומתי הקורונה, כפי שמנסה לטעון הפוסט בשלל משחקים במספרים לא קשורים (חלקם מפורטים בהמשך), היינו מצפים לראות עליה בתחלואה ובתמותה דווקא בקבוצות הגיל שחוסנו. באופן עקבי קבוצות הגיל המבוגרות יותר מתחסנות יותר: מעל 90% מגילאי 60+ קיבלו מנה ראשונה ומעלה, לעומת פחות משני שליש מכך בגילאים הצעירים יותר.
לסיום, אם מחלקים את אוכלוסיית החולים הקשים והקריטיים לפי גילאים, אפשר לראות בברור איך ככל שקבוצת גיל מחוסנת יותר, כך חולים בה פחות. בגרף מטה, שמציג נתונים עד אמצע פברואר, ניתן לראות איך שבוע מתחילת מתן המנה השניה לגילאי 60+ התחלואה שלהם – שעד אז היתה בעלייה – מתחילה לרדת. זאת לעומת שאר קבוצות הגיל שנותרות ברמה גבוהה או אף עולות. התופעה חוזרת על עצמה עם שבוע מתחילת מתן המנה השניה בקבוצת הגיל 55-59. רק בקבוצת הצעירים יותר, שכחציה עדיין לא התחסן, התחלואה ממשיכה לעלות. מאחר שרובם המוחלט של הנפטרים היו לפני כן במצב קשה ובאשפוז, ברור כי ירידה בתחלואה הקשה מובילה לירידה בתמותה.
בדיוק את אותם נתונים ניתן לראות בטבלת התחלואה והתמותה בקרב מחוסנים, שאותה מנסה הפוסט לעוות ככל יכולתו כדי לגרום למספרים להראות את ההיפך הגמור מה שהם אומרים באמת – ישנה ירידה במספר החולים והנפטרים ככל שעבר יותר זמן מקבלת החיסון, ובפרט אצל האוכלוסיה המחוסנת במלואה (שבוע ומעלה לאחר מנת החיסון השניה).כלומר, החיסונים עובדים, ומגנים היטב מפני התחלואה והתמותה מקורונה.
להסבר מפורט יותר על חלק מההטעיות בפוסט המקורי שמסתובב ברשת (כמובן, לא נפנה אליו), מוזמנים להמשיך ולקרוא.
הפוסט מתחיל עם הצגת נתוני משרד הבריאות, כפי שפורסמו בכתבה באתר ynet. לפי נתונים אלו 1,031 איש הם חולי קורונה קשים, שגם קיבלו חיסון כלשהו (ראשון או שני). בפוסט נטען, שמאחר שביום שלפני כתיבת הכתבה היו 1,056 חולים קשים פעילים, המשמעות היא שכלל החולים הקשים מקורונה הם למעשה מחוסנים.
זוהי הסקת מסקנות שגויה. נתוני המחלה במחוסנים שהוצגו בטבלה בכתבה הנ"ל אינם מייצגים חולים ביום מסוים, כלומר תמונת חתך אחת (בדומה להסתכלות על יום אחד של נתוני משרד הבריאות), אלא מתארים מספר מצטבר מתקופה כלשהי. למשל, הם סכום של כלל החולים מתחילת מבצע החיסונים ועד קצת לפני פרסום הכתבה. ניתן לראות זאת בקלות בכך שמספר המאומתים הכולל מקרב המחוסנים המוצג בטבלה הוא כ-44,000. אין, ולא היו בשום יום בתקופת המגפה, לשמחתנו כמובן, 44,000 מאומתים שאומתו ביום אחד, קל וחומר שכולם מחוסנים. לפיכך, ברור שנעשתה פה השוואה בין נתון מצטבר (חולים מקרב המחוסנים) לנתון חד-יומי (תמונת חתך), השוואה שקרית ושגויה.
חמור מכך, ככל הנראה כותבי הפוסט הנ"ל מבינים זאת. מיד לאחר הטענה השגויה המתוארת לעיל, מבוצעים חישובים המניחים כי מדובר בנתונים מצטברים, ולא נתוני תמונת חתך. לכן, הבעיה הראשונה היא שתחילת הפוסט נמצאת בסתירה עם המשכו. בעיה נוספת בחישוב שמוצג היא שהחישובים בהמשך מסתמכים על "ניתוח" שבוצע לנתונים מארצות הברית, כביכול על מנת להשיג את נתוני התמותה ה"אמיתיים" מהחיסון. למה "ניתוח" במרכאות? כי הכותבים משתמשים בדיווחים ממערכת VAERS, מערכת וולונטרית לאיסוף דיווחים מהציבור על תופעות לוואי של חיסונים. מאחר שבמערכת זו אין ביקורת ובדיקה של המקרים (היא משמשת לזיהוי מגמות ולהתרעה מוקדמת, לצורך בדיקה מעמיקה), היא כוללת הבהרה שאין להשתמש במספרים המופיעים בה כנתוני אמת, או להתבסס עליהם כדי לזהות קשר לחיסון:
בחישוב שלהם בפוסט כותביו מגדירים את היחס בין מספר המאומתים לחולים (מעין ״מקדם מתמטי״), למרות שזה בדיוק מה שנאמר לא לעשות, ואיתו הם מנסים לנפח את מספר המתים מקורונה בישראל, כדי לטעון כאמור שמקרי המוות האלו הם מהחיסון. למה לנסות להשיג מקדם כזה כדי לנפח את המספרים? לא ברור. ניתן להשתמש ישירות בנתוני משרד הבריאות כדי להבין מה שיעור המתים מקורונה, מתוך כלל המתחסנים בתקופה. זה כמובן לא אומר לנו שהם מתו מהחיסון כפי שכותבי הפוסט רוצים שנחשוב, כי החיסון לא הורג, קל וחומר לא הורג מקורונה.
לאחר מכן, מנסים לטעון בפוסט שאם נכפיל את מספר המתחסנים מעל גיל 65 ב-0.2 ואת מספר המתחסנים מתחת לגיל 65 ב-0.04 (אלו אותם המקדמים שהם "חישבו" לאחוזי התמותה), אז נקבל את התמותה בפועל מהחיסונים כביכול.
נניח שזה נכון: הגדלנו ראש, לקחנו את נתוני משרד הבריאות וחישבנו. נכון לכתיבת שורות אלו, התחסנו בלפחות מנה אחת כ-720 אלף איש מעל גיל 70 (הנתונים הם בקבוצות של 0-19, 20-29, 30-39 וכו', כך שאי אפשר לחשב בדיוק מגיל 65 ומתחתיו). כמו כן, התחסנו בלפחות מנה אחת כ-4.09 מיליון איש מתחת לגיל 69. אילו נכפיל את המספרים האלו ב-0.2 וב-0.04, נקבל 307 אלף איש שכביכול מתו מהחיסון, אם נאמין למה שנכתב בפוסט. בישראל, תמותה כזו זו תמותה כוללת של כ-6-7 שנים יחדיו, מכל הסיבות. כמובן שלא מתו כאן 307 אלף איש מקורונה, בלי קורונה, עם חיסון, בלי חיסון, או בכלל.
יש בפוסט עוד טעויות והטעיות רבות, עיוותי מספרים, קריאה סלקטיבית ופירוש לא נכון של מקורות מידע. לכן, לסיכום, מדובר בפוסט שגוי, מוטעה, מטעה ושקרי וממש לא מומלץ להאמין לכתוב בו.
החיסון בטוח, יעיל, ויחד עם עטיית מסכות, שמירה על ריחוק הפיזי, מניעת ההתקהלויות וההגבלות האחרות שמפחיתות את העברת הנגיף, נצליח בסוף לחזור לשגרה.