אסתמה

מהי מחלת האסתמה? מה גורם לה וכיצד ניתן לטפל בה?

אסתמה (קצרת) היא מחלה נפוצה מאוד המאופיינת בהתקפים דלקתיים ובהיצרות של דרכי הנשימה המובילות אוויר לריאות. התסמין הנפוץ הוא קושי בנשימה, המצריך במקרים מסוימים שימוש במשאפים ובמסיכות חמצן מסוגים שונים.

ברחבי העולם חולים באסתמה כ-300 מיליון איש, ושכיחותה של המחלה בישראל עומדת על כ-10% בכל הגילים.  בגיל צעיר נפוצה האסתמה בבנים יותר מאשר בבנות, אולם בגיל מבוגר המחלה נפוצה יותר בנשים.

הגורמים לאסתמה אינם ידועים במלואם אף שידוע כי מעורבים בה גורמים גנטיים (מאחר שהיא נפוצה במשפחות מסוימות) וגורמים סביבתיים ובהם עשן סיגריות, זיהום אוויר, מזג אוויר קר, מאמץ גופני, מחלות זיהומיות, תרופות מסוימות, תיקנים, חיות מחמד וקרדית האבק.

המחלה מאופיינת במעברים בין תקופות שקטות, נטולות כל תסמינים, לתקופות של התקפים חריפים. בזמן התקף מוצרות דרכי האוויר עקב הצטברות נוזלים בדופן צינור הנשימה, והדבר גורם לתופעות שונות ובהן תחושת מחנק, שיעול, תעוקה בחזה, קוצר נשימה ו"רעב לאוויר". ככל שההתקפים קשים ותכופים יותר גוברת הפגיעה בתפקוד היומיומי ומורגשת גם מחוץ להתקפים. לכן, ההמלצות הרפואיות מתמקדות כיום בהתאמת טיפול שיפחית את היצרות דרכי האוויר ואת תדירות ההתקפים.

תרופות לטיפול באסתמה נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: מרחיבי סימפונות, שתפקידם לאפשר הקלה מהירה של התסמינים בעת התקף, ותרופות נוגדות דלקת, שעוזרות במניעה של התקפים ושל נזקים כרוניים לדרכי האוויר.

תרופות מרחיבות סימפונות ניתנות בשאיפה באמצעות משאף או מכשיר אינהלציה. תרופות אלה פועלות על השרירים שמכווצים את דרכי האוויר וכך מונעות את היצרותן. בקבוצה זו נכללת התרופה סלבוטמול (מוכרת בישראל בשם "ונטולין"), שטווח פעילותה כ-6 שעות.

תרופות נוגדות דלקת כוללות את הסטרואידים, הניתנים בשאיפה, בכדור או בזריקה, וכן תרופות חדשות הפועלות נגד רכיבים ייחודים במערכת החיסון. לתרופות החדשות פחות תופעות לוואי מאשר לסטרואידים, אולם הן גם יקרות יותר.

מקורות וקריאה נוספת

1. על הגורמים למחלה ועל הסימפטומים
2. בדיקת הספירומטריה, מתוך אתר קופ"ח כללית
3. על הסימפטומים להתקף חריף, מתוך אתר ה-CDC
4. על הטיפול במחלת האסטמה:
   Harrison’s principles of internal medicine, 19th edition, עמ' 1676-1678