מה בין HIV לאיידס

מה הן ההשלכות הבריאותיות של נשאות HIV ואיידס? מה ההבדל בין HIV לאיידס? מה קורה אם לא נבדקים ולא מגלים את הנשאות בזמן?

בשיתוף הוועד למלחמה באיידס

מחלת האיידס (תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, AIDS – Acquired Immune Deficiency Syndrome) נגרמת כתוצאה מהידבקות בנגיף HIV. הנגיף תוקף את תאי ה-T המסייעים (תאי T עזר, מכונים גם תאי CD4), שהם קריטיים לתפקודה התקין של מערכת החיסון. לפי הדוחות של משרד הבריאות הישראלי, בארץ חיים אלפי אנשים עם הנגיף בגופם, רובם צעירים בגילאים 45-25. בארץ יותר גברים שנושאים את הנגיף מאשר נשים.

מכיוון שמחלת האיידס נגרמת על ידי הנגיף, אי-אפשר להידבק באיידס, אין אנשים שהם נשאי איידס ואין בדיקות לגילוי איידס. הבדיקות הן לגילוי נגיף ה-HIV, שללא טיפול גורם בסופו של דבר לקריסתה של מערכת החיסון ולהופעת איידס. עם טיפול יעיל נשאי HIV נותרים בריאים ולא מפתחים איידס, אם כי מצב בריאותם אינו כמו של אדם שאינו חי עם הנגיף.

כאשר אדם נדבק בנגיף ה-HIV, הנגיף מגיע לדם, חודר לתאי מערכת החיסון, ומשכפל את עצמו במהירות. בתהליך זה הנגיף הורס נתח נכבד מאוכלוסיית תאי ה-T. בשלב זה הנדבק עלול להרגיש בסימפטומים של מחלה דמוית שפעת (כאבי ראש, שרירים וגרון, חולשה, הקאות וכו'), בעת שמערכת החיסון שלו מנסה להתגבר על הנגיף שפלש לגופו. שלב זה, המכונה "השלב האקוטי", הוא השלב המידבק ביותר של המחלה, שכן בתקופה זו כמות הנגיפים בדם מאוד גבוהה. 

מכיוון שמחלת האיידס נגרמת על ידי הנגיף, אי-אפשר להידבק באיידס, אין אנשים שהם נשאי איידס ואין בדיקות לגילוי איידס. הבדיקות הן לגילוי נגיף ה-HIV

לאחר כמה שבועות מערכת החיסון של הנדבק מצליחה להתגבר על רוב הנגיפים, אך לא על כולם, כך שנותרת רמה נמוכה ויציבה שלהם בגוף. בשלב זה האדם שנדבק בנגיף הופך לנשא, או לאדם שחי עם HIV. הוא נושא את הנגיף בגופו, אולם מתקיים איזון בין תפקוד מערכת החיסון לכמות הנגיפים, כך שרמת הנגיף עדיין נחשבת נמוכה, ואוכלוסיית תאי ה-T הנותרת עדיין מספיקה כדי לתפקד.

ללא טיפול, שלב הנשאות נמשך מספר שנים קטן. הנגיף משכפל את עצמו לאט-לאט ופוגע בתפקודם של עוד ועוד תאי T. ברגע ששיעור תאי ה-T יורד מתחת לסף מסוים (מתחת ל-200 תאים לממ"ק דם), מערכת החיסון מפסיקה לתפקד, ומתפרצת מחלת הכשל החיסוני, איידס. יש מצבים שבהם הידבקות בזיהומים מסוימים בשלב הנשאות יאיצו את התהליך ויגרמו לפרוץ המחלה.

בשלב המחלה, כל זיהום יכול להסתבך. לכן אדם הלוקה באיידס יפתח תסמיני מחלה קשים מזיהומים שחלקם יכולים להיות נטולי סימפטומים עבור אדם בריא. התסמינים האפשריים כוללים חום ממושך, שלשולים, חולשה, סחרחורות וזיהומים פטרייתיים. מכיוון שקיום תאי T בגוף נחוץ גם לחיסול תאים סרטניים, חולי איידס יפתחו סוגי סרטן מסוימים בשכיחות גבוהה יותר. בשלב המחלה, ללא מערכת חיסון מתפקדת, ההתדרדרות מהירה ומובילה למוות. 

טיפול ראוי יכול להאריך את חייו של המטופל בעשרות שנים ואף להפחית משמעותית את סיכוייו להעביר את הנגיף הלאה

היום קיימים טיפולים יעילים שמצליחים לשמור על רמות נמוכות של נגיף ה-HIV בגוף הנשא ולהאט את ההתדרדרות. טיפול ראוי יכול להאריך את חייו של המטופל בעשרות שנים ואף להפחית משמעותית את סיכוייו להעביר את הנגיף הלאה. עם זאת, הטיפול לא מבטל את ההשלכות של החיים עם נגיף ה-HIV בגוף. נשאי הנגיף הם בכל זאת אוכלוסייה בסיכון לזיהומים, לפגיעה תפקודית באיברים חיוניים ולסוגי סרטן מסוימים. לכן יש להקפיד ביותר על אורח חיים בריא, להימנע ממקורות זיהום אפשריים (בשר נא, מים לא נקיים ועוד…), ולהקפיד על מעקב רפואי רציף.

מקורות ומידע נוסף

1. על ההבדלים בין HIV לאיידס – אתר הוועד למלחמה באיידס
2. דוחות תקופתיים לקראת יום האיידס העולמי – אתר משרד הבריאות
3. Living With HIV – אתר ה-CDC
4. About HIV/AIDS – אתר ה-CDC
5. Teeraananchai, S., Kerr, S. J., Amin, J., Ruxrungtham, K., & Law, M. G. (2016). Life expectancy of HIV‐positive people after starting combination antiretroviral therapy: a meta‐analysis. HIV medicine. (קישור למאמר)
6. Symptoms and Stages of HIV – אתר WebMD