אודות קדחת צהובה

קדחת צהובה היא מחלה הנגרמת ע״י וירוס הקדחת הצהובה (Yellow Fever Virus) ממשפחת ה-Flavivirus, אשר מועבר ע"י עקיצת יתושה. 

אזורי תפוצה

המחלה קוטלת כ-30,000 איש מדי שנה באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אמריקה.
בדרום אמריקה הוירוס חי בקרב קופים הגרים ביערות ומשם מועבר לבני אדם. לעומת זאת, באפריקה ההדבקה היא בגלל קרבה לבני אדם נגועים.

ההערכות הן שהסיכוי של מטייל להדבק במחלה באיזור שמדרום לסהרה הוא כ-1:300 והסיכון למוות הוא כ-1:1300. בדרום אמריקה הסיכון נמוך בכעשרה אחוזים.

חשוב לדעת שאין טיפול ספציפי למחלה אלא רק טיפול תומך, כאשר בהתפרצות כמחצית מהחולים המפתחים מחלה חמורה ימותו ממנה.

תסמיני המחלה

הוירוס נכנס לגוף לאחר העקיצה ולרוב גורם למחלה קלה יחסית המתבטאת בחום, צמרמורות, כאבי גב, חולשה, כאבי שרירים והקאות.

עם זאת, בקרב כ- 15% מהחולים תתפתח מחלה קשה הכוללת צהבת (ומכאן שמה של המחלה: קדחת צהובה), דימומים מהפה, מהעיניים וממערכת העיכול.
התמותה היא בכ 20% מהמקרים (עד ל 50% במקרה של התפרצות), כך ששיעור התמותה הכללי הוא 3%.

הוירוס עובר למערכת הלימפה ומשם מגיע לכבד. בכבד הוא מדביק תאי כבד וגורם לתגובה של הגוף כנגד התאים המודבקים- הגוף משמיד את התאים המודבקים וכך הורס את הכבד. בנוסף, תוך כדי תקיפת התאים הגוף משחרר חומרים הנקראים ציטוקינים, שהם חלק טבעי ממערכת החיסון. ציטוקינים אלה, כאשר משוחררים בעודף, הם בעלי פוטנציאל קטלני וגורמים לתופעות לוואי מערכתיות נוספות, מלבד הרס הכבד.

אודות החיסון

החיסון לנוסעים לחו״ל ניתן במנה אחת, ודרושה מנת בוסטר שלו כל 10 שנים כדי לשמור על חסינות.

תופעות הלוואי השכיחות (עד 10%) של החיסון הן כאבי ראש, חום קל ויכולות להופיע צמרמורות וכאבי שרירים. החיסון לא מומלץ לנשים הרות ומיניקות.

מקורות

1. Infectious Diseases Related to Travel, Yellow Fever – מתוך אתר ה-CDC
2. Eidex, R. B., & Yellow Fever Vaccine Safety Working Group. (2004). History of thymoma and yellow fever vaccination. The Lancet, 364(9438), 936. ׁ(קישור ל-Pubmed)
3. Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR) General Recommendations on Immunization: Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices- מתוך אתר ה-CDC
4. Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR) Transmission of Yellow Fever Vaccine Virus Through Breast-Feeding — Brazil, 2009 – מתוך אתר ה-CDC
5. Jentes, E. S., Poumerol, G., Gershman, M. D., Hill, D. R., Lemarchand, J., Lewis, R. F., … & Monath, T. P. (2011). The revised global yellow fever risk map and recommendations for vaccination, 2010: consensus of the Informal WHO Working Group on Geographic Risk for Yellow Fever. The Lancet infectious diseases, 11(8), 622-632. (קישור ל-Pubmed)
6. Monath, T. P., & Cetron, M. S. (2002). Prevention of yellow fever in persons traveling to the tropics. Clinical infectious diseases, 34(10), 1369-1378. (תוכן המאמר)
7. Nasidi, A., Monath, T. P., Vandenberg, J., Tomori, O., Calisher, C. H., Hurtgen, X., … & Wali, S. (1993). Yellow fever vaccination and pregnancy: a four-year prospective study. Transactions of the Royal Society of Tropical Medicine and Hygiene, 87(3), 337-339. (קישור ל-Pubmed)
8. Nishioka, D. A., Pires, W. P., Silva, F. A., & Costa, H. L. (1998). Yellow fever vaccination during pregnancy and spontaneous abortion: a case‐control study. Tropical Medicine & International Health, 3(1), 29-33. (קובץ PDF)
9. INTERNATIONAL HEALTH REGULATIONS (2005), SECOND EDITION – מתוך אתר ה-WHO (קובץ PDF)
10.  ׁWeekly Epidemiological Record (WER), 2008- מתוך אתר ה- WHO
11. Weekly Epidemiological Record (WER), 2010- מתוך אתר ה- WHO