מה זה בוסטר – חיסון דחף (Booster dose)?

חיסונים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
א. חיסון סביל – חיסון שאינו תלוי ביכולת של מערכת החיסונית ליצוא תגובה כנגד הפתוגן (מחולל המחלה). זהו חיסון המכיל נוגדנים המסוגלים לנטרל את הפתוגן. החיסון הסביל לא מעניק חסינות לאורך זמן, רק לתקופה קצרה לאחר קבלתו, ולא מלמד את הגוף כיצד להתגונן מפני מחלות.
ב. חיסון פעיל – חיסון המכיל את הפתוגן או חלקים ממנו, ונועד לעורר תגובה חיסונית של הגוף. מערכת החיסון לומדת להכיר את הפתוגן ויוצרת כנגדו תאים מסוגים שונים הכוללים: תאי T, תאי B ותאי זיכרון. תאי הזיכרון מבטיחים כי מערכת החיסון תוכל ליצור תגובה חיסונית נגד הפתוגן גם שנים לאחר החשיפה הראשונית. זיכרון זה חשוב מאוד מכיוון שהתגובה החיסונית הראשונית לכל מחלה היא כללית מאוד ועוברים כמה ימים עד שהתגובה הופכת לספציפית נגד הפתוגן. למעשה, אחרי שאדם נדבק פעם אחת במחלה, לאחר יצירת הזיכרון החיסוני, הסיכוי שהוא ייחשף שוב לאותו הפתוגן נשאר גבוה, אולם לרוב, מערכת החיסון תדע לנטרל את הפתוגן לפני שיגרום שוב למחלה.
במקרה של חיסון פעיל, עם השנים יורדת יכולת המערכת החיסונית ליצור תגובה מתאימה נגד הפתוגן מסיבות שונות, שהסיבה המרכזית ביניהן היא ירידה במספר תאי הזיכרון המכירים את הפתוגן. ללא תאים אלו מערכת החיסון אינה מסוגלת להכיר את הפתוגן ולכן תיאלץ ליצור תגובה חיסונית ראשונית (שהיא פחות יעילה), כאילו מדובר בפעם הראשונה שהיא "נתקלת" בפתוגן.
אז מה ניתן לעשות כדי להחזיר את הזיכרון החיסוני? זה מקומו של הבוסטר (חיסון הדחף)!
חיסון הדחף מכיל מנה קטנה של החיסון המקורי. הוא ניתן בריכוז הגורם למערכת החיסון לפעול ביתר שאת ובכך "מזכיר" לה את הפתוגן. כחלק מאותה פעילות, ייווצרו תאי זיכרון חדשים. תאי הזיכרון האלה מסוגלים לשרוד שנים ארוכות בגוף.

כדאי לציין כי לא עבור כל חיסון צריך לעבור תהליך של חיסון דחף. דוגמאות לחיסונים הזקוקים לחיסון דחף: אנטי-טטנוס (כל כ-10 שנים), פוליו (לפי הצורך). דוגמאות לחיסונים שניתנים פעם אחת לכל החיים: צהבת A ו-B. עד כה, לצערנו, עוד לא התגלה המנגנון הגורם לחלק מהחיסונים להיות יעילים לכל החיים.

מקורות:

1. HOW THE IMMUNE SYSTEM WORKS – קורס למידה מרחוק באתר ארגון הבריאות העולמי.
2. Clemens, R., Sänger, R., Kruppenbacher, J., Höbel, W., Stanbury, W., Bock, H. L., & Jilg, W. (1997). Booster immunization of low-and non-responders after a standard three dose hepatitis B vaccine schedule—results of a post-marketing surveillance. Vaccine, 15(4), 349-352. (תקציר).
3. Tetanus – על המחלה והטיפול מאתר Mayo Clinic.
4. Leuridan, E., & Van Damme, P. (2011). Hepatitis B and the need for a booster dose. Clinical Infectious Diseases, 53(1), 68-75. (קובץ PDF).
5. Van Damme, P., & Van Herck, K. (2007). A review of the long-term protection after hepatitis A and B vaccination. Travel medicine and infectious disease, 5(2), 79-84. (תקציר).