COPD – המחלה הבלתי מפורסמת של המעשנים
שכיחה, מסוכנת ונחבאת אל הכלים.
אם הייתם נשאלים מה הן הסכנות העיקריות בעישון סיגריות, מה הייתם עונים? מרבית הנשאלים לא היו חושבים, ככל הנראה, על מחלה נפוצה הקשורה קשר הדוק לעישון – COPD, מחלת ריאות חסימתית כרונית.
למרות היעדרה מהשיח הפופולרי, מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease), המכונה בקיצור COPD, הייתה הגורם השלישי בשכיחותו לתמותה בארה"ב בשנת 2014 והאחראית ל-5% ממקרי המוות העולמיים בשנת 2015. על פי ההערכות, התחלואה ב-COPD נפוצה אף יותר מהמתועד כיום, שכן רבים מהחולים בה אינם מאובחנים.
אז מי היא בעצם אותה ישות קטלנית וביישנית? COPD היא מחלה של דרכי הנשימה והריאה, המאופיינת בשני סוגים של פגיעה הקיימים במידה משתנה בכל חולה. סוג ראשון של פגיעה הוא היצרות כרונית ובלתי הפיכה של דרכי הנשימה הגדולות. היצרות זו פוגעת במעבר האוויר ב"צינורות" הללו, במיוחד בעת הנשיפה, מצב הקרוי "ברונכיטיס כרונית". סוג שני של פגיעה הוא הרס של הבועיות המהוות את רקמת הריאה, מצב הקרוי "אמפיזמה (או בעברית "נפחת"). כתוצאה משני סוגי נזק הללו נפגע תפקוד הריאות ונוצרת הפרעה באספקת החמצן ופינוי הפחמן הדו חמצני (CO2) מהגוף.
בשנת 2014 COPD הייתה סיבת המוות השלישית בארה"ב, ובשנת 2015 גרמה ל-5% ממקרי המוות בעולם
גורמים וגורמי סיכון
הגורם המרכזי ל-COPD הוא עישון סיגריות. רכיבים מזיקים המצויים בעשן הסיגריות מעוררים בדרכי הנשימה תגובה של מערכת החיסון הגורמת דלקת כרונית המתבטאת בשני סוגי הנזק שהוזכרו מעלה. השפעה נוספת של החשיפה לחומרים נשאפים מזיקים היא פגיעה ביכולת פינוי הליחה מדרכי הנשימה, ולכן ניכרת בחולים נטייה מוגברת לזיהומים של מערכת הנשימה.
פחות מ-50% מהמעשנים יפתחו COPD במהלך חייהם, אך אי אפשר לנבא מי הם המעשנים המועדים לכך במיוחד. גורמים סביבתיים וגנטיים רבים מקושרים כיום לסיכון הזה, אף שקשר סיבתי לא הוכח עבור מרביתם עד כה. עם הגורמים הידועים נמנית מחלת האסתמה, המגבירה את הסיכון לתחלואת COPD בקרב מעשנים. גורם ידוע נוסף הוא חסר תורשתי באלפא-1 אנטי טריפסין, חלבון שמעכב תהליכי פירוק בגוף, בין השאר ברקמת הריאה. גורמי סיכון נוספים הם חשיפה קבועה למעשנים בסביבה הקרובה ("עישון פסיבי"), חשיפה לזיהום אוויר, חשיפה תעסוקתית לאבק או לחומרים נשאפים אחרים וכן זיהומים תכופים בדרכי הנשימה בילדות. כל אלה יכולים גם להחמיר מחלה קיימת.
סימנים וסימפטומים
השינויים בדרכי הנשימה ובריאות מתרחשים במשך שנים ארוכות ולרוב באים לידי ביטוי רק בעשור החמישי או השישי לחיים. המחלה משתנה באופייה ובחומרתה מאדם לאדם ואף באותו אדם בשלבים שונים. התסמינים כוללים קוצר נשימה, כלומר תחושת מחסור באוויר (במיוחד בעת ביצוע מאמץ), שיעול כרוני וליחה מרובה באופן קבוע. מאפיין נוסף של COPD הוא התלקחויות – אירועי החמרה בקוצר הנשימה, בשיעול ובליחה, לעיתים עד כדי צורך באשפוז. בשלבים מתקדמים של המחלה היא עשויה להתבטא בעייפות משמעותית, בחוסר תאבון ובירידה בלתי מכוונת במשקל.
אבחנה
נוכחותם של תסמינים אופייניים באדם מעשן, שעישן בעברו או היה חשוף לחומרים נשאפים אחרים, אמורה להדליק נורה אדומה בנוגע ל-COPD. כדי לאבחן את המחלה באופן חד משמעי יש לבצע בדיקה של תפקוד הריאות, המכונה גם ספירומטריה. זוהי בדיקה פשוטה ובלתי פולשנית, המאפשרת להעריך את נפח הזרימה ואת קצב הזרימה של אוויר הננשף בנשיפה מאומצת על ידי הנבדק. כך אפשר לזהות הפרעה חסימתית בדרכי הנשימה של הנבדק, כלומר הגבלה או האטה ביציאת האוויר מהריאות. קיומה של הפרעה חסימתית בנוסף לחשיפה לסיגריות הוא שילוב המספיק לאבחון COPD. בדיקת תפקודי הריאות מאפשרת להעריך גם את חומרת המחלה ומכתיבה, לצד הנתונים הנוגעים לאופי התסמינים ולחומרתם, את הטיפול המומלץ.
הטיפול כולל שימוש במשאפים, קבלת חיסונים כטיפול מניעתי, שיקום נשימתי וחמצן במידת הצורך. מרכיב חשוב לא פחות הוא הגמילה מעישון
טיפול
המרכיב המשמעותי ביותר בטיפול ב-COPD ובמניעת החמרתה הוא הפסקת עישון. חשוב לציין כי עד כה לא הוכחו יעילותו ובטיחותו של השימוש בסיגריות אלקטרוניות לצורך גמילה. למרות חשיבותה המכרעת של הפסקת עישון, חשוב לדעת כי COPD יכולה להתפתח גם אצל מי שעישן בעבר והפסיק, וכי הפסקת העישון משמעותית בהאטת התקדמות המחלה אך אינה יכולה להוביל לריפוי.
היבט נוסף של הטיפול הוא שימוש במשאפים, המאפשרים שאיפה של תרופות אל דרכי הנשימה. יש מגוון רחב של משאפים המשמשים בטיפול ב-COPD. הם נבדלים ביניהם בסוג התרופה או תרופות אותן הם מכילים, מינון התרופה, גודל חלקיקי התרופה הנשאפים ואופן השימוש. כל המשאפים מבוססים על תרופה אחת או יותר, שתפקידן להרחיב את דרכי הנשימה (מרחיבי סימפונות) או לשכך את המצב הדלקתי בדרכי הנשימה (סטרואידים נשאפים). בחירת המשאף או המשאפים המתאימים מבוצעת באופן אישי לכל מטופל, על פי חומרת המחלה ואופי התסמינים. הצלחתו של הטיפול במשאפים תלויה במידה רבה מאוד בשימוש טכני נכון במשאף, ולכן חשוב מאוד שהמטופל יקבל הדגמה מפורטת של אופן השימוש ורצוי שיתנסה בהפעלת המשאף מול איש צוות רפואי הבקיא בכך. במצבים מתקדמים של COPD, המחלה עשויה להתבטא בירידה בריווי החמצן בדם (סטורציה). כשירידה זו משמעותית וקיימת גם במנוחה, שימוש בחמצן במשך 15 שעות ומעלה ביום משפר את תוחלת החיים.
הסובלים מ-COPD מועדים במיוחד לזיהומים חוזרים של דרכי הנשימה. כתוצאה מזיהום כזה מתרחשת לעתים התלקחות, שהיא כאמור החמרה בתסמיני ה-COPD העשויה להוביל לאשפוז.
טיפול מניעתי חשוב עבור כלל הסובלים מ-COPD הוא קבלת חיסון נגד שפעת (influenza), שהוכח כמפחית תחלואה ותמותה באוכלוסייה זו. גם חיסון נגד דלקת ריאות פנאומוקוקלית (דלקת ריאות הנגרמת על ידי החיידק strep pneumonia) מומלץ לחלק מחולי COPD, בהתאם לגילם ולתוצאות בדיקת תפקודי הריאות. במקרים מסוימים עשויים המטופלים לקבל המלצה לטיפול אנטיביוטי קבוע שנועד להפחית זיהומים נשימתיים.
שיקום נשימתי הוא מרכיב משמעותי נוסף בטיפול ב-COPD. שיקום כזה מבוסס על גישה רב תחומית הכוללת הערכה אישית והתאמת טיפול, ביצוע פעילות גופנית מותאמת תחת פיקוח והנחיות להתנהלות נכונה עם המחלה. מחקרים מוכיחים כי מסגרת כזו משפרת את איכות החיים של הסובלים מ-COPD ומפחיתה אשפוזים נוספים במטופלים שהתאשפזו בשל החמרה במחלה זו.
לסיכום
COPD היא מחלה נפוצה עם השפעה משמעותית על תוחלת החיים ועל איכותם. כפי שכבר צוין, רבים מהסובלים מהמחלה אינם מאובחנים ולכן לא מקבלים טיפול נכון או שטיפול כזה מותאם להם בשלב מאוחר בלבד.
מומלץ שכל אדם המעשן או נחשף פסיבית לחומרים נשאפים מזיקים יבצע בדיקת תפקודי ריאות כדי לזהות נוכחות הפרעה חסימתית, במיוחד אם קיימים תסמינים אופייניים. אפשר גם להגדיל לעשות ולעורר את מודעותם של מעשנים ומעשנות בסביבתכם למחלה האלמונית והשכיחה הזו.
מקורות ומידע נוסף