מחלת הפה והגפיים

מחלת הפה והגפיים אינה נחשבת למחלה קשה, אולם היא מאוד נפוצה ועלולה גם להסתבך, לכן חשוב להכיר איך היא נראית ומה אפשר לעשות כדי להקל על הילדים שנדבקו בה

מחלת הפה והגפיים (שנקראת לפעמים בטעות 'מחלת הפה והטלפיים') היא מחלה שמופיעה לרוב בילדים ונגרמת ע"י מספר זנים של נגיף הקוקסאקי, השייך למשפחה של נגיפים בשם 'אנטרווירוסים'.

המחלה יכולה להתרחש בכל גיל אך מרבית המקרים מתרחשים בילדים מתחת לגיל 5 שנים, לרוב בעונות האביב עד הסתיו. הסיבה שאנחנו שומעים על המחלה הזאת כל כך הרבה (בגן, בגינה, אצל האחיינים, ובעצם איפה לא) היא שהמחלה מדבקת מאד. הנגיף עובר בין ילדים במגע, דרך הפרשות רוק ונזלת, דרך הנוזל שיוצא מהשלפוחיות על העור ודרך הצואה.

הסכנה השכיחה היא התייבשות, מכיוון שהילדים נמנעים משתייה בגלל הנגעים הכואבים בפה, ובשל אובדן הנוזלים שנובע מהחום הגבוה
איך בכלל נראית המחלה? מחלת הפה והגפיים מאופיינת לרוב בהופעת חום כסימן ראשון, תחושה כללית רעה, איבוד תיאבון וכאבים בלוע. נגעים בחלל הפה מופיעים בין יום ליומיים אחרי תחילת החום. המחלה לא סתם נקראת הפה והגפיים, ובאמת פריחה אדמדמה שלרוב אינה מגרדת, מופיעה בכפות הידיים והרגליים. הפריחה הזו יכולה גם להופיע עם שלפוחיות וגם להתרחב, בצורה יחסית נדירה, עד לברכיים, המרפקים ואף לעכוז. המחלה נמשכת 7-10 ימים עד להבראה מלאה ברוב המקרים. סיבוכים נדירים של מחלת הפה והגפיים הם דלקת קרום המוח או דלקת במוח עצמו. הסכנה היותר שכיחה שאנחנו כהורים צריכים להיות מודעים לה היא התייבשות, מכיוון שהילדים פשוט נמנעים משתייה בגלל הנגעים הכואבים בפה, ובשל אובדן הנוזלים שנובע מהחום הגבוה. כמו כן, חשוב להדגיש כי התסמינים של מחלות נוספות כמו נגיף ההרפס בחלל הפה, כיבים (אפטות) מסיבות שונות, ופטרת של חלל הפה, עשויים להיות דומים לאלו של מחלת הפה והגפיים. לכן חשוב לגשת ולהיבדק על ידי רופא/ה כדי לאבחן את המחלה, ולטפל בה בהתאם.

אין חיסון למחלה, אז מה בכל זאת אפשר לעשות? למעשה, גם אין תרופה נגד הנגיף והטיפול שנותנים הוא רק לתמוך בילד החולה: המלצה לשתות הרבה, לתת תכשירים להורדת החום והפחתת הכאב ומשככי כאב מקומיים למריחה על הנגעים בלוע. אנחנו לא יכולים להדגיש מספיק עד כמה השימוש בחלב לא מפוסטר הוא מסוכן ביותר! השימוש בו מנוגד להמלצות משרד הבריאות ועלול לגרום לזיהומים קשים, בין היתר בברוצלה, ליסטריה ואי קולי. חוץ מזה, אין הוכחות חד משמעיות ליעילותו בריפוי הנגעים.

למרות שלפעמים נראה לנו שהילד כבר בריא, על פי הנחיות מערכות הבריאות והחינוך בארץ הוא יוכל לחזור לגן או לבית הספר רק אחרי שהפצעים התייבשו ולפחות לאחר יממה אחת בלי חום. רק בשלב הזה נחשב הילד כלא מדבק לסביבה. אך גם אם הילד כבר החלים לגמרי, אין זה אומר שהוא לא יכול לחלות שוב במחלה. לנגיף שגורם למחלת הפה והגפיים יש מספר זנים ובעוד הילד שהבריא נחשב למחוסן נגד הזן שחלה בו, הוא עלול בעתיד לחלות שוב במחלה, והפעם מזן אחר.

מחלת הפה והגפיים לרוב אינה מסוכנת, אך מהווה מטרד של ממש לילדים וגם להורים. מכיוון שהיא כל כך מדבקת, אנחנו גם שומעים עליה ורואים אותה לעתים תכופות. חושבים שהילד נדבק? גשו לבדיקה במרפאה, הקפידו להשאיר אותו בבית כדי למנוע את תפוצת המחלה, והימנעו בכל מחיר מסיכון חיים עם חלב לא מפוסטר.

 

מקורות

  1.  Head, Foot and Mouth Disease – מתוך אתר ה-CDC
  2. Head, Foot and Mouth disease – Signs & Symptoms – מתוך אתר ה-CDC
  3. A Guide to Clinical Management and Public Health Response for Hand, Foot and Mouth Disease (HFMD) – מתוך אתר ה-WHO
  4. זהירות! חלב היישר מן ה"מקור" – חלב לא מפוסטר וסכנותיו (מדעת)
  5. האם יש מקום לטיפול בחלב עיזים בילדים עם סטומטיטיס – נייר עמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
  6. מתן אישור רפואי לחזרה למוסד חינוכי/מעון בגין מחלה מדבקת – חוזר ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
  7. משרד הבריאות מזהיר משימוש בחלב לא מפוסטר לריפוי פצעים או כיבים בפה