עמידות לאנטיביוטיקה
מה ההבדל בין חיידק ונגיף, ונגד מי מהם ניתן לטפל בעזרת אנטיביוטיקה? מדוע עמידות לאנטיביוטיקה היא בעיה כל כך חמורה?
חיידקים הם אורגניזמים חד-תאיים קטנים שחיים בכל מקום ועל כל משטח אפשרי. על גופנו ובתוכו חיים מיליוני חיידקים, חלקם "טובים" ועוזרים לנו לחיות חיים בריאים. אלה מהווים חלק מ"הפלורה הטבעית", וכלל אוכלוסיית החיידקים מהווה את "המיקרוביוטיקה".
אחוז קטן של החיידקים הם פתוגנים, מחוללי מחלות. חלקם פתוגנים אופורטוניסטים שגורמים למחלה רק בתנאים מסוימים כגון מערכת חיסון חלשה, חתך, פצע בעור או שינוי בהרכב המיקרוביוטיקה בגוף.
גם נגיפים הם גורמי מחלה, ומחלות נגיפיות עשויות להיות דומות בסימפטומים שלהן למחלות חיידקיות. בניגוד לרוב החיידקים, כל הנגיפים הם טפילים הזקוקים לתא מאכסן – למשל התאים בגופנו – כדי להתרבות. נגיפים אינם תאים, אלא חומר תורשתי, שעטוף במעטפת חלבונית ולעתים גם שומנית כשהוא נמצא מחוץ לתא המאכסן.
אנטיביוטיקה היא תרופה שהורגת חיידקים אך אינה הורגת נגיפים. כשאדם חולה במחלה חיידקית, הרופא נותן לו מרשם לאנטיביוטיקה ספציפית שנועדה להרוג את החיידק הספציפי שמחולל את המחלה. אם לוקחים אנטיביוטיקה שאינה מותאמת לחיידק הספציפי היא לא תעזור בהחלמה ויתר על כן, היא עלולה להזיק לחיידקים הטובים שבגופנו ולעודד התפתחות של עמידות לאנטיביוטיקה.
עמידות לאנטיביוטיקה היא מצב המאפשר לחיידק להתחמק מהשפעת האנטיביוטיקה. העמידות מופיעה בעקבות אבולוציה בדרך של ברירה טבעית. בכל פעם שמשתמשים באנטיביוטיקה נגד אוכלוסיית חיידקים היא משמידה את החיידקים הרגישים לה. אך אם במקרה קיימים באוכלוסייה מעט חיידקים עם עמידות מסוימת לאנטיביוטיקה זו, הם לא יושמדו, ואף ישגשגו כי אינם צריכים להתחרות באחיהם הרגישים. החיידקים העמידים האלה מעבירים לצאצאיהם את העמידות לאותה אנטיביוטיקה וכך נוצרת אוכלוסייה הולכת וגדלה של חיידקים עמידים.
העמידות נוצרת כאשר נוטלים אנטיביוטיקה שאינה מותאמת לסוג המחלה, או כשנוטלים אותה כנגד נגיף. האנטיביוטיקה הורגת רק את החיידקים הרגישים – אלה שאינם עמידים – ומקלה על החיידקים העמידים לשרוד ולהתרבות. גם כאשר לוקחים אנטיביוטיקה לתקופה קצרה מדי, החיידקים העמידים ביותר שורדים ועמידותם גוברת.
למה זה נוגע לי?
ככל שיותר חיידקים נהיים עמידים לאנטיביוטיקה, כך קשה יותר לטפל במחלות חיידקיות. כבר כיום קיימים חיידקים שעמידים כמעט לכל אנטיביוטיקה. ככל שחיידקים אלה מתרבים, ויותר חיידקים נהיים עמידים ליותר סוגי אנטיביוטיקה, גדל הסיכוי לחלות במחלה שאי אפשר לטפל בה.
מה אני יכול/ה לעשות?
- ליטול את האנטיביוטיקה שהרופא/ה רשמ/ה עד לסוף התקופה שהוגדרה, גם לאחר שהרגשתנו השתפרה.
- לא ליטול אנטיביוטיקה ללא מרשם המיועד לנו באופן ספציפי – למשל תרופה שהגיעה אלינו מבני משפחה, חברים וכו'.
- לא להתחיל ליטול אנטיביוטיקה לפני שהגיעו תוצאות המעבדה מהבדיקה, אלא אם הרופא/ה מנחה כך.
- לא ללחוץ על הרופא/ה לרשום לנו אנטיביוטיקה כי כאמור, אנטיביוטיקה עלולה להזיק.
- להקפיד על היגיינה כשבאים לבקר אדם המאושפז בבית החולים.
- אם נשארת אנטיביוטיקה בתום השימוש המוקצב יש להעביר אותה לבית מרקחת או לתרום אותה לארגון צדקה כמו "חברים לרפואה". אין לזרוק אנטיביוטיקה לפח, אין לשפוך אותה לכיור או לשירותים ואין להשאיר בבית "לעת צרה".
מקורות וקריאה נוספת
- מידע על עמידות לאנטיביוטיקה – ארגון הבריאות העולמי (אנגלית)
- שאלות ותשובות באתר המרכז האמריקאי למניעת מחלות (אנגלית)
- מאמר הסוקר את תופעת העמידות לאנטיביוטיקה (אנגלית)
- אתר המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, משרד הבריאות (עברית)
- הרחבה על פעולת האנטיביוטיקה באתר מדעת (עברית)
- פגיעה ביכולת לטפל בזיבה, הודעה לעיתונות (עברית)