כל מה שרציתם לדעת על עצירות

25.03.2021

מהי עצירות?

עצירות מוגדרת כירידה בתכיפות במתן צואה, לרוב עם קושי בעת היציאה.
עצירות מתאפיינת באחד או יותר מן מהמרכיבים הבאים:

  • פחות מ-3 יציאות בשבוע
    (עם זאת, חשוב לזכור שיש לא מעט אנשים שזהו המצב הנורמלי עבורם – ועל כן חשוב להשוות לתדירות הרגילה עבורכם).
  • התאמצות, קושי ולעיתים כאב בעת היציאה.
  • הרגשה של התרוקנות בלתי-שלמה בזמן יציאה, בלפחות רבע מן היציאות.
  • צואה קשה וגושית.

לתלונות אלו מתלוות לעיתים קרובות תלונות של נפיחות בטנית וכאבי בטן.

חשוב לציין, כי אצל תינוקות קטנים מגיל 3-4 חודשים, בעיקר אלו שניזונים בלעדית מחלב אם, תדירות היציאות אינה המאפיין העיקרי, הואיל ויכולים להיות שינויים גדולים בתדירות (משבע פעמים ליום ועד פעם בשבוע), מבלי שהדבר ייחשב לעצירות (או שלשול). כל עוד התינוק יונק היטב, רגוע ויציאותיו אינן קשות, מדובר במצב תקין. אם יש ספק, חשוב להיוועץ ברופא הילדים המטפל.

עד כמה הבעיה נפוצה?

זוהי תלונה נפוצה מאוד: 2%-30% מכלל האוכלוסיה סובלת מעצירות בכל רגע נתון, כאשר בקרב אוכלוסיית הקשישים הדרים בבתי אבות, עד כ-75% מתלוננים על עצירות.

מה גורם לעצירות?

עצירות נגרמת ממעבר איטי של הפסולת המוצקה הנוצרת בתהליך העיכול (הלא היא הצואה) במעי הגס. בשל כך נספגים ממנה יותר מדי מים חזרה לגוף, והצואה הופכת קשה.

הסיבה הנפוצה לעצירות ראשונית (כלומר, שלא על רקע מחלות או טיפול תרופתי) היא תזונה דלת סיבים ו/או דלת נוזלים (כלומר, חוסר שתייה מספקת), אך כל שינוי משמעותי בתזונה יכול לגרום לעצירות, זמנית או כרונית. סיבה נוספת היא אורח חיים יושבני, כלומר – כאשר איננו קמים ומתנועעים במהלך היום. כל אלו מאיטים את פעילות המעיים, והתוצאה היא מיעוט צואה ותחושת מלאות.

מצבים נפוצים אחרים, המלווים לעיתים קרובות בעצירות הם הריון ולידה – גם בעקבות השינויים ההורמונליים, וגם בשל היחלשות שרירי רצפת האגן, העוזרים לדחוף את הצואה ביעילות.
בנוסף, הנטייה לעצירות עולה עם הגיל, הן בשל הנטייה לזוז פחות בגיל המבוגר, והן בגלל היחלשות תנועות המעיים.

אצל ילדים, עצירות יכולה להתרחש עקב קשיים סביב הגמילה או בשל אי-רצון ללכת לשירותים בגן או בביה"ס, שגורמים לילד להתאפק זמן ארוך. באופן פרדוקסלי, כאשר במהלך היום ישנה צואה קשה שממלאת ומותחת את איזור החלחולת (רקטום), למשל במהלך השעות במסגרת החינוכית, הילד עלול שלא להבחין בצורך שלו לצאת, אף בשעות אחרות, וזה עלול לגרום לבריחה של צואה רכה לתחתונים.

עצירות יכולה להיות גם שניונית למצבים אחרים –

מחלות רקע כגון: תת-פעילות של בלוטת התריס, בעיות במשק הסידן (בד"כ בשל יתר פעילות של בלוטת יותרת התריס), סוכרת, ציסטיק פיברוזיס, או מחלות נוירולוגיות, המשפיעות על תנועתיות המעיים (למשל, ניוון שרירים). מחלות מעיים שיכולות להתבטא גם הן בעצירות הן תסמונת המעי הרגיז ומחלות מעי דלקתיות, במיוחד מחלת קרוהן.
מחלה נוספת שחשוב מאוד לא לפספס ושיכולה להתבטא בעצירות היא סרטן המעי הגס – במידה וישנה עצירות ממושכת באדם מעל גיל 40, במיוחד אם היא מלווה בשלשול לסירוגין, ירידת משקל או דימום\יציאות שחורות, חשוב מאוד לפנות בהקדם לרופא המטפל.

תרופות יכולות להיות גורם לעצירות כתופעת לוואי, למשל – תוספי מזון כגון סידן או ברזל, נגזרות של מורפין (אופיואידים), תרופות הניתנות לאיזון יתר לחץ-דם ולמחלות לב, תרופות פסיכיאטריות ואחרות.

בתינוקות יכולים להיות מצבים מולדים לא נפוצים הגורמים לעצירות – למשל מחלת הירשפרונג (מצב בו ישנה בעיה בעצבי המעי התחתון), מומים שונים במעיים, או ציסטיק פיברוזיס.

למה העצירות יכולה לגרום?

מלבד הסבל הכרוך בעצירות עצמה, מספר בעיות משנה הנגרמות מעצירות הן:

  • טחורים – ורידים מורחבים ומודלקים באיזור החלחולת ופי הטבעת, שיכולים לגרום לכאב ולדימום.
  • סדקים (פיסורות) – כשמם כן הם, סדקים באיזור פי הטבעת הגורמים לכאב ניכר ביציאה ומחריפים את העצירות.
  • דיברטיקוליטיס – פריצה של "כיסים" קטנים ברירית המעי התחתון, שיכולים להזדהם ולגרום למחלה דמויית דלקת התוספתן (אבל בשונה מהכאבים בדלקת התוספתן, במקרה זה התסמינים יופיעו בצד שמאל של הגוף).

איך מטפלים בעצירות?

כמו בהרבה מחלות, הטיפול החשוב ביותר הוא בגורמים לבעיה. ברב המקרים, העשרת התזונה בסיבים (למשל פירות וירקות, דגנים מלאים וקטניות), שתיה מרובה של מים והמנעות משתיית אלכוהול, ופעילות גופנית מספקת, יביאו תוך זמן קצר לשיפור במרקם ותדירות היציאות. 

במידה והשיפור מועט, או מתרחש בקצב איטי מהרצוי – ניתן להקל באמצעות שימוש בחומרים משלשלים (לקסטיבים). מומלץ להתחיל בלקסטיבים נותני-נפח, הגורמים לצואה לספוח יותר מים ובכך להפוך לרכה יותר – כגון לקטולוז (אבילאק), פוליאתילן גליקול (פגלקס\נורמלקס), או סיבים תזונתיים מרוכזים (פסיליום או בנפייבר). כאשר נוטלים סיבים מרוכזים או חומרים נותני נפח אחרים חשוב להקפיד על שתייה מרובה כדי שיהיו נוזלים זמינים לספיחה אל הצואה. אופציה אחרת היא שמן פראפין, שגם מרכך את הצואה. מומלץ להמנע ממשלשלים המגרים את פעולת המעיים (כגון "תה טיבטי" או סנה), או החדרת חוקנים, שכן אלו יכולים לגרום להחמרת העצירות לטווח הארוך. מומלץ להשתמש באלו רק בהוראה מפורשת של רופא, ולזמן קצר.

במידה ואין תגובה לטיפול הראשוני, או שישנם סימנים המחשידים לבעיה חמורה (כאבים עזים, שינויים במשקל, הקאות או דמם) – חשוב לפנות בהקדם לרופאה המטפלת כדי לבצע בירור רפואי.

לבסוף, לקראת חג הפסח הקרב ובא, ראוי לציין כי עצירות היא תלונה נפוצה במהלך החג, כתוצאה משינויי התזונה שרבים מאיתנו חווים. חשוב לזכור שהלכתית, אם בוחרים להקפיד, חובת אכילת מצה היא בעיקר בליל הסדר, ובשאר הזמן אפשר להמעיט במצות אם הן גורמות לקשיים ביציאות.
בנוסף, חשוב להקפיד על שתיה מרובה, עדיף מים כמובן, אכילת מזון עתיר סיבים (פירות וירקות, קטניות למי שאוכל), ולא יזיק גם לצאת לטייל.


שיהיה לכולנו חג שמח ויציאות קלות!

 

כל מה שחשוב לדעת על עצירות