נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת באמצעות paypal
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

מתן אישור ה-FDA לחיסוני קורונה לילדים בגילי שישה חודשים עד ארבע שנים

29.06.2022

לאחרונה אישר מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) את החיסונים לקורונה של חברת פייזר ומודרנה לגילי שישה חודשים עד ארבע שנים [1]. בעקבות זאת המליץ המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) על מתן החיסון לכל הילדים בגילאים אלו [2]. החלטות אלו התקבלו לאחר בדיקה של צוותים מקצועיים של ה-FDA וה-CDC ובעקבות דיונים של ועדות מומחים בלתי תלויות שהצביעו פה אחד בעד הרחבת האישור ומתן החיסון לקבוצת גיל זו [3-4].

האישור לחיסונים ניתן במסגרת אישור חירום (EUA) לאור המשך מצב התחלואה המפושטת בקורונה, ובכללה תחלואת ילדים, והתבסס על מחקרים קליניים שנערכו בקרב כ-11 אלף ילדים בגיל שישה חודשים עד ארבע שנים. המחקרים הראו שחיסוני ה-mRNA מובילים לתגובה חיסונית יעילה נגד נגיף הקורונה, ושהם כרוכים בתופעות לוואי אופייניות וחולפות. החיסון של פייזר לבני גילים אלו ניתן במינון נמוך במיוחד (עשירית מהמינון הניתן למבוגרים), כך שתופעות לוואי אלו היו קלות ומעטות בהתאם, אך נדרשה מנה שלישית כדי להבטיח תגובה חיסונית יעילה. נתונים אלו, והמידע והניסיון הרב שהצטבר על החיסונים בשאר קבוצות הגיל, אפשרו לבסס את ההערכה שהתועלת ממתן החיסון גבוהה מהסיכונים הידועים והאפשריים [3-4].

 

מה הם החיסונים שאושרו?

החיסונים לקורונה של חברות פייזר ומודרנה פועלים באופן מאוד דומה. תכולתם זהה לגרסה של המבוגרים, אך המינון של החיסון נמוך יותר – 3 מיקרוגרם בחיסון של פייזר ו-25 מיקרוגרם בחיסון של מודרנה. כזכור, חיסונים אלו מכילים בועות זעירות בעלות מעטפת שומנית (ננו-ליפידים) אשר מכילות רצף של חומצות גרעין (mRNA) אשר מקודד ליצירת חלבון ה"ספייק" – אחד מהחלבונים של נגיף הקורונה. 

 

כיצד פועל החיסון?

החיסון פועל באופן מעט דומה לנגיף על מנת לגרום ליצירת זיכרון חיסוני ללא יצירת מחלה. כמו הנגיף, גם החיסון מכניס mRNA לתאי שריר במקום ההזרקה, כך שנוצר חלבון הספייק ומוצג על פני התא. כאשר מערכת החיסון פוגשת בחלבון הספייק, שמזוהה בתור חלבון זר, היא מופעלת ולומדת לייצר נוגדנים ותאים שיוכלו לנטרל את הנגיף ביעילות ובמהירות אם ייתקלו בו שוב. אולם כאן מסתיים הדמיון. הנגיף, מטרתו לשכפל את עצמו, והוא מכיל mRNA שמקודד ל-28 חלבונים נוספים שמובילים ליצירת מיליוני נגיפים לאורך זמן, שמדביקים תאים רבים במערכת הנשימה, כלי דם, מערכת העצבים והלב. בעוד החיסון גורם לייצור חלבון בודד למשך מספר שעות, החומר הפעיל של החיסון (mRNA) מפורק בתוך שעות. החלבונים שנוצרו בגוף (באופן טבעי) מפורקים בגוף בתוך שעות ואילו תאי מערכת החיסון למיניהם והנוגדנים הייחודיים לחלבון הווירוס ישארו בגוף מספר חודשים ויסייעו בזיהוי והתמודדות במקרה של הדבקה בווירוס הקורונה.

 

מה נמצא במחקרים הקליניים? 

אישור חיסוני mRNA לבני שישה חודשים עד ארבע שנים מהווה למעשה הרחבה של השימוש בחיסון שכבר נבדק והוכח כיעיל ובטוח במחקרים רבים. על מנת לאפשר הרחבה כזו, החברות נדרשות לבצע מחקרים קליניים המכונים מחקרי "גישור" (bridging). במחקרים אלו נדרש להוכיח כי החיסון, במתכונתו המותאמת לילדים, מוביל לתגובה חיסונית דומה לזו שרואים במבוגרים. כדי להוכיח זאת החברות נדרשות לבדוק שהחיסון גורם בצורה אמינה לתגובה חיסונית מספקת, לפי מדדים חיסוניים אשר הוכח שהם מצביעים על יעילות בהפחתת התחלואה (רמת נוגדנים מנטרלים). לצורך בדיקה זו די בכמה מאות משתתפים. בנוסף, על מנת להבטיח סיכון נמוך לתופעות חריגות לא צפויות, החברות נדרשות למדוד את בטיחות החיסון בקרב כמה אלפי נבדקים. 

במחקר של חברת פייזר השתתפו כ-4,500 ילדים בגילי שישה חודשים עד ארבע שנים, כאשר כ-3,000 מתוכם קיבלו את החיסון ו-1,500 – זריקת פלצבו. בשל רצון להבטיח שיעור תופעות לוואי נמוך ככל הניתן, לצורך המחקר החברה בחרה במינון נמוך במיוחד של החיסון – 3 מיקרוגרם, עשירית ממנה של מבוגר. אולם אף ששיעור תופעות הלוואי אכן היה נמוך מאוד, ולעתים קרובות קשה להבחין בפער ביחס לפלצבו, יעילות החיסון בקרב חלק מהילדים לא הייתה מספקת. התגובה החיסונית בקרב בני שישה חודשים עד שנתיים היתה דומה לזו של מבוגרים, אך התגובה של בני השנתיים עד ארבע שנים היתה נמוכה יותר. בשל ממצא זה, וכן בשל היעילות הנמוכה של החיסון נגד אומיקרון, הוחלט על הארכת המחקר והוספת מנה שלישית, לאחריה התקבלה תגובה חיסונית מוצלחת עם רמה גבוה של נוגדנים מנטרלים (כולל נוגדנים מנטרלי אומיקרון). 

במחקר של חברת מודרנה השתתפו כ-6,300 ילדים בגילי שישה חודשים עד ארבע שנים, כאשר כ-4,800 מתוכם קיבלו את החיסון וכ-1,500 – זריקת פלצבו. המינון שניתן היה 25 מיקרוגרם, והודגמה תגובה חיסונית יעילה אחרי המנה השניה.

בשני המחקרים נאספו נתוני בטיחות, אשר תואמים את הניסיון המצטבר על החיסון. תופעות הלוואי העיקריות היו אופייניות לתגובה חיסונית וכללו תופעות מקומיות של כאב, אדמומיות ונפיחות מקומית, ותופעות סיסטמיות חולפות כדוגמת עייפות וחום. השכיחות של התופעות הסיסטמיות היתה נמוכה ביחס למחקרי המבוגרים והפער ביחס לפלצבו היה קטן. בכל הנוגע לתופעות לוואי חמורות, לא נצפו תופעות כאלו בקרב המחוסנים לעומת קבוצת הביקורת, בדומה לידוע לנו מחיסוני המבוגרים. בהקשר זה ניתן לציין שבשל הארכת המחקר של פייזר נאסף מידע בטיחות לאורך תקופה ארוכה ביחס לאישור במתכונת חירום, כאשר לחלק גדול מהמשתתפים היה מעקב של 6-4 חודשים ואף יותר לאחר המנה השניה וכחודשיים לאחר המנה השלישית [3-4].

 

אלו עוד נתונים עמדו ברקע ההחלטה?

אף שהתחלואה מקורונה בקרב ילדים היא לרוב קלה, ישנם ילדים הסובלים ממחלה משמעותית ולעתים אף חמורה, וכן יש הסובלים מתופעות של לונג-קוביד ומסיבוכים חמורים נוספים [3-5]. מאז אושרו החיסונים לקורונה הם ניתנו למיליארדי בני אדם ברחבי העולם, ובכללם עשרות מיליוני ילדים בני 11-5, והיקף המידע והמחקרים בנוגע ליעילותם ובטיחותם הוא חסר תקדים [3-8]. המידע מראה באופן עקבי שהחיסונים מפחיתים את הסיכון מהקורונה ושתופעות לוואי חמורות הן נדירות מאוד. הניסיון הרב שהצטבר עד כה מראה בבירור שחיסונים מפחיתים באופן ניכר את הסיכונים של תחלואה מקורונה, ובייחוד קורונה חמורה. בנוסף, הנתונים מצביעים על כך שהסיכון לסיבוכים מאוחרים כדוגמת לונג-קוביד והתסמונת הדלקתית הרב מערכתית (MISC/PIMS) הוא נמוך יותר בקרב ילדים מחוסנים. 

יש לציין שאף שווריאנט האומיקרון מאופיין בתחלואה קלה יותר ביחס לווריאנטים קודמים, ולמרות שהיעילות של החיסון במניעת הדבקה באומיקרון היא נמוכה ביחס לווריאנטים קודמים, המחקרים מצביעים על כך שהחיסון מפחית באופן ניכר את הסיכון לתחלואה חמורה ו-MISC גם ביחס לווריאנט זה [9-14].

 

לסיכום

בשנה וחצי האחרונות החיסונים לקורונה מנעו תחלואה חמורה ותמותה באופן נרחב ואפשרו מעבר לשגרת חיים יותר נורמלית, תוך הפחתת מפלס הדאגה, צמצום הסיכון לפגיעה באוכלוסיות בסיכון והימנעות מקריסה של מערכת הבריאות. כמו כל חיסון, גם החיסונים לקורונה אינם מושלמים. יש דעיכה ביעילותם לאורך זמן והם פחות יעילים נגד וריאנט האומיקרון, אך למרות כל זאת הם תרמו תרומה מכרעת להפחתת התחלואה והתמותה מקורונה גם בעידן האומיקרון. לחיסונים יש תופעות לוואי, אך הידע, הניסיון והמחקרים שבוצעו מבטיחים כי הסיכון לתופעות חמורות הוא זעיר ביותר, בייחוד בהשוואה להידבקות בנגיף. 

 

האתר מנוהל ומתוחזק ע"י עמותת מדעת

פיתוח: דניאלה קרני-הראל

עיצוב ומיתוג: כרמי אהוביה


תרומה לעמותת מדעת

אנו עושים כל מאמץ כדי להנגיש מידע מבוסס-ראיות ומהימן בנושאי בריאות. אנו משקיעים זמן ומשאבים רבים על מנת שהמידע המובא באתר יהיה העדכני והמדוייק ביותר, מגובה במקורות מדעיים ותואם את הידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים. יחד עם זאת, אין במידע שבאתר כדי להוות המלצה רפואית. אנו מעודדים את מי שחפץ בהמלצות ועצות פרטניות בנושאים רפואיים לפנות באופן אישי לרופא/ה מורשה/ית או לבעל/ת רשיון באחד ממקצועות הבריאות הרלוונטיים.

מוזמנים לקרוא עוד על תהליך יצירת התוכן שלנו

הפרטיות שלכם חשובה לנו
האתר של מדעת עושה שימוש בעוגיות על מנת ליצור חוויה נעימה לכל המבקרים, אתם מוזמנים לקרוא על זה עוד ב דף תנאי המשתמש שלנו

Midaat © 2021 | מדעת - למען בריאות מושכלת