הילד שלי נכנס למסגרת וחולה הרבה. זה נורמלי?
כמעט כל משפחה מכירה את התופעה שברגע שילדם התינוק או הפעוט מוכנס למסגרת כלשהי כגון משפחתון, מעון או גן לראשונה, תוך ימים עד שבועות ספורים, הילד חולה במחלות זיהומיות, לעתים קרובות מלוות בחום, בתדירות גבוהה יחסית. הדבר גורם לצער ההורים על הסבל הנגרם לילד מתסמיני המחלות הללו, ועל ההיבטים המשניים כגון החסרת ימי עבודה של ההורים, הילד מפסיד חוגים שונים ופעילויות שונות, הצורך להפעיל שמרטפים וכיו"ב.
כרופא אני נשאל לעתים קרובות, האם זה נורמלי? מתי זה עלול להיות לא נורמלי? האם ניתן לחזק את מערכת החיסון?
ובכן התינוק נולד עם מטען הנוגדנים שקיבל מאמו בזמן ההיריון דרך השליה, ובמידה פחותה בהרבה גם מרכיבים חיסוניים מסוימים בחלב האם (במידה ויונק). הנוגדנים עוברם דרך השליה בעיקר בטרימסטר האחרון להריון לכן פגים ילידי שבועות היריון נמוכים נחשבים פחות מוגנים מתינוקות שנולדו במועד. ההגנה מנוגדני שליה אלו מכסה את מחצית השנה הראשונה לחיי התינוק. במקביל, עם קבלת חיסוני החודשים הראשונים ומחלות בשלבים האלו, בהדרגה מחליפה מערכת החיסון הנרכשת של התינוק את נוגדני האם המגנים שמתפרקים.
באופן טיפוסי, פעוט הנכנס למסגרת, נדבק מילדים אחרים במחלות עונתיות חולפות, מרביתם ממקור ויראלי, כגון מחלות חום, נזלת, שיעול, שלשולים, הקאות ועוד. גורמים משפיעים הם באיזו עונה נכנס הילד לראשונה אל המסגרת, צפיפות (יחס מספר הילדים למטפלות וגודל החלל), הקפדה על הנחיות ניקיון ומניעת זיהומים צולבים, והקפדת ההורים על אי הבאת ילדים חולים ביודעין לגן.
התוצאה כאמור היא תחלואה חוזרת ונשנית בתקופה הראשונה, שבאופן טיפוסי בהדרגה פוחתת בתדירותה ועוצמתה.
למעשה כל אירוע של תחלואה באחד מזני הנגיף יוצרת זיכרון חיסוני מסוים לאותו זן ולעתים בהדרגה גם בהגנה מסוימת גם לזנים אחרים לא מוכרים של אותו נגיף או חיידק.
עם זאת יש לזכור שכל האמור הוא כשמדובר בילדים בריאים, ללא מחלות רקע מולדות או סב-לידתיות כרוניות, אשר עלולים להפוך את הילד לפגיע יותר למחלות עקב לקות בסיסית במנגנוני החיסון וההגנה של הגוף, או להיות פגיע לסיבוכי המחלה המשניים. במקרים כאלו יש לדון מראש עם הרופא המטפל הראשוני או היועץ, האם ובאילו תנאים להכניס את הילד למסגרת.
התחסנות בחיסוני השגרה המומלצים מגינה על הילד בפני מחלות אלו (המסוימות). לגבי תכשירים פרמקולוגיים או טבעיים ל"חיזוק מערכת החיסון" אין עדות מוחצת בסדרות גדולות על תועלת מהותית בהגנה על הילד.
הקפדה על תזונה מאוזנת, הרגלי שינה בריאים, הקפדה על שטיפת ידיים וניקוי משטחים ומשחקים והצמדות להמלצות משרדי החינוך והבריאות מתי להחזיר ילד חולה לגן, עשויים להפחית את אי הנוחות של תחלואה לעתים קרובות, בידיעה שבהדרגה ההגנה בפני מחלות אלו תגבר. במקרים מאד פרטניים ניתן לדון עם רופא הילדים המטפל על התועלת מול ההפסד בהוצאתו של הילד מהמסגרת ודחיית מועד הכנסתו החוזרת.
נכתב ע"י ד"ר דורון דושניצקי, מומחה ברפואת ילדים.
בוגר הפקולטה לרפואה של אונ' ת"א ובעל תואר שני במנהל מערכות בריאות באונ' ת"א. עוסק בהדרכה קלינית של מתמחים ברפואת ילדים ורפואת המשפחה.
נשוי עם שני בנים, חובב צילום, מוסיקה ובישול.
מקורות וקריאה נוספת:
על תגובתיות מול סבילות (מתוך Immunology and Cell Biology)
Preventing Illness in Child Care Settings – הנחיות של British Columbia
טיפים להורים – איך לשמור על הילדים בריאים של ה-CDC
מדריך של ה-CDC איך למנוע הפצת מחלות
הראיות לחשיבות שטיפת ידיים מאתר ארגון הבריאות העולמי
איך כדאי ואיך לא כדאי לנסות לעזור למערכת החיסונית שלנו מאתר אוניברסיטת הרווארד